משה צבי מסאווראן
| לידה |
שנות ה־70 של המאה ה־18 סאווראן, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
ינואר 1838 |
| תקופת הפעילות |
? – ינואר 1838 |
|
| |
  | |
רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן (תקל"ה – כ"ה בטבת תקצ"ח). היה מייסד חסידות סאווראן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת ה'תקל"ה [1] לרבי שמעון שלמה גוטרמן[2] המגיד מסאווראן[3]. נישא לבתו של רבי דוד מסטפין. היה תלמידם של הסבא משפולי, רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב כמו כן נסע לרב מאפטא. לאחר פטירת הרב מאפטא עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה. הוא נערץ הן בציבור החסידי והן בציבור הלא חסידי בגין גדלותו בתורה בתפילה ובגמילות חסדים, ובשל קדושתו חכמתו ומופתיו [4]. בסוף ימיו היה לגדול אדמור"י אוקראינה בדורו ואלפים היו מחסידיו שבינם היו הן עשירים והן עניים הן אדמורי"ם ורבנים והן פשוטי עם. הוא הצטיין במנהיגותו ששילבה בין חסד ורחמים כלפי החלשים והעניים ורצון מצד אחד להרבות שלום בעולם כאשר רבים מתייעצים איתו בענייני מחלוקות ופשרות[5], ומצד שני תבע לאמת ולכנות בלי פשרות וללא משא פנים לאף אדם, מידה זו הכניסה אותו בעל כורחו להרבה מחלוקות ומלחמות בחייו. החריפה שבמחלוקותיו הייתה בסוף ימיו כנגד חסידות ברסלב, בספר "ימי התלאות" של רבי אברהם חזן מסופר כי שלח מכתבים לכל העיירות שסביבו "לדחפם ולהומם". פרופ' רפאל מאהלר משער כי "רדיפות הברסלבים בידי חסידי סאווראן עלו באכזריותם על כל רדיפות החסידים בידי המתנגדים במאה הקודמת".
כיהן כרב בברדיצ'ב ממנה עבר לסאווראן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק עקב מגפה שפרצה בסאווראן.
נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח. רבי מרדכי חיים סלאנים היה מספר שמקובל בידו שבסתימת הגולל על רבי משה צבי התרחשה רעידת אדמה שהורגשה בכל העולם[6]. בנו רבי שמעון שלמה מילא את מקומו כאדמו"ר השני בשושלת.
דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב"ד קראסן.
משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדגיש בקרב חסידיו את עיקרי החסידות שקיבל מרבו מברדיטשוב בהם: התפילה בהתלהבות, ההתקשרות לצדיק אמת, וההכנעה והשפלות. וכך היה חוזר רבי מרדכי חיים סלאנים בשמו: ש'חצות לילה' פירושו כך: כשיהודי הולך באמצע היום ברחוב ונזכר שישנו בורא לעולם, ומתחזק בזה ברוחניות, בזה הוא חוצה ומבקיע ומאיר את החשכות[7].
יחס מאת רבני דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני דורו רחשו לו כבוד רב. רבי שמואל מקמינקא אמר[8] שבדורו (סביבות התק"פ, 1820) צדיק הדור הוא הרב מאפטא ומנהיג הדור הוא רבי משה צבי מסאווראן. גם רבי נתן מברסלב שנרדף על ידו פנה אליו בתוארי כבוד[9]:
"הרב הקדוש המפורסם נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, איש אלקים קדוש יאמר לו, לו דומיה תהלה, כבוד קדושת שמו מורנו הרב משה צבי נרו יאיר".
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי שמעון שלמה גוטרמן מסאווראן[10] (נפטר בח' בתמוז תר"ח), חתנו של רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב[11], ממלא מקום אביו באדמו"רות בטיטשלניק.
- מרת פייגא אשת רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב, ורבי יוסף אלתר מקוסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי משה צבי מסוורן, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מספריו
- סיפורים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש שכתבו שנולד בשנת תקל"א.
- ^ נפטר בכ"א באייר תק"נ או תקפ"ב.
- ^ היה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ומתלמידיו של המגיד ממזריטש.
- ^ ראה אנציקלופדיה לחסידות חלק ג' בערכו ציטוט ממכתב של אחד שאינו חסיד שמדבר בשבחו. וראה בסוף בספר לקוטי שושנים (מהדורת טשעלטעשניק שיצא לאור בשנת תשס"ח) בחלק הסיפורים יש ליקוט מהרבה מקורות שונים עדויות ומכתבים (בניהם כתבי יד מתקופתו) המעידים על חכמתו מופתיו ונפלאותיו העל טבעיים.
- ^ בספר הנ"ל בחלק הסיפורים על פועלו בענייני עריכת פשרות והשכנת שלום.
- ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן, (סיפורי הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, עמוד קפה.
- ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן, (סיפורי הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, עמוד קפד.
- ^ המבשר, מוסף ערב שבת י"ט באייר תשע"ב
- ^ עלים לתרופה מכתב קסד משבוע פרשת וישלח שנת התקצ"ה.
- ^ ראו דיון כאן.
- ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב