משה שמואל ראב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ר' משה שמואל ראב (בן-עזר) (186211 במרץ 1955[1]) היה ממייסדי פתח תקווה ויהוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה שמואל ראב נולד בסנט-אישטוון בהונגריה, בנו של אלעזר ראב, מראשוני חובבי ציון בהונגריה ואבי משפחת ראב, ממייסדי פתח תקווה. התחנך יחד עם אחיו יהודה ראב אצל בן דודם יהושע שטמפפר. לאחר ששטמפפר עלה לארץ ישראל, המשיך ראב ללמוד בתלמוד תורה בעיירה סמוכה.

בשנת 1875, בהיותו בן 13, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. תחילה התיישבו בירושלים, שם היה מתלמידי הרב יוסף חיים זוננפלד.

יחד עם משפחתו נמנה עם מקימי פתח תקווה. בשנת 1880 נשא את מרים אלטה, בת שמעון פייבל גינזבורג מירושלים.

בשנת 1883 נמנה עם קבוצת החלוצים מפתח תקווה שייסדה את יהוד, יחד עם הביאליסטוקאים. עבד אצל אריה ליב פרומקין באחוזת לחמן.

במשך שנים רבות היה חבר ועד המושבה, וחבר ועד ספר האחוזה של המושבה. מראשוני חברי אגודת "פרדס" של הפרדסנים הארץ-ישראלים. היה גבאי בבית הכנסת הגדול "בית יעקב", ופעיל בחברה קדישא המקומית. היה ממייסדי "מושב זקנים" בפתח תקווה ומגבאיו.

נפטר בשנת 1955, אחרון מייסדי פתח תקווה. היה אב ל-6 בנים ו-3 בנות. בתו לאה נישאה למהנדס משה בן חורין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ז.י., משה שמואל ראב, דבר, 13 במרץ 1955