משוריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משוריין מטיפוס "סנדוויץ'" עם חרכי ירי וגג נפתח. שיירת יחיעם.
משוריין פורץ מחסומים שנבנה על בסיס משאית גי.אמ. סי. 6, 1948
המתקן לפריצת המחסומים ששימש את לוחמי הגדוד השני של חטיבת הנגב, פלמ"ח בשיירות שליוו אל ומהנגב, 1948
המשוריינים בשיירה הדו-שבועית להר הצופים, שנות ה-50
אוטובוס משוריין של חברת הארגז בפתח המפעל, מרץ 1948

משוריין הוא כינוי לרכב ממוגן בלוחות פלדה בעיקר מתקופת מלחמת העצמאות אשר נבנה בצורה מאולתרת בארץ ושימש להעברת אנשים ואספקה, בעיקר בשיירות.

הסיבות והרקע להופעת הרכבים המשוריינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשוריינים הראשונים נבנו במסגריות היישובים השונים כתוצאה מפרוץ המרד הערבי בשנת 1936. באותה תקופה נעו המשמרות הנעים בטנדרים פתוחים ללא כל מיגון וסבלו מנפגעים. כתוצאה מכך החלו למגן את הטנדרים. בהמשך הם ניבנו בצורה מוסדרת יותר באמצעות ארגון ההגנה בחברת "הארגז". המשוריינים הראשונים ניבנו כאמור על מרכבים של טנדרים, משאיות קטנות ובהמשך גם על מרכב של משאיות בינוניות ואוטובוסים שעל גופם רותכו מבחוץ לוחות פלדה.

סוגי משוריינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משוריין אזרחי - אוטובוס או משאית ממוגנים בלוחות פלדה ששימשו להעברת אנשים וסחורות בשיירות לנקודות יישוב מבודדות או נתונות תחת מצור וסכנה בדרך. ידועים במיוחד המשוריינים שנעו בשיירות לירושלים, אשר שרידיהם נמצאים באזור שער הגיא. קואופרטיב התחבורה "אגד" הפעיל אוטובוסים משוריינים במהלך מלחמת העצמאות הן בקוי שירות לירושלים ולנקודות מבודדות והן לצורך הובלת חיילים. שני אוטובוסים משוריינים היו בשימוש עד מלחמת ששת הימים ושימשו לנסיעה הדו-שבועית של המשמרות להר הצופים, על פי הסכמי שביתת הנשק ישראל-ירדן.
אוטובוס משוריין על בסיס סופר וייט של חברת "דרום יהודה", מוזיאון אגד, חולון
גם חברת האוטובוסים דרום יהודה שפעלה מתל אביב ליישובי הדרום, מיגנה את האוטובוסים שלה כבר בשלהי 1947, מיגון זה איפשר תנועה בביטחה יחסית בכבישי הדרום. אוטובוסים משוריינים אלה שמשו לפינוי חלק גדול מילדי יישובי הדרום במסגרת מבצע תינוק של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב פלמ"ח.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משוריין פרפר
  • משוריין ללווי שיירות ("סנדוויץ'") - משוריין ייעודי שפותח בהגנה עבור לוחמים שליוו שיירות. המשוריין נבנה על בסיס משאית צבאית בריטית מסוג cmp-15. במסגרת התאמת המשאית נפתחה הקבינה וייצרו חלל אחד גדול עם קירות כפולים בהם נבנו חרכי ירי. הקירות הורכבו משני לוחות פלדה ובניהם לוח עץ עבה. בשלב מסוים מולאו הרווחים שבין הלוחות בחצץ כאשר היה מחסור בלוחות עץ עבים וקשים. במשוריין נקבעו חרכי ירי, דרכם יכלו הלוחמים להוציא את קנה הרובה. בניסיונות הראשונים לשימוש במשוריין זה התברר שהוא מהווה מלכודת מוות לשוהים בתוכו ושלא ניתן לתפעל את הנשק מבעד לחרך הצר, לפיכך פותח גג נפתח שדרכו יכלו לוחמים להשיב אש. ברצפה נבנה פתח מילוט במידת הצורך. נקרא גם משוריין פרפר על שום צורתו עם לוחות הגג הפתוחים שדמו ללוחמים לכנפי פרפר.
  • פורץ מחסומים ("מפלצת") - משוריין ליווי אליו חובר משולש שהיה בנוי משלד ברזל אליו רותכו לוחות פלדה. מתקן זה היה מחובר לחזית המשוריין במצב אנכי שניתן היה להרימו ולהורידו בשעת הצורך בעזרת גלגלת וכבל פלדה. בכך ניתן היה לפרוץ את מחסומי האבנים אשר חסמו את צירי התנועה. פיתוח המשוריין מיוחס לזרובבל הורוביץ.[דרוש מקור]
  • משוריין קרבי (שריונית) - משוריין הבנוי על מרכב משאית קטנה, בדרך כלל רכב סיור אמריקאי מסוג סקאוט M3, אוטר קנדית, או קומנדקר אמריקני. על גג המשוריין נבנה צריח מסתובב ובו הותקן מקלע מסוג MG 34 או M1919 בראונינג. כמו כן הותקנה עמדת מקלע מימין לנהג. משוריינים אלה שימשו את חטיבה 7, חטיבה 8 וחטיבת הנגב (פלמ"ח) במבצעי חורב ועובדה.

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל המשוריינים השונים נבנו חרכי ירי כדי לאפשר ללוחמים לירות דרכם. גם באוטובוסים בהם היו חלונות גדולים, הוקטנו החלונות לגודל של חרך ירי. מידות חרכי הירי: רוחב-19 ס"מ, גובה-11 ס"מ. לרוב המשוריינים היו קירות מלוחות ברזל כפולים כאשר בשלב ראשון החללים שבין שני הלוחות מולאו בחצץ גרוס עקב מחסור בעץ ובהמשך מולאו בלוחות עץ קשים בעובי של 25 מ"מ. לרוב המשוריינים נבנה גג שניתן היה לפתוח ואפשר לירות מעליו. כמו כן הותקנו בריצפה כחצי מטר מהדלת האחורית פתחי מילוט לשעת הצורך. מידות פתחי המילוט: 42 X‏ 46 ס"מ.

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משוריין סנדוויץ' עם סמל חטיבת יפתח במוזיאון יד לשריון בלטרון

ניתן לומר בוודאות שללא המשוריינים שנבנו בארץ והופעלו בתורת לחימה חדשה, לא היה ניתן לפרוץ את הסגר האלים שכפו הערבים על חלקי הארץ השונים שכללו את הגליל המערבי, ירושלים, הנגב ועוד. ללא המשוריינים לא היה ניתן היה לקיים את ירושלים ואת שאר היישובים שנותקו במהלך הסגר בו נקטה ההנהגה הערבית, החל מה-30 בנובמבר 1947 ואילך.

מיקומם של שרידים שנותרו בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משוריין בוויקישיתוף