משה קופל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה קופל
משה קופל.jpeg
לידה 1956 (בן 66 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מרטין דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה קוֹפֶּל (נולד ב-1956) הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופל נולד ב-1956 בניו יורק למשפחה הקשורה לחסידות גור. למד לתואר ראשון בישיבה יוניברסיטי, ובמהלכו למד שנה בישיבת הר עציון. לאחר מכן למד באוניברסיטת ניו יורק. ב-1979, בגיל 23, קיבל תואר דוקטור למתמטיקה, בהנחייתו של פרופ' מרטין דייוויס. את שנת הפוסט-דוקטורט עשה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. עלה לישראל ב-1980 והצטרף כחבר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן[1]. בשנת 2021 פרש והפך לפרופסור אמריטוס[2].

מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום מדעי המחשב ידוע קופל בעיקר בזכות מחקריו בנושא ייחוס מחברים, תחום שאליו התוודע במהלך עבודתו כיועץ בחברה לענייני אחזור מידע. באמצעות אלגוריתם שפיתח יחד עם שלמה אנגלסון ארגמון וג'ונתן שלר, הוא הראה כי ניתן להשתמש בניתוח סטטיסטי של השימוש במילים במסמך לקביעת מין, גיל, שפת האם וסוג אישיותו של המחבר[3]. האלגוריתם שיצר קופל זיהה כי נשים נוטות להשתמש יותר מגברים בכינויי גוף והבחנות רבות נוספות. הממצאים בנוגע למגדר עוררו גם ביקורת מצד חוגים פמיניסטיים שהתלוננו בין השאר על בינאריות הזיהוי של גברים ונשים[4].

האלגוריתם של קופל שימש גם לבחינת האותנטיות של מכתבי הגניזה החרסונית שיוחסו לרב שניאור זלמן מלאדי ועוד מגדולי תנועת החסידות. תוצאות הבדיקה העלו שסגנון הכתיבה של המכתבים שיוחסו לרש"ז מלאדי דומה יותר לסגנונם של שאר מכתבי הגניזה מלכתבים אחרים של האדמו"ר הזקן, מה שמלמד לכאורה כי כלל מכתבי הגניזה נכתבו על ידי אדם אחד ולא על ידי מי שיוחסו אליהם[5]. במחקר שפרסם יחד עם פרופסור נתן נתניהו ודוד אומיד, הראה קופל כי בעזרת רשומות של משחקים ששיחקו שחמטאים בדרגת רב-אמן, ניתן לשדרג תוכנת שחמט נטולת ידע מוקדם עד לרמת משחק של רב-אמן, באמצעות אלגוריתמים גנטיים[6].

לצד אברהם דיסקין פרסם סדרת מאמרים בהם ניתנו הגדרות פורמליות למושגים בסיסים במדעי המדינה, כגון עוצמה פוליטית, ייצוג מידתי, ועוד.

מחקר התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופל חיבר שני ספרים על מחקר התלמוד. ספרו הראשון "מטא-הלכה" יצא לאור באנגלית על ידי ג'ייסון ארונסון[7] והוא מראה כיצד שימוש בלוגיקה מתמטית מסייע להבין את תהליך הפורמליזציה של הלכות. הספר השני, "סדר קינים", הוא חיבור המציג פרשנות מתמטית למסכת קנים, מהמסכתות הקשות במשנה, יצא לאור בעברית בהוצאה עצמית.

ב-1989 ייסד יחד עם פרופסור עלי מרצבך את כתב העת "היגיון", במטרה "לעודד מחקרים בהגיון הרבני המופיע במקורות היהדות על מנת לפענח ולהבין את הטמון בתפיסות היהודיות המקוריות"[8]. ב-2015 ייסד את דיקטה, מכון מחקר המספק כלים אוטומטיים לניתוח ועיבוד טקסטים רבניים ועבריים. כלים אלה כוללים ניקוד, פענוח ראשי תיבות, פיסוק, זיהוי מקורות, ועוד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופל לקח חלק בניסיון לכונן חוקה למדינת ישראל. הוא השתתף בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה, בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן, וכתב את טיוטות העבודה של הוועדה, בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה. לקראת כינונה של הכנסת השבע עשרה השתתף, כחבר המכון לאסטרטגיה ציונית, בצוות שניסח הצעת חוקה לישראל, שהוגשה לנשיא המדינה ולכנסת[9]. לאחר מכן היה שותף בכתיבת טיוטה נוספת של חוקה, יחד עם מיכאל איתן.

בינואר 2012 הקים את פורום קהלת והוא משמש יושב הראש שלו[10]. הפורום, הנחשב למיזם ימני מצליח ביותר[11], הוא מכון מחקר ומעשה הפועל "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל"[12]. לאורך שנים, פורום קהלת וקופל בראשו היו שותפים בגיבוש חקיקה רבה.

