משה קסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה קסטל
Moshe Castel.jpg
משה קסטל, 1977
לידה 1909
ירושלים
פטירה 1991 (בגיל 82 בערך)
תל אביב
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אופקים חדשים
פרסים פרס דיזנגוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה קסטל (19091991), היה צייר ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטל נולד בירושלים לרב יהודה קסטל ולרחל בת יוסף אנקונה. (משפחתו הספרדית הגיעה לארץ מקסטיליה בשנת 1492). הוא למד בבצלאל בין השנים 1922 ו-1925. לאחר מכן למד באקדמיה ז'וליאן ובאקול דה לובר בפריז. קסטל חזר לישראל וגר בצפת ב-1940 והחל מתקופה זו ועד לאחרית ימיו הושפע רבות מן הרוח המיסטיקנית היהודית.

קסטל היה אחד ממייסדי אופקים חדשים ב-1947 ביחד עם מרסל ינקו,יחזקאל שטרייכמן ואחרים, ובמהלך השנים יצר ציורי קיר ותבליטים במקומות שונים בארץ ומחוצה לה. כמו כן זכה בפרסים רבים והציג תערוכות רבות.

בין השנים 1925-1940 ישב רוב הזמן בפריז. יצירותיו המוקדמות היו בעלות אופי אורינטלי. בשנות הארבעים, כאשר התגורר בצפת, וידו רבה בהקמת קריית האמנים צפת עם שוך קרבות תש"ח, היו תמונותיו אפופות אוירה מיסטית וניכרה בהן השפעתה של אסכולת פריז. בהמשך דרכו האמנותית, נטה לעבר המופשט והאמנות הכנענית ועיצב סמלים צורניים כמו ציור הקיר במלון "דן אכדיה" בהרצליה ותבליטי הקיר במשכן נשיאי ישראל בירושלים. נפטר בתל אביב בשנת 1991.

אחיו היה יוסף חיים קסטל.

בתאריך 21 בפברואר 2010 נפתח במעלה אדומים מוזיאון משה קסטל המוקדש להצגת עבודותיו של קסטל. המוזיאון נבנה במקום בו שאף קסטל עצמו להקימו, על גבעה סמוכה לביתה של אלמנתו. המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דוד רזניק. במוזיאון מוצגות עבודותיו של קסטל מכל התקופות, מאוספה הפרטי של אלמנתו, ממוסדות ומאספנים פרטיים וביניהם אוסף שיף וסר אייזיק וולפסון[1].

תבליטים וציורי קיר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתערוכותיו הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה קסטל - תערוכת יחיד ב מוזיאון תל אביב, 1942.
  • משה קסטל - תערוכת יחיד ב מוזיאון תל אביב, 1946.
  • קסטל השתתף בתערוכה הראשונה של "אופקים חדשים" במוזיאון תל אביב, 1948.
  • קסטל השתתף בביאנלה ה - 24 שנערכה בוונציה, 1948.
  • משה קסטל - תערוכת יחיד בגלריה פלינקר, בפריס, 1965.
  • תערוכה בג'אנוס גלרי, בוושינגטון, 1977.
  • תערוכת יובל שישים שנות יצירה : 1924-1984, במשכן הכנסת, ירושלים / משה קסטל, משה אלעזר בן יהודה, (אוצר התערוכה, ומוציא אלבום איורים עם דברי לואי בעברית ובאנגלית, (31 דף)), מוציא לאור: Rishon Le-Zion : Rainbow Art Centre, תשמ"ה, 1984.
  • תערוכת מחווה ליובל ה - 80 של משה קסטל, במוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית.
  • זכרונות משכונת הבוכרים : היבטים בוכריים ביצירתו של משה קסטל, מוזיאון הצייר משה קסטלר, (אוצרת: אלה צ'רניאק, טקסט: אלה צ'רניאק, גיורא פוזיילוב, עיצוב הקטלוג: צרויה ורשבסקי), מעלה אדומים : מוזיאון הצייר משה קסטל, ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח - המרכז לחקר יהדות בוכרה, סתיו 2014 - אביב 2015.

קסטל באלבומי ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט על קסטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוקנו של אמן - משה קסטל, סרט אומנותי שהופק על ידי שירות הסרטים הישראלי לכבודו, (מאוסף המרכז לתיעוד אמנות ישראלית), 1984, (תסריט ובימוי : יונה זרצקי, הפקה, ראיונות ועיצוב : יגאל אפרתי, שמואל אלטמן, צלם ראשי : ויקטור בלקופיטוב, עורכת : לינה קדיש, מוזיקה : צבי אבני, תמליל : ניצה מליניאק). הקרנת הבכורה נערכה בתאריך 5.12.1984, (י"א אייר תשמ"ד), במוזיאון תל אביב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשה עם פרוות שועל (1928)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון למשה קסטל על ביתו ברח' עקיבא אריה 11 בתל אביב
  • אסיף, כנסת סופרים ואמנים בארץ-ישראל, העורכים: ספרות ותיאטרון - דב שטוק, ציור ופיסול - מ’ קסטל, מ’ שמיט=מנחם שמי[2], ‬תל אביב, 1943.
  • גדעון עפרת, משה קסטל: ציורים מוקדמים, נדפס באפיריון, 1993 ו1994.
  • לוטרינגר עירית, משה קסטל : מאבני-היסוד של הציור הישראלי, נדפס במכירה פומבית, מס' 12, 1999.
  • אלה צ'רניאק, זכרונות משכונת הבוכרים, היבטים בוכריים ביצירות של משה קסטל במחצית הראשונה של המאה העשרים, קטלוג תערוכה, הוצאת יד בן צבי בשיתוף מוזיאון משה קסטל, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביטל בורג, חדשות האמנות, באתר עכבר העיר, 17 בפברואר 2010
  2. ^ מנחם שמיט הוא שמו הקודם של הצייר מנחם שמי