משה שפירא (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה שפירא
Rabbimosheshapira.JPG
הרב משה שפירא
תאריך לידה כ"ה באייר ה'תרצ"ה
מקום לידה תל אביב
תאריך פטירה י' בטבת ה'תשע"ז (בגיל 81)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
תאריך לידה לועזי 28 במאי 1935
תאריך פטירה לועזי 7 בינואר 2017
מקום פעילות ירושלים, ישראל
השתייכות חרדי, ליטאי
נושאים בהם עסק מחשבת ישראל, החזרה בתשובה, ייעוץ

הרב משה שפירא (כ"ה באייר ה'תרצ"ה, 28 במאי 1935 - י' בטבת ה'תשע"ז, 7 בינואר 2017) היה הוגה דעות חרדי ליטאי. תחום עיסוקו העיקרי היה מחשבת ישראל. הרב שפירא היה ראש כולל, נשיא ישיבת פתחי עולם לחוזרים בתשובה ולימד במוסדות נוספים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה לרחל ולרב יצחק מאיר, אחיינו של הסבא מקלם ומתלמידי רבי נתן צבי פינקל, לימים משגיח בישיבת נחלת דוד. למד בתלמוד תורה בפתח תקווה ובגיל 11 עלה לישיבת אור ישראל לצעירים שם למד אצל הרב יוסף רוזובסקי. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז', בין היתר למד בחברותא עם משגיח הישיבה הרב אליהו דסלר. בעצת החזון איש עבר בשנת תשי"ג ללמוד בישיבת חברון. באותה תקופה אף עמד בקשר עם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. בשנת תשי"ח עבר ללמוד אצל רבי יחיאל מיכל פיינשטיין[1] ואצל הרב יצחק הוטנר.

נשא את צפורה, בתו של הרב אהרן ביאלוסטוצקי, ראש כולל אוהל תורה, בעלת דוקטורט בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית ומרצה במדרשת נתיב בינה. התגוררו בשכונת בית וגן בירושלים ונולדו להם חמשה ילדים.

נפטר במוצאי שבת, ליל עשרה בטבת תשע״ז -7 בינואר 2017 ממחלת הסרטן ונטמן למחרת בהר הזיתים.

פעילות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שפירא היה ראש ישיבת בית בנימין, בסטמפורד, קונטיקט, לצד הרב שמחה שוסטל.

סייע בהקמת ישיבת בית התלמוד. היה מראשוני המורים בישיבת אור שמח בירושלים לחוזרים בתשובה ומעל עשרים שנים לימד שם ביום חמישי בלילה שיעור בפרשת השבוע. מפאת הצפיפות הועבר השיעור לבית הכנסת "חניכי הישיבות" בשכונת סנהדריה ולאחר מכן לבית הכנסת "משכן משה" בשכונת רמת שלמה. העביר כשלושים שיעורים בשבוע בענייני מחשבה, תלמוד ועוד.

הרב שפירא עמד בראש כולל אברכים גדול בירושלים, מיסודה של קרן וולפסון (לצדו שימש בתפקיד זה גם תלמידו הרב זבולון שוורצמן). לכולל תוכנית לימודים המכשירה אברכים לשמש כרבני קהילות. הוא מסר שיעורים במוסדות העוסקים בקירוב רחוקים בחו"ל כמו בישיבת תורת חיים במוסקבה.

בשנת 2001 ייסד את ישיבת "שב שמעתתא" בראשותו. ראשי התיבות של הישיבה מנציחים את בתו (שולמית שפירא) שנפטרה בגיל צעיר. צוות הישיבה מורכב מתלמידיו. הוא עמד גם בראשות ישיבת "פתחי עולם" לחוזרים בתשובה, השוכנת במרכז ירושלים ובה כשישים תלמידים. היא נוסדה על ידי הרב שפירא בשנת 2010 בעיר העתיקה. צוות הישיבה כולל את תלמידיו הוותיקים, בהם הרב אליהו מאיר פייבלזון כראש ישיבה, הרב דן צבי שטיינברגר והרב דוד פרנק.

