משה רפס
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1883 וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1942 (בגיל 58) |
| מפלגה |
הבונד |
  | |
משה רפס (1883 וילנה - 1942 גולאג) היה פוליטיקאי יהודי סובייטי ופעיל הבונד ויבסקציה. היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ-1919. הוא היה עורך של מספר עיתונים יידיים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפס נולד בווילנה, אביו היה סוחר יין. הוא קיבל חינוך מסורתי, למד בתלמוד תורה ולאחר מכן בבית ספר יסודי רוסי. הוא הצטרף אל הבונד עוד בהיותו נער. לראשונה הוא נעצר ב-1903 ושהה בבית הסוהר חצי שנה ושוחרר בערבות של אלף רובל. בין 1906–1913 הוא עסק בתעמולה בין פועלים יהודיים של הומל ווילנה. ב-1905 הוא השתתף בוועידה החמישית של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בלונדון, ב-1910 בוועידה השמינית של הבונד בלביב. שנתיים מאוחר יותר בוועידה התשיעית הוא נבחר למועצה המרכזית של הבונד. באפריל 1911 הוא היה נציגה של וילנה בוועידתה של חברת מרבי השכלה שם קידם את היידיש כשפת ההוראה בבתי ספר יהודיים עממיים.
הוא נעצר שוב ב-1913 ונשלח לצפון, אך הצליח להימלט והגיע לסנקט-פטרבורג, שם המשיך את פעילותו המפלגתית תחת שם העט ל. וייסנברג. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה חלק מקבוצת סוציאל-דמוקרטים שרצו בניצחונה של רוסיה במלחמה, יחד עם הנריק ארליך הם היו חברי מועצה צבאית-תעשייתית שנוצרה לצורך הספקת צרכים צבאיים. בינואר 1916 הוא עמד בראש משלחת הבונד בוועידה של אורט. באמצע 1916 הוא נאסר ושוחרר רק לאחר מהפכת 1917. הוא היה נציגה של הבונד באספה המכוננת הרוסית. הוא היה אחד המארגנים של הוועדה הכלל-ארצית של יהדות רוסיה. הוא נשלח על ידי הבונד לקייב כדי לעמוד בראש נציגות התנועה במקום, כנציג התנועה הוא היה חבר הממשלה האוקראינית. הוא תמך בהתנגדות לבולשביקים, אך עם הזמן הפך לאחד מתומכיה של התנועה ונכנס לוויכוחים עם המנשביקים וגרם לפיצול בבונד וב-1 במרץ 1919 הכריז על הקמתו של קאמבונד[1]. באותה שנה הוקם קאמפארבאנד ורפס עמד בראשו, כמו כן הוא החל לעסוק בתעמולה כנגד ארגונים יהודיים אחרים והאשים אותם בציונות ולאומנות. הוא עמד בראש ארגון החיסול של אותם ארגונים יהודיים. באוגוסט 1919 קאמפארבאנד הצטרף אל המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה. הוא השתתף בוועידה השלישית של היבסקציה, מצד אחד הוא התנגד לחיסולה המיידי של היבסקציה, כיוון שהיה לה תפקיד חשוב ברחוב היהודי, אך מצד שני הוא התנגד גם להפיכת היבסקציה לארגון אוטונומי, לדעתו הארגון חייב היה להיות יותר מעורב במפלגה הכלל-ארצית. לאחר מכן רפס נטש כל פעילות יהודית.
ב-1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית הוא נשלח לווילנה שם פיקח על פינוי חברי המפלגה והממשלה מהעיר. יותר מאוחר הוא עבד בשירות החוץ של ברית המועצות ובין השנים 1926–1927 הוא עבד בסין. בין השנים 1927 - 1928 הוא ניהל את המחלקה הבינלאומית של הסוכנות הטלגרף הרוסית. לאחר מכן עבד בתעשיית הקולנוע הסובייטית. רפס היה חבר מערכת וערך מספר כתבי עת ועיתונים ביידיש, כמו כן הוא כתב מספר ספרים, בין היתר כתב ספר על תולדות הבונד שיצא לאור בקייב בחמישה כרכים בשנת 1929.
במאי 1938 הוא נעצר ונשפט לעשר שנים ב-1940. נפטר בגולאג ב-1942.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלל קזובסקי, משה רפס, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- משה רפס, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה רפס, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)