משה קטיעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי משה קטיעי
לידה 1640
ה'ת'
צנעא, תימן
פטירה 1715 (בגיל 75 בערך)
ה'תע"ה
צנעא, תימן
צאצאים הראב"ד מארי סעדיה קטיעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי (ה'ת'ה'תע"ה, 16401715) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי משה נולד בשנת ה'ת' (1640) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]

בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע,[1] וחזר והשתכן בקאע אל-יהוד. בשנת ה'תנ"ו (1696) התמנה כדיין בהרכב השני של בית הדין בראשות מארי זכריה הכהן.[1]

היה סופר פורה והעתיק ספרים רבים, ביניהם תנ"ך, חומש, ספר מגיד מישרים, שולחן ערוך, זוהר, שלוש מגילות, ועוד.

נפטר בשנת ה'תע"ה (1715).[1]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגרת הבשורות – תקנות שתיקנו חכמי צנעא לאחר החזרה מגלות מוזע (פורסמו חלקים על ידי הרב יוסף צוברי).[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 569–570
תקופת חייו של הרב משה קטיעי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן