משה פלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר סדר המקשה מאוד על הקריאה. יש לסדר את תוכנם של משפטים רבים ואת סדרם בפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

פרופ' משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.

נולד בחיפה, בה גדל ולמד. החל בכתיבה ככתב צבאי בצה"ל (מ-1955) ואחר כך ככתב "הבוקר". לאחר השירות בצה"ל יצא ללמוד בארצות הברית. סיים תואר ראשון בלימודי עיתונות באוניברסיטת ניו יורק (1961), ודוקטורט בספרות עברית בדרופסי קולג' בפילדלפיה (1967).

פלאי לימד באוניברסיטת טקסס (1967–1971), באוניברסיטת קורנל (1974–1978) ובישיבה אוניברסיטה (1978–1984), באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1971–1974) ובאוניברסיטה העברית בירושלים (1971–1972).

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאי פרסם עשרות רבות של עבודות מחקר ועיון בספרות ההשכלה והתחייה ובספרות השואה בכתבי עת בישראל, ארצות הברית ואירופה, ועשרות ביקורות ספרים בעיתונות הישראלית, וכן ב"הדואר", "בצרון ו"ניב" בארצות הברית. השתתף במדור הספרותי של "הבוקר" (1956–1958), ערך את הירחון העברי "למשפחה" (1964-1966, 1983-1985) ואת הריבעון הספרותי "ניב" (בניו יורק) בשנים 1966-1957. בשנות פעילותו בתנועה העברית בארצות הברית בניו-יורק (1957–1966) היה גם מנהל 'הנוער העברי', תנועת הנוער של ההסתדרות העברית באמריקה, ומנהל 'החודש העברי' – המפעל החינוכי-הספרותי של אותו מוסד (1962–1966).

הוציא את הספרים הבאים בתחום מחקר ההשכלה העברית במאות הי"ח והי"ט, סיפרות השואה והתרבות העברית באמריקה:

  • עטרה ליושנה: המאבק ליצירת יהדות ההשכלה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשע"ב
  • כרם חמד – חכמת ישראל היא 'יבנה החדשה': מפתח מוּער לכרם חמד, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה (תקצ"ג–תרט"ז);
  • השכלה ומודרניזם: התחלות והמשכים, התקבלות ההשכלה המוקדמת במאה הי"ט ובשילהי התקופה (תשס"ח);The Shadow of Death:Letter in Flames (2007);
  • בכורי העתים – ביכורי ההשכלה, מפתח מוּער לבכורי העתים כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה (תשס"ה);In Search of Genre: Hebrew Enlightenment and Modernity (2005);
  • דור המאספים בשחר ההשכלה: תרומתם הסיפרותית של חלוצי המאסף, כתב-העת העברי הראשון, להשכלה העברית בראשיתה (תשס"א);
  • שער להשכלה – מפתח מוּער להמאסף כתב-העת העברי הראשון (תשס"א);
  • סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית: הז'אנר המשכילי ואביזרייהו (תשנ"ט);
  • התרבות העברית באמריקה: 80 שנות התנועה העברית בארצות-הברית (תשנ"ח);
  • במאבקי תמורה: עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח (תשמ"ח);
  • The Age of Haskalah ‏(1979); מהדורה חדשה ומעודכנת (2006); משה מנדלסון: בכבלי מסורת (תשל"ב).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רומנים
    • על דאטפת, ניו יורק, 1961
    • אלוהים במהפכת, תל אביב, 1965
  • שמונה ספרי ילדים
    • גבורי הגטו פרקי קריאה לכתות הנמוכות
    • גבורי הגטו פרקי קריאה לכתות הגבוהות (עם ירחמיאל ויינגרטן), 1963, ניו יורק
    • העירה פרקי קריאה לכתות הנמוכות
    • העירה פרקי קריאה לכתות הגבוהות (עם ירחמיאל ויינגרטן), 1964, ניו יורק
    • עברית בעולם החדש, 1965, ניו יורק
    • שלום עליכם, 1966, ניו יורק
    • יצחק בן-צבי, 1971, ניו יורק
    • שלום, 1980, ניו יורק

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן פרס פרידמן לתרבות עברית באמריקה לשנת תשנ"א. זכה בפרס החוקר המצטיין בשנים 1996, 1998, 2006, באוניברסיטת מרכז פלורידה. נבחר כנשיא איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית (2007). הרצה בלמעלה מ-80 כנסים מדעיים בישראל, ארצות הברית ואירופה. היה מרצה אורח באוניברסיטאות מלבורן, אוסטרליה (1978–1977), ברוקלין קולג' (1979–1980) ואוניברסיטת רייס (1970–1971). היה עמית מחקר במרכז ללימודי היהדות באוקספורד, בירנטון (1991), באוניברסיטת פוטסדם בגרמניה (2000) ובמכון ללימודי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים (2006, 1991). חבר המועצה המדעית של קשר, חבר המערכת של כתב-העת Hebrew Higher Education, היוצא לאור על ידי איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]