הרב שפירא נמנע בדרך כלל מייעוץ לאנשים, מלבד בחורים שנפלטו ממסגרת הישיבה. על תלמידיו נמנה בעבר הפילוסוף החוזר בתשובה בני לוי.

בשנת 2013 הוגש נגד הרב שפירא כתב אישום שבו הואשם בעבירה של שידול לחבלה בכוונה מחמירה. לפי כתב האישום הוא הורה לתלמידיו לתקוף אישה כבת שבעים שבה חשדו כי היא מעורבת ברשת פדופילית ובהטפה לנצרות.[2][3]

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שפירא הושפע מספרי קבלה בכלל וקבלת הגר"א ותלמידיו בפרט, כתבי המהר"ל וספרי חסידות, ובמיוחד הספר מי השילוח של רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא וספרי רבי צדוק הכהן מלובלין. בשיעוריו נהג לפרש את דברי חז"ל, תוך קישורם למקומות אחרים בתלמוד ובמדרשים, בספרי הקבלה ובספרי המחשבה.

הרב שפירא נודע בכוח הזיכרון שלו. הוא ציטט בשיעוריו בעל פה קטעים מהתנ"ך, התלמוד וספרים נוספים. שיעוריו נמסרו בעברית ישראלית, בעברית בהגייה אשכנזית, ביידיש ואף באנגלית - לפי השומעים. נהג לחזור על רעיונותיו כמה פעמים במהלך השיעור, כאשר בכל פעם הדגיש וחידד נקודות נוספות בנושא הנידון.

רבים משיעוריו נמסרו כסדרות, שחלקן נמשך לעתים שנים. כך למשל, סדרת השיעורים על פרקי אבות כללה כארבע מאות שיעורים ונמשכה קרוב לעשרים שנה. הסדרה על התפילה כללה כשישים שיעורים וכמוה גם סדרות בנושאי אמונה, י"ג עיקרים ועוד.

הרב שפירא עסק רבות בהתייחסות ההשקפה היהודית לנושאים אקטואליים. הוא הקדיש שיעורים לאינתיפאדה השנייה, לפיגועים במגדלי התאומים בארצות הברית ולצונאמי הקטלני באוקיינוס ההודי.

הפצת תורתו בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שפירא לא נהג להוציא לאור את שיעוריו. השיעורים הוקלטו והופצו בציבור החרדי בקלטות וב-MP3. חלק משיעוריו הועברו בשידור חי בעזרת מערכת קול הלשון. מספר שיעורים שבועיים שודרו בחו"ל.

כמה מתלמידיו הוציאו לאור ספרים המבוססים על שיעוריו:

  • אפיקי מים - על המועדים. סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב ראובן שמלצר, ויש בה הסכמה של הרב שפירא המעיד כי: "הדברים שלפנינו נמסרים כפי שהושמעו ובהבנה נכונה".
  • ממעמקים - על התורה. נכתב על ידי הרב אלכסנדר מנדלבוים, שהרכיב את רעיונותיו של הרב שפירא עם רעיונותיו שלו עצמו, כעדותו בהקדמה לספר.
  • רעה אמונה - על י"ג העיקרים. נכתב על ידי הרב מנחם שלנגר, ומבוסס בעיקר על סדרת שיעורים שמסר בנושא זה לבעלי תשובה בישיבת אור שמח. הספר עבר את ביקורתו של הרב שפירא, שאף כתב הקדמה לספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימי שנותי, הרב אברהם אפרים רוזינג, חלק א', עמ' 24.
  2. ^ אישום: רב הורה להכות אישה שחשד כי עוסקת בפדופיליה באתר "ישראל היום".
  3. ^ אביעד גליקמן, תיעוד בלעדי: רב אומר לחסידיו לתקוף קשישה בת 72, באתר nana10‏, 18 בפברואר 2014