משה רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה רוטשילד
אין תמונה חופשית
לידה 1929
שבט ה'תרפ"ט
ציריך
פטירה 29 בספטמבר 2018 (בגיל 89 בערך)
כ' בתשרי ה'תשע"ט
בני ברק
לאום יהודי
תאריך עלייה 1971
לימודי רפואה אוניברסיטת ציריך ועוד
התמחות רפואת ילדים
תפקידים מייסד ונשיא המרכז הרפואי מעיני הישועה, ומנהלו הראשון
פרסים והוקרה אות "מגן שר הבריאות" 2010
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר משה רוטשילד (שבט ה'תרפ"ט, 1929 - כ' בתשרי ה'תשע"ט, 29 בספטמבר 2018) היה רופא חרדי ישראלי, מייסד ונשיא בית החולים מעיני הישועה בבני ברק, ומנהלו הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בציריך ליוסף ושרה רוטשילד, ילידי דרום גרמניה[1]. אח לעשרה. נכד של הרב ארנסט וייל, מראשי הקהילה היהודית המקומית, וצאצא למשפחת רוטשילד. למד בתלמוד תורה בציריך. בישיבתו של הרב יצחק דוב קופלמן בלוצרן, ובהמשך בישיבת עץ חיים במונטרה. היה פעיל בתנועת צא"י בעירו.

למד רפואה באוניברסיטת ציריך, בפריז ובמקומות נוספים. התמחה ברפואת ילדים במספר בתי חולים בפריז. עם סיום לימודיו, עבד כרופא ילדים בציריך, וגם ניהל מכון דימות. במקביל עסק ביזמות ועסקים בתחום הנדל"ן. בשנת ה'תש"ך (1960) נישא לבת עירו, רוזה, בת ר' נתן לנג.

במשך מספר שנים עבד לפרקים בבית החולים שערי צדק הישן בירושלים בניהולו של ד"ר משה וולך. בתקופה זו זכה לקרבתם של רבנים ידועים, בהם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב חיים שמואלביץ, הרב יחזקאל אברמסקי, והרב יחזקאל לוינשטיין (שרוטשילד שימש גם כרופאו האישי). קשר מיוחד היה לו עם הרב יוסף שלמה כהנמן, שעודדו לעלות לישראל.

בשנת ה'תש"ל (1971) עלה לישראל והתיישב בבני ברק, והיה מהרופאים הידועים בעיר. שימש כרופאם האישי של רבנים בולטים, בהם הרב ישראל אבוחצירא, והרב יעקב ישראל קניבסקי (שרוטשילד שימש גם כנהגו האישי). כן זכה לקרבתם של הרב שך, הרב שטינמן, והרב חיים קניבסקי[2], ואחרים, שתמכו בו גם בהקמת ופיתוח בית החולים שייסד. בכל יום למד עם חברותא בכולל חזון איש.

רוטשילד היה גם מוהל ידוע. הוא ביצע אלפי בריתות ברחבי העולם, בהן מל גם מבוגרים עולי ברית המועצות במחנה המעבר בלדיספולי שבאיטליה, ובישראל. כן מל מפורסמים רבים במדינת ישראל.

"מעיני הישועה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטשילד יזם הקמת בית החולים חרדי בבני ברק, וייסד את "אגודת בית החולים" שפעלה למימוש החזון. תכנון הפרויקט וגיוס הכספים למענו היה מבצע אישי שלו, בו גייס לבדו כ-20 מיליון דולר בסבב ברחבי העולם במשך כ-14 שנה. אבן הפינה לבניין הונחה ב-7 בדצמבר 1978 (ז' בכסלו ה'תשל"ט)[3]. בניית הבניין החלה מאוחר יותר וארכה חמש וחצי שנים, ובמרץ 1990 (ה'תש"ן) נחנך בית החולים בהשתתפות אלפים ובהם שמעון פרס[4]. בית החולים החל לפעול ב-23 באוגוסט 1990 (אלול ה'תש"ן) עם פתיחת מחלקת יולדות[5]. במהלך השנים התפתח בית החולים ונפתחו בו מחלקות נוספות.

רוטשילד שימש כמנהל בית החולים במשך למעלה מעשור. לאחר פרישתו מניהול בית החולים שימש כנשיאו. הוא שקד על פיתוח בית החולים, ובפרט על בניית המרכז הפסיכאטרי "מרבה דעת" שנפתח בשנת 2016 במבנה סמוך לבית החולים. רוטשילד ביקר מדי יום במחלקות השונות בבית החולים, וטס מספר פעמים בשנה לגיוס כספים לבית החולים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטשילד היה אב ל-17 ילדים. בנו שלמה הוא מנכ"ל "מעיני הישועה" החל מיוני 2014[6]. בנו מיכה, היה עסקן ציבורי בולט, ויו"ר האגודה למניעת חילולי קברים, עד לפציעתו בשנת 2009 בתאונת דרכים. חתנו, הרב נתן קסלר, היה ר"מ בישיבת בית מאיר ונהרג בחייו בתאונת דרכים. חתנו, הרב יחיאל נדל, נכדו של הרב גדליה נדל, הוא דיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ.

בחג הסוכות ה'תשע"ט, איבד את הכרתו בתוך סוכתו, לאחר שנפלה עליו תקרת המעלית שבביתו. הוא אושפז ב"מעיני הישועה" במצב קשה ומצבו הידרדר. בשבת, 29 בספטמבר 2018, נפטר בבית החולים[7]. הלווייתו שהתקיימה במוצאי השבת, יצאה מ"מעיני הישועה", עברה בביתו, והוא נקבר בבית הקברות פוניבז'. בהלוויה השתתפו אלפים, בהם אישי ציבור, והרבנים חיים קנייבסקי, גרשון אדלשטיין, דב לנדו, ברוך דב פוברסקי, משה הלל הירש, ואחרים[8]. ציווה שלא יספידוהו[9].

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות "מגן שר הבריאות" 2010 - "מפעל חיים לעוסקים במקצועות הבריאות"[10].

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת היולדת, בשיתוף עם הרב יצחק זילברשטיין, מכון "הלכה ורפואה" שעל ידי "מעיני הישועה", ה'תשמ"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשווייץ כונה "מוזי" (משה)
  2. ^ שאול כהנא, ‏הגר"ח קנייבסקי התעורר: "ד"ר רוטשילד נפטר", באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2018
  3. ^ נטע שדמי, רוטשילד עושה שנור, מעריב, 14 בספטמבר 1990 (תחילת הכתבה - שמאל העמוד). נטע שדמי, רוטשילד עושה שנור, מעריב, 14 בספטמבר 1990
  4. ^ מנחם רהט, ביילין מטמטם את השכל, מעריב, 9 ביולי 1990
  5. ^ איתן לוין, נפתח בית החולים החרדי "מעייני הישועה" בבני ברק, מעריב, 23 באוגוסט 1990
    וראו גם פה, באתר בית החולים
  6. ^ ישראל כהן, ‏לאחר שנים: כך הוכרע קרב השליטה ב"מעייני הישועה", באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2014
  7. ^ משה ויסברג, אבל בעולם החרדי: הלך לעולמו ד"ר רוטשילד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
    קובי רוזן, ‏בשבת: הלך לעולמו מייסד בית החולים 'מעייני הישועה', באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2018
  8. ^ משה ויסברג, המונים מלווים את רופאם של גדולי ישראל, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
  9. ^ משה ויסברג, נוסח המצבה המפתיע של ד"ר רוטשילד ז"ל, באתר בחדרי חרדים, 8 בנובמבר 2018
  10. ^ ראו פה