משחקי חובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי חובה
Nerve
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על Nerve (ספר)
בימוי הנרי ג'וסט ואריאל שולמן
הופק בידי אליסון שירמר
אנטוני קאטאגאס
תסריט ג'סיקה שרצר וג'ין ראיין
עריכה מדלן גאווין וג'ף מק'אֶבוֹי
שחקנים ראשיים אמה רוברטס
דייב פרנקו
מוזיקה רוב סימונסון
צילום מייקל סימונדס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Allison Shearmur Productions
Keep Your Head Productions
Supermarche
חברה מפיצה Lionsgate
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 ביולי 2016 ארצות הבריתארצות הברית
28 ביולי 2016 ישראלישראל
משך הקרנה 96 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן טכנולוגי, סרט מתח, סרט הרפתקאות
תקציב 19 מיליון דולר
הכנסות 85.2 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו nerve
www.playnerve.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משחקי חובה (באנגלית: Nerve, שמשמעותה בעברית: אומץ לב, הֶעָזָה) הוא מותחן הרפתקאות טכנולוגי (אנ') משנת 2016, בבימוים של הנרי ג'וסט ואריאל שולמן ובכיכובם של אמה רוברטס ודייב פרנקו. הסרט מבוסס על ספר באותו שם משנת 2012 מאת הסופרת ג'ין ראיין, אשר השתתפה בכתיבת התסריט יחד עם ג'סיקה שרצר. הפיקו אליסון שירמר ואנטוני קאטאגאס.

הסרט הופץ לבתי הקולנוע בארצות הברית ב-27 ביולי 2016, בישראל - יום לאחר מכן, זכה לביקורות מעורבות והכניס יותר מ-85 מיליון דולר.

העלילה עוסקת בבני נוער המשתתפים במשחק ריאליטי לא חוקי המתנהל ברשת האפלה, בסגנון אמת או חובה, אך ללא אופציית ה"אמת" (ומכאן שם הסרט בעברית). במהלך המשחק מוטלות משימות הכרוכות באומץ לב, ומנהליו האנונימיים של המשחק עוקבים אחר הביצועים דרך מצלמות הטלפונים הסלולריים של המשתתפים, ובאמצעות רחפנים מצוידים במצלמות רשת. המשחקים מתחרים תמורת כסף כאשר המנצח זוכה בכל הקופה, ודירוגם נקבע לפי מספר העוקבים ברשת שהם צוברים במהלך המשחק.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וִינֶס "וי" דלמוניקו (אמה רוברטס) היא תלמידת תיכון חסרת ביטחון עצמי וחנונית חובבת צילום, המתגוררת בסטטן איילנד עם אמה ננסי (ג'ולייט לואיס), אחות במקצועה. אחיה הגדול, מייקל, מת שנתיים קודם בנסיבות שאינן מוסברות בסרט, לפני שהתחיל ללמוד במכללה. שני חבריה הטובים הם טומי מנקוזו (מיילס הייזר), האקר חובב המאוהב בה בסתר, וסידני "סיד" סלואֹן (אמילי מיד), נערה הרפתקנית ופרועה שהיא ההפך המוחלט של וי, אשר חיה בצלה של סיד, ומאוהבת בג'יי.פי. גֶרֶרוֹ (בראיין מארק), שהוא גם שחקן פוטבול.