ביוני 2019 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות בגין פעילותו כיו"ר פורום קהלת. בנימוקי הפרס צוין במיוחד קידומו של חוק הלאום בידי הפורום[13][14], אשר קופל כתב את טיוטתו הראשונה בשנת 2004[15].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופל פרסם מספר מאמרים, שבהמשך הפכו לספר בשם "לחיות כמו יהודי"[16], בהם ניתח את תפיסות המוסר והקהילתיות של שמרן (המיוצג במאמרים בשם "שִׁימֶען") לעומת תפיסת המוסר והקהילתיות הפרוגרסיבית (המיוצגת במאמרים כאישה בשם "היידי"). קופל מצביע, בין היתר, על שני הבדלים בסיסיים בין השקפתו של שימען והשקפתה של היידי בכל הנוגע למוסר: ההבדל הראשון נוגע להיקף תחום המוסר, והשני נוגע לדרך בה המוסר מתפתח. בהתבסס על מחקרים של ריצ'רד שוודר (אנ') וג'ונתן היידט, מצביע קופל על כך שבעיני היידי המוסר מצטמצם להוגנות בלבד, ואילו בעיניו של שימען יש שני יסודות נוספים של המוסר: הראשון – נאמנות למשפחה, לקהילה, לשבט ולאומה, והשני – ריסון תאוות. קופל מנמק באריכות מדוע לדעתו הוגנות בלבד לא יכולה לשמש בסיס לחברה יציבה.

לגבי התפתחות המוסר, טוען קופל, אצל שימען מקור ההנחיה העיקרי הוא המסורת המשפחתית והקהילתית וכן המסורת של כלל שומרי המצוות. לעומת זאת אצל היידי מקור ההנחיה הראוי הוא "מומחים המכירים את המחקר העדכני בתחומים הנידונים". שימען רואה בהיעדר גוף מוגדר שאחראי על הכרעה ואכיפה בתחום ההלכה היהודית תכונה חשובה של ההלכה אחרי חורבן הבית, המאפשרת התפתחות אורגנית מלמטה למעלה. לעומתו סבורה היידי ש"הדבר מלמד על חוסר רצינות". קופל משיב בשם שימען כי גם שפות קיימות ומתפתחות שלא מכוח מוסד מכריע בעל סמכויות אכיפה. הוא מציב את ההלכה כנמצאת על הרצף בין "שפה" לבין "משפט" ומזהה הבדל משמעותי לגבי התפיסה האינטואיטיבית של ההלכה, בין מי שעבורו היא "שפת אם" לבין מי שעבורו היא "שפה שנייה"[17]. קופל סבור כי הגישה של שימען תחזיק מעמד הרבה אחרי שהגישה של היידי תגווע.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 נישא לחנה, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר באפרת[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוני רוטנברג, על משמר הכנסת באתר ערוץ 7, 30.05.19
  2. ^ 1 2 צביקה קליין, ‏"מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
  3. ^ חדשות המדע, פרופ' משה קופל, באתר ynet, ב-01.09.04
  4. ^ ימימה עברון, מי כותבת את הספרים של דיק פרנסיס, באתר הארץ, 01.04.2004
  5. ^ ישורון כרך כג, תש"ע,עמוד 501 והלאה כמה וכמה מאמרים בנושא ביניהם של קופל עצמו,ראה גם אבישי אלבוים, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו?
  6. ^ מגזין גלילאו, אבולוציה בשחור-לבן, באתר ynet, ב-10.07.08
  7. ^ עמוד הספר ב'גוגל ספרים'
  8. ^ עלי מרצבך ומשה קופל, פתח דבר, גיליון ראשון
  9. ^ חוקה ציונית לישראל, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית
  10. ^ פרופ' משה קופל באתר פורום קהלת
  11. ^ נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
  12. ^ דף הבית של פורום קהלת
  13. ^ הזוכים בפרס לשנת 2019 באתר של פרס מוסקוביץ'
  14. ^ גיא עזרא, אלה הזוכים והזוכות בפרס מוסקוביץ' לציונות, באתר סרוגים, 29.04.19
  15. ^ מה שרציתם לדעת על חוק הלאום ולא העזתם לשאול, פורום קהלת, ‏11 יולי 2018
  16. ^ בנימין שוורץ, אנו פיקחים מדי ולכן קשה לנו לקבל את גאוניותה של המסורת, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2021;
    חיים כצמן, "לחיות כמו יהודי": מייסד פורום קהלת מציב אתגר בפני מה שנשאר מהשמאל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2021
  17. ^ משה קופל, ‏"בלי בג"ץ, בלי בד"ץ ובלי שוטרים", השילוח 12, דצמבר 2018