משה פרנבך

משה פרנבך

משה פרנבך
לידה	5 במאי 1893 Felsberg, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	1983 (בגיל 89 בערך)

משה (מוזס) פרנבך (בגרמנית: Moses Fernbach; י"ט אייר ה'תרנ"ג, 5 במאי 1893 בפלסברג ׁ(Felsberg), גרמניה - 1983,תל אביב, ישראל) פעל לשיקום קהילת יהודי ברלין בתום מלחמת העולם השנייה והנהיג אותה עד לחידוש חיי הקהילה בכל תחומי החיים.

שימש כמורה ומנהיג בקהילות יהודיות בגרמניה בשנים 1927 עד 1947.

בתקופת השואה, פרנבך ומשפחתו שהו במקומות מסתור שונים באזור ברלין, וכך הצליחו לשרוד.

רקע היסטורי

יהודי גרמניה הואשמו, לא אחת, באי ראיית הנולד בתקופת עלייתו של המשטר הנאצי. האשמות אלה אינן מביאות בחשבון את הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין היהודים בגרמניה לגרמנים. היהודים בגרמניה היו מעורבים ופעילים בתחומים רבים במדינה. בכלל זה לחמו יהודים שכם-אל-שכם לצד גרמנים במלחמת העולם הראשונה וחלקם קיבלו את אותות צלב הברזל. בתום מלחמת העולם השנייה נכתב מעט, יחסית, על תולדות יהדות גרמניה ועל ליל הבדולח.

ביוגרפיה

משה פרנבך נולד בפלסברג, גרמניה. שמות הוריו: מרים (Malchen) וצבי יהודה. במלחמת העולם הראשונה (1918-1914) שירת בצבא הגרמני.

בשנת 1919, בתום מלחמת העולם הראשונה, העקבות תוצאותיה לגבי גרמניה אשר התבטאו במשבר כלכלי והתנגדויות פנימיות, הוא נטל פיקוד על המשמר האזרחי בעיר מגוריו רקלינגהאוזן (Recklinghausenׂׂ), כממלא מקום המפקד האחראי, והיה ממונה על 3000 איש שהגנו על העיר מפני ביזה.

פרנבך, שהיה מורה בבית-ספר יסודי, פעל בִקהילות הלנתאל (Hellenthal), בלומנתאל (Blumenthal), שליידן (Schleiden), גמונד (Gemünd) וקאל (Kall).

בשנת 1923 הוא נשא לאישה את לאה לבית Torker בעיר הלברשטאדט (Halberstadt). בשנת 1924 נולדה בתם הבכורה, שושנה, זוזי, ובשנת 1930 נולדה מרים, בתם השנייה.

לאה ומשה פרנבך, 1959

בשנת 1927 הוא העתיק את מגוריו עם משפחתו לעיר שליידן (Schleiden) שבחבל האייפל (Eifelׁׁ) שבמערב גרמניה, מכיוון שהוצעה לו שם משרת הוראה.

ההיסטוריון הנס-דיטר ארנץ (Hans Dieter Arntz), כותב בספרו Judenverfolgung und Fluchthilfe im deutsch-belgischen Grenzgebiet (רדיפות היהודים ועזרה בבריחה באזור הגבול הגרמני-בלגי) על תולדות יהודי שליידן, גמונד (GEMUND) ובלומנתאל משנת 1900. בספרו זה הוא כותב את תולדות חייו של משה פרנבך וכמו כן הוא פונה ומבקש מראשי העיריות של הלנתל ושליידן, לכבד את זכרו של המורה היהודי לדת מוזס פרנבך בצורה כלשהי.

הוראה והנהגה בקהילת יהודי חבל האייפל

משה צימרמן כותב בספרו: גרמנים נגד גרמנים שלא הרבה נכתב על יהדות גרמניה בתקופה שבין ליל הבדולח ובין התקופה בתום ואחרי מלחמת העולם השנייה. אין להסתפק בעיסוק בסיפורים של קורבנות השואה, חשוב לעסוק גם בעשייה החיובית – תחום שלם שאינו זוכה לחשיפה על-פי רוב. פעילותו של משה פרנבך היא דוגמה ומופת של מנהיגות ואי-קבלת הדין, נטילת היוזמה תוך פעולה ללא היסוס, בנייה וקוממיות ולא רק חורבן, מחויבות לטובת הכלל מול כל הקשיים האישיים.

גורלם של יהודי גרמניה במערכה האחרונה של השקיעה, בשנים 1938—1945, בין פוגרום נובמבר לסוף מלחמת העולם השנייה זכה אפוא בספרות ההיסטוריוגרפית לייצוג לקוי, אם בתור חלק מתולדות השואה עצמה ואם בתור נספח מצומצם של תולדות יהודי גרמניה או של ההיסטוריה הכללית – כלומר, הוא נדחק לשוליים ואף נמוג כליל,

משנת 1936, פרנבך, בנוסף להיותו מורה דת היה גם יושב ראש ונציג הקהילה היהודית במחוז שליידן לשעבר. בשנת 1940, בעת ששהה כבר בקאל, נכפה עליו לטפל בפירוק הקהילה עד לישוב מחדש משליידן לקאל. משנת 1938 הוא היה אחראי לתפילות בבית הכנסת בבלומנתאל. כמו כן הוא ניהל את המיומנויות המגוונות של חיי הקהילה היהודית וניהול בית הספר היהודי עד שנת 1940.

סוף המלחמה והקמת הקהילה היהודית בברלין מהריסותיה

כאמור, לאחר המלחמה פנה לפעול במרץ רב לַהֲקמתה-מחדש של הקהילה היהודית בברלין, והדבר זכה לציון בִכתב על ידי מובילי הקהילה בְ-1/9/1947, וכך כתבו:

אנו זוכרים, כי השתייכת לראשונים, שמיד לאחר סיום המלחמה, היטו את שכמם למימוש הקמתהּ-מחדש של הקהילה שלנו, ואנו מעריכים את השירותים, שלקחת על עצמך בעבודתך. לא זוֹ בלבד שעסקת רבות בייצוג הקהילה ושימשת כמזכירהּ הראשי, אף נרתמת באותה עת, כמורה-דת וּכמנהיג של הנוער, לבניין קהילתנו בכל-כוחך. התאמצת תמיד לדאוג לכך, שאספקת אביזרי-הקדושה לברלין תתאפשר וסיפקת כשוחט שירות שלא יסולא בפז, לא רק בעצה, אלא אף במעשה

מדיווחיו של משה פרנבך ניתן ללמוד על פועלו לארגונה מחדש של הקהילה בברלין:

לאחר זמן מה פתחנו בברלין את משרד הקהילה היהודית, ללא תשלום וּתמיכה מצד הגרמנים. הרוסים חיסלו בהקדם את 'התאחדות-הרייך' כמוסד של הרייך השלישי, לאחר שהתדיינויות עם הפקידים האחרונים לא העלו תוצאות חיוביות. ביולי 1945 הודעתי בעיתוני ברלין, שעל כל היהודים הניצולים להתפקד. היה במרשם האוכלוסין של הרייך, שהוריתי קודם-לכן להשתלט עליו, רישום מדויק של כל תושבי גרמניה היהודים מֵ-1/5/1938. כך יכולתי עתה ללכוד את מי שהתגלה לפתע כִיהודי ועל-כן רצה לקבל עדיפות בדרך זוֹ או אחרת. בבניין זה, בִרחוב אורניינבורגר מספר 8, שנלהנס (NEHLHANS) וַאֲני הפכנו למשרד הֶחדש של הקהילה היהודית בברלין, הִמשכנו למצוא הוראות לגירושים הרבים, כולל שמות המעורבים בהם. המשרד הראשי בִרחוב אורניינבורגר 9, נהרס כמעט לחלוטין במלחמה. אירוני היה הדבר, שמְקום מושבנו היה בלשכת רישום האוכלוסין של הרייך. רק אב-בית יחיד נותר שם. כל הרהיטים, המסמכים וּמכונות הכתיבה הוחרמו. כך התחלנו את הבנייה-מחדש של הקהילה היהודית בברלין

.

מעניינת אמירתו הנוספת של פרנבך, כי מאגר נוסף של מרשם אוכלוסין שנמצא כלל טופסי מידע אישי על כל חברי ה-NSDAP, כולל תמונות-דרכון, אשר נלקחו על ידי האמריקנים, לאחר שהרוסים לא חפצו בהם. כמזכיר ראשי זמני הפיק פרנבך 10,000 שאלונים לרישום היהודים. ב-1947 נרשמו כל 8000 חברי הקהילה היהודית, 1350 מתוכם שרדו במחתרת, וּ-3500 מתוכם חיו בנישואי-תערובת, או שבן/בת-זוגם/ן התגייר/ה.

עם תום המלחמה, פרנבך היה אחראי להחייאתה ולהנהגתה של הקהילה היהודית בברלין.

בשנת 1947 הוא עלה לישראל עם אשתו ובתו הצעירה, מרים, והם חברו אל בתם הבכורה, שושנה, זוזי, ממנה נפרדו שמונה שנים קודם לכן בעלותה בגפה לפלשתינה כנערה בודדה.

לקריאה נוספת

• מאת: Hans-Dieter Arntz - רדיפות יהודים וסיוע בריחה באזור הגבול הגרמני-בלגי, בגרמנית- : Judenverfolgung und Fluchthilfe im deutsch-belgischen Grenzgebiet

קישורים חיצוניים

• פלסברג בוויקיפדיה האנגלית
• 3.10.2012 באתר האינטרנט של Hans-Dieter Arntz
• 22.1.2008 באתר האינטרנט של Hans-Dieter Arntz
• 2.12.2013 באתר האינטרנט של Hans-Dieter Arntz משה פרנבך נשכח ולא קראו רחוב על שמו