וי התקבלה ללימודים במכון לאומנויות בקליפורניה - CalArts (אנ'), אך נאלצת לדחות את ההצעה כדי לא להשאיר לבד את אמה שעדיין מתאבלת על בנה המת, ומכיוון שאין ידן משגת לממן מגורים במעונות סטודנטים. וי משוחחת בסקייפ עם חברתה סיד, אשר כמו בני נוער רבים ברחבי ארצות הברית, משחקת במשחק המציאות Nerve. אפשר להצטרף למשחק כ"שחקנ/ית", או כ"צופה" בתשלום. כאשר משתמש נרשם כשחקן, היישומון אוסף את כל המידע אודותיו, כולל חשבונות ברשתות החברתיות, ובהתאם לכך, הצופים מטילים על השחקנים "חובות" המאתגרות את חולשותיהם ופחדיהם. על ביצועים מוצלחים מועברים סכומי כסף לחשבונות הבנק של השחקנים בהתאם לרמת הקושי והסכנה. סיד פופולרית ביותר במשחק וזוכה לאלפי עוקבים. היא מנסה לשכנע את וי להצטרף למשחק, אך זו נרתעת. במהלך אירוע עידוד של קבוצת הפוטבול של ג'יי.פי., שבו צופים וי, טומי וחבריהם, סיד המעודדת עולה לכר הדשא וחושפת לפני הקהל את עכוזה כחובת מונינג שקיבלה במשחק. כאשר הם יושבים בדיינר, סיד וחבריה של וי מקנטרים אותה על היותה פסיבית וחסרת תעוזה, מדגימים לה איך נקבעות חובות במשחק, ומטילים עליה "חובה" לפנות אל ג'יי.פי. היושב בשולחן סמוך עם חבריו. היא מתביישת ומסרבת, וסיד פונה אל ג'יי.פי. ומגלה לו שווי מעוניינת בו, אך הוא מגיב בחוסר עניין. וי המושפלת עוזבת את המקום, חוזרת הביתה נסערת, וכדי להוכיח אומץ, היא מתחברת למשחק כשחקנית בכינוי "וי_99". כאשר היא מקליקה על מקש "שחקנ/ית", היישומון אוסף את כל המידע עליה מהרשת, ומסביר לה שלושה כללים בסיסיים:

  • על השחקן לצלם את ביצוע החובה בטלפון הסלולרי בזמן מעשה.
  • שחקן נפסל ומפסיד את כל הכסף שהרוויח, בשני מקרים: אם הוא "מתקפל" ופורש מהמשחק, או נכשל בביצוע חובה.
  • אסור להלשין למשטרה לגבי המשחק, ומי שילשין - יִפָּגַע.

בשלב הגמר יתחרו שני השחקנים עם מספר העוקבים הגדול ביותר.

החובה הראשונה שמוטלת על וי היא להגיע לדיינר "קולונייד"[1], ולנשק שם אדם זר על שפתיו במשך חמש שניות. היא מזעיקה את טומי שיסיע אותה לדיינר, ובמהלך הנסיעה הוא מנסה להניא אותה מלשחק, ומספר לה על נער שנהרג בסיאטל בעת שביצע חובה. וי לא מאמינה, משום שאם מישהו היה נהרג, המשחק היה נסגר, אך טומי מסביר שאי אפשר להפיל את המשחק כי אין שרת יחיד, אלא כל המתחברים למשחק משמשים שרתים. בדיינר, וי מנשקת בחור בשם איאן (דייב פרנקו) שקורא את הספר האהוב עליה: "אל המגדלור" מאת וירג'יניה וולף, בעוד טומי מצלם את המעשה. מיד אחרי הנשיקה, קם איאן ומתחיל לרקוד ברחבי הדיינר, תוך שהוא שר את You got it של רוי אורביסון, ומתברר שזו חובה שהוא קיבל במסגרת המשחק. וי מרוויחה 100 דולר ורוצה לפרוש, אך הצופים סבורים שהיא ואיאן יהיו צוות מוצלח, ומטילים עליהם לצאת יחד לעיר על האופנוע של איאן תמורת 200 דולר. וי מחליטה להמרות את פי אמה ולצאת מסטטן איילנד, והשניים נוסעים למנהטן. לאחר שחובה זו הושלמה, הם נפרדים. בעוד וי מתכוונת לנסוע חזרה הביתה, מוטלת עליהם חובה להיכנס לחנות הכל-בו היוקרתית "ברגדורף גודמן" (אנ'), ווי נדרשת למדוד שמלה יקרה מאוד. היא נענית, ומחוץ לתא ההלבשה, וי פוגשת את איאן שעליו הוטל למדוד חליפה מפוארת, ואז הוא נדרש להתאים זוג נעליים לשמלה שלבשה. בחזרם לתאי ההלבשה, השניים מגלים שבגדיהם וחפציהם נגנבו, ובעודם בבגדים שמדדו, מוטל עליהם לצאת מהחנות. מאחר שווי מסרבת לגנוב בגדים, הם בורחים כשרק בגדיהם התחתונים לגופם, ומוצאים על האופנוע שקית עם הבגדים והנעליים שמדדו בצירוף חשבונית תשלום. איאן משער שאחד הצופים המתגודדים ברחוב ומצלמים אותם, שילם עבור הבגדים. כעת, וי נדרשת לקעקע על גבה קעקוע לפי בחירתו של איאן. הוא בוחר קעקוע של מגדלור, משום שבפגישתם הראשונה בדיינר וי אמרה לו שבספר שקרא, המגדלור מסמל את שאיפות הגיבורים. תוך כדי עבודת המקעקע, איאן משמיע בטאבלט שבחנות שיר של להקת וו טאנג קלאן שאחיה של וי אהב.

וי מתחילה לצבור עוקבים, וחברה אחרת בשם ליב (קימיקו גלן), מדווחת לסיד על התקדמות וי בדירוג השחקנים. כאשר זו נכנסת לרשימת עשרת המדורגים ראשונים והפופולריות שלה עולה, סיד המקנאה וחוששת למעמדה, מתקשרת לטומי ומביעה דאגה לגורל וי. טומי מבין שווי לא פרשה אחרי משימת הנשיקה, מתחבר למשחק כצופה אלמוני, ורואה את וי ואיאן מבצעים חובות יחד. טומי בודק ברשת האפלה ומוצא שאיאן היה מעורב בחובה שבה נהרג הנער בסיאטל. בנוסף, איאן גנב את האופנוע כמשימה שקיבל במשחק. במהלך מסיבה שעורכים צופים במשחק, סיד פונה לצופים בבקשת תמיכה. לחדר נכנס טיי (קולסון בייקר), שחקן מוביל, ומציע לסיד לשתף פעולה. היא סולדת ממנו ומסרבת ( אותו טיי נראה בחטף מספר פעמים כמעורב בקידום חובות המוטלות על וי ואיאן). לחדר נכנס ג'יי.פי. המביע סלידה אף הוא, ומגרש את טיי. וי ואיאן מקבלים משימת אמון: עליו לנהוג באופנוע ברחובות ניו יורק בעיניים מכוסות ולהגיע למהירות של 60 מייל לשעה (כ-96 קמ"ש) תוך חמש דקות, כאשר וי מנווטת. הם מצליחים במשימה ומתנשקים, ואז וי שופכת באוזני איאן את מרי לבה על סיד המתנשאת עליה, ומכנה אותה "דלת מסתובבת של גברים". הדברים משודרים לצופים שבמסיבה מהטלפון של איאן. בחמת זעם ובעודה שתויה, סיד הפגועה נענית לחובה ללכת על סולם המונח בין שני בניינים בגובה עשר קומות. על הסולם היא נתקפת חרדה, שומטת את הטלפון, מתקפלת ומודחת מהמשחק.

טיי עובר למקום הראשון אחרי שביצע חובה לשכב על מסילת ברזל מתחת לרכבת נוסעת. ננסי, שרואה את ההפקדות לחשבון הבנק, חוששת שהחשבון נפרץ ומתקשרת לטומי שינסה להסביר לה. הוא משקר ומרגיע אותה שווי זכתה בכסף במשחק פוקר מקוון חוקי. איאן משכנע את וי ללכת למסיבה, שם הם מתקבלים בהתפעלות נוכח הישגיהם. וי מחפשת את סיד, מוצאת אותה מתעלסת עם ג'יי.פי. ובין השתיים פורצת מריבה קולנית שבסופה וי מקבלת עליה להשלים את החובה שסיד נכשלה בה עם הסולם, מצליחה ועוברת למקום הראשון. טומי נחוש בדעתו לעצור בעדה של וי מלהמשיך לסכן את עצמה, מגיע למסיבה ומספר לה על הקשר של איאן למות הנער בסיאטל, ושאיאן קיבל חובה להביא את וי למסיבה ולסכסך בינה לבין סיד, והוא סיבך אותה במשחק לתועלתו. היא נשברת, יוצאת לרחוב ומספרת לשוטר על המשחק, אך הלה מגיב באדישות. הצופים מכריזים עליה "מלשינה", ומנהלי המשחק האלמונים מחרימים את כל הכסף שהיה בחשבון הבנק. טיי, השואף לנצח במשחק, תוקף את וי ומהמם אותה במהלומת אגרוף. כאשר היא מתעוררת מעלפונה, וי מוצאת את עצמה בתוך מכולה על רציף בנמל. המכולה ריקה מלבד מסך מחשב שדרכו מסבירים לה מנהלי המשחק שבגלל ההלשנה, היא עברה לקטגוריה שלישית במשחק: "אסירה", הם שולטים בה, במשפחתה ובעתידה, והדרך היחידה שלה להיחלץ היא לעלות לשלב הגמר. היא נדרשת לעלות למעבורת לסטטן איילנד, שם צופה אלמוני יפגוש אותה. למקום מגיע איאן, והיא דורשת ממנו הסברים מדוע סיבך אותה. איאן מספר לה על האירוע בסיאטל, שבו הוא, טיי ונער בשם רובי, קיבלו משימה להיתלות בידיהם מזרוע של עגורן, ורובי נפל ונהרג. איאן וטיי פנו למשטרה שלא עשתה דבר, והם הפכו ל"אסירים". לכן שניהם חייבים להגיע לגמר, וכעת גם וי היא אסירה כמותם (מכך מובן שאיאן וטיי משחקים בניגוד לרצונם, בהיותם בני ערובה בידי מנהלי המשחק האלמונים). הוא מסביר לה שביקש מהצופים חובה שתאפשר לו לדחוק את טיי, לעלות לגמר מול וי, ואז יפסיד לה בכוונה, כי טיי יעשה הכל כדי לנצח. לאחר שאיאן מצליח לעמוד במשימה להיתלות בידו האחת מזרוע של עגורן, כפי שהיה בסיאטל, הוא עולה למשימת הגמר מול וי.

וי פוגשת את טומי וסיד שבאים לשכנע אותה "להתקפל", אך היא מסבירה שכעת עליה להשתתף במשימת הגמר, והם נחלצים לעזרתה. השניים מגייסים את חברי מועדון ההאקרים המחתרתי של טומי בראשותה של "Hacker Kween"[2] ("מלכת ההאקרים"), ובקיצור - אייץ'.קיי. (HK) (סמירה ויילי), במטרה לשבש את הקוד הפתוח של המשחק ולהפיל אותו. ננסי, שאיבדה את כל כספה, מתקשרת בבהלה אל טומי שמזמין אותה להצטרף אליו ואל חבריו הצופים במתרחש. וי עולה למעבורת ומקבלת מאלמוני אקדח לצורך משימת הגמר המתקיימת לעיני קהל צופי המשחק בתוך מבצר עתיק. איאן נשלח לרכבת ומקבל אקדח אף הוא. שניהם נכנסים לאצטדיון וניצבים עם אקדחים לעיני הצופים, כאשר החובה היא לירות זה בזה, ומי שיורה ראשון - מנצח. וי ממאנת לירות באיאן ופונה לצופים בתוכחה על שהם רעולי פנים ומסתתרים מאחורי זהויות בדויות. איאן מציע ששניהם יתקפלו, אך טיי יוצא מהקהל ומתנדב למלא את החובה לירות בווי, והצופים מצביעים "בעד". טיי יורה בה והיא נופלת לזרועות איאן לעיני חבריה ואמה.

אייץ'.קיי. מצליחה להחדיר בוטים למשחק. לכל הצופים נשלחת הודעה בשמותיהם האמיתיים "את/ה שותפ/ה לרצח", הצופים ממהרים להסתלק מהמבצר וכל המשתמשים מתנתקים. וי פוקחת את עיניה, והיא וטיי מסבירים לאיאן שזה היה תכסיס שתואם מראש: סיד התקשרה לטיי, סיפרה לו על הכוונה להפיל את המשחק, והם סיכמו שהוא יירה כדור סרק בעוד וי תעמיד פני מתה. טיי ואיאן מתפייסים, טיי הוא המשתמש האחרון שמתנתק, והמשחק קורס. הכסף מוחזר לחשבון הבנק של ננסי בסיוע אייץ'.קיי., וסיד מתאהבת בטומי. עם שחר, אחרי תום האירועים, איאן מתוודה באוזני וי ששמו האמיתי הוא סאם. בסוף הסרט, כשהם מתנשקים, מישהו מצלם אותם בחשאי, מה שרומז שמנהלי המשחק עדיין עוקבים אחריהם.

לפי תמונות המשולבות בכתוביות הסיום של הסרט, וי הגשימה את שאיפתה ונסעה ללמוד בקליפורניה.

רמזים חבויים בגוף הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית תפקיד
אמה רוברטס וי דלמוניקו
דייב פרנקו איאן / סם
ג'ולייט לואיס ננסי דלמוניקו
מיילס הייזר טומי מנקוזו
אמילי מיד (אנ') סיד סלואן
קולסון בייקר (Machine Gun Kelly) טיי
קימיקו גלן (אנ') ליב
סמירה ויילי אייץ'.קיי. (Hacker Kween)
קייסי נייסטאט הופעת קמע (צופה)

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים החלו ב-13 באפריל 2015, הסתיימו ב-5 ביוני באותה שנה[7][8][9] וכללו אתרים אותנטיים בעיר ניו יורק, מקום התרחשות העלילה[10][11][12], בין היתר[13]:

חצר מצודת Battery Weed, סטטן איילנד, שבה צולמה סצנת משימת הגמר.

הבמאים ג'וסט ושולמן ראו אתגר בעשיית סרט שעלילתו מתרחשת באינטרנט, משום שלדבריהם, אינטרנט יכול להיות טוב או רע לפי האופן שפועלים בו, ובהתאמה, המשחק Nerve יכול להיות מעצים או "הדבר הנורא ביותר שאפשר לדמיין"[15]. בגלל המסר הזה, היה חשוב לבמאים שבני נוער יצפו בסרט, ולכן הם הקפידו על כך שהסרט יוכל לקבל סיווג צפייה PG-13 לפי שיטת הסיווג MPAA (אנ') של התאחדות הקולנוע של אמריקה (אנ'). סיווג זה קובע שהשגחת הורים נדרשת לילדים למטה מגיל 13. לשם כך הושמטה מהתסריט משימת חובה שכללה סצנת מין[15].

ג'וסט ושולמן השתמשו בטכניקות צילום של סרטי פאונד פוטג' שהיו לסמל המסחרי שלהם בעקבות סרטים קודמים שביימו: קאטפיש וסרטי "פעילות על-טבעית" השלישי והרביעי: אפקט מצלמה רועדת (אנ'), צילום מנקודת מבט של המשתמש/ים (אנ'); איכות צילום וצליל נמוכה במתכוון, וכמו כן השתמשו בהרכבת שכבות ואנימציה ממוחשבת להדמיה של צגי טלפונים חכמים ומחשבים באופן שהצופה בסרט רואה התרחשויות מהזווית של המשתתפים במשחק[16]. בנוסף על אלה, תחילת הסרט מוצגת בסגנון פאונד פוטג': סצנת הפתיחה מתרחשת על צג המחשב של הגיבורה, ללא כתוביות פתיחה, כשמוזיקת פתיחה מושמעת ממחשב אישי הממלא תפקיד בסרט. על אף זאת, הסרט לא משויך לתת-סוגה של פאונד פוטג', אלא מוגדר כתוצר של הקולנוע האמריקאי המסורתי, בשילוב סרטוני אייפון המצולמים בגוף ראשון[16].

סיום הסרט במה שנראה כקליף האנגר, עורר ציפיות לסרט המשך. הסופרת ג'ין ראיין אמרה בראיון שהיא נשאלת רבות לגבי ספר וסרט המשך. ראיין הסבירה שהספר נכתב כיצירה העומדת בפני עצמה, והסוף הפתוח הוא מטפורה לכך שכאשר מעלים תוכן כלשהו לרשת, לעולם אי אפשר למחוק אותו לגמרי. עם זאת, היו לה פה ושם הרהורים לגבי המשכים אפשריים של הסיפור, אך במועד פרסום הראיון (אוקטובר 2016) היא לא עבדה על משהו באופן רשמי[17].

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה התקיימה ב-12 ביולי 2016 בבית הספר לאמנויות חזותיות במנהטן, ניו יורק, בנוכחות אמה רוברטס, דייב פרנקו וג'ולייט מילס[18]. ב-21 בחודש הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל קומיק-קון[19]. הבכורה לקהל הרחב תוכננה בתחילה ל-16 בספטמבר, אולם משום שבני נוער היו קהל היעד העיקרי, החברה המפיצה (Lionsgate) הקדימה את המועד ל-27 ביולי כדי לנצל את חופשת הקיץ בבתי הספר[20]. הקרנת הבכורה בישראל התקיימה יום לאחר מכן, ב-28 ביולי 2016[21]. ב-25 באוקטובר באותