משחקי הפיג'מה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משחקי הפיג'מה
The Pajama Game
כרזת הסרט משחקי הפיג'מה
מבוסס על המחזמר משחקי הפיג'מה
בימוי סטנלי דונן
ג'ורג' אבוט
הפקה ג'ורג' אבוט
סטנלי דונן
תסריט ג'ורג' אבוט
ריצ'רד ביסל
עריכה ויליאם זיגלר
שחקנים ראשיים דוריס דיי
ג'ון רייט
קרול האני
אדי פוי ג'ונ'
מוזיקה ריצרד אדלר
ג'רי רוס
צילום הארי סטראדלינג ג'ונ'
מפיץ האחים וורנר
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 29 באוגוסט 1957
משך הקרנה 101 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2,500,000‏$
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משחקי הפיג'מהאנגלית: The Pajama Game) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1957 המבוסס על המחזמר משחקי הפיג'מה שהועלה לראשונה בברודוויי ב-1954 בהצלחה, זכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר ומוצג שם וברחבי העולם בהפקות חוזרות בתיאטרונים, בבתי ספר למשחק ובלהקות חובבים.

המחזמר מבוסס על הרומן "7.5 סנטים" של ריצ'רד ביסל (אנ') משנת 1953. המוזיקה והמילים הן של ריצ'רד אדלר (אנ') וג'רי רוס (אנ').

התסריט נכתב על ידי ריצ'רד ביסלי וג'ורג' אבוט שגם הפיק וביים את בסרט ביחד עם סטנלי דונן. הכוריאוגרפיה היא של בוב פוסי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיד סורוקין (ג'ון רייט) מגיע ליום עבודה ראשון כמפקח ראשי בבית החרושת לפיג'מות "שינה ערבה" (Sleeptite). המפקח היינס משגיח על הפועלות וממונה על תפוקתן. הן עובדות בזריזות וביעילות ושרות על התחרות שלהן עם השעון ("Racing With the Clock")[1].

כאשר סיד מזרז את אחד הפועלים בתנועה קלה הפועל מתלונן עליו וטוען שהכה אותו. למקום מגיעה במהירות קתרין ויליאמס המכונה "בייב" (דוריס דיי), האחראית על וועדת התלונות. חברותיה רואות שהיא מתאהבת בסיד אך היא מכחישה זאת בשיר "איני מאוהבת כלל" ( "I'm Not At All In Love")[2].

סיד מתאהב בבייב אך היא לא מתלהבת היות שהיא נמצאת במחנה אחד עם הפועלים המבקשים להעלות את שכרם ב-7.5 סנטים לשעה אך מנהל בית החרושת, מירון האסלר (ראלף דאן) מסרב.

מזכירתו של מאסלר היא גלאדיס (קרול האני) שהמשגיח היינס מאוהב בה בטירוף ומוכן לפגוע בכל מי שיתעסק אתה. מייבל (רטה שו), מזכירתו של האסלר, משכנעת אותו להירגע בדואט שהם שרים "לא אהיה מעולם קנאי ("I'll Never Be Jealous Again")[3].

העובדים יוצאים לגיבוש בפיקניק גדול שם מביע סיד את אהבתו לבייב וכולם שרים את שיר הפיקניק "פעם בשנה" ("Once-A-Year-Day")[4].

סיד מנהל שיחה עם הרשמקול שלו בשיר "Hey There"[5]. הוא נפגש עם בייב ושניהם שרים את השיר "פעם היה איש" ("There Once Was a Man")[6].

סכסוך העבודה על העלאת המשכורת מתגבר. העובדים מחליטים להאט את העבודה וכשמגיע סיד למקום גורמת בייב לקצר במכונה שלה וכל העבודה נפסקת. לסיד אין ברירה אלא לפטר מיד את בייב אהובתו.

העובדים שובתים ובזמן השביתה הם מתבדרים בהופעה של גלדיס עם שנים מחבריה בשיר "חום הקיטור" ("Steam Heat")[7].

סיד המיואש מרגיש שהאסלר מסתיר משהוא בכספת שלו אך המפתח לכספת תלוי על צוארה של גלדיס. הוא מחליט להשיג את המפתח ומזמין את גלדיס לפי בחירה למועדון חשוך הנקרא "מחבוא הרננדו" ("Hernando's Hideaway")[8]. גלדיס משתכרת ומוסרת לו את המפתח.

סיד ממהר למשרד ומגלה שההעלאה אושרה כבר לפני חודשים אך האסלר לא שילם ולקח אותה לכיסו. הוא מאיים על האסלר כי יודיע זאת לוועד המנהל והאסלר נכנע.

בינתיים מתאספים השובתים שרים את השיר "שבעה וחצי סנטים"[9] ומחשבים כמה ירוויחו ומה יוכלו לקנות ברווח הזה בעוד חמש, עשר ועשרים שנים.

האסלר מגיע למקום עם סיד ומודיע על הסכמתו להעלאה. כולם שמחים וסיד מחבק את בייב. הסרט מסתיים בתצוגת פיג'מות על ידי גיבורי העלילה ובראשם סיד ובייב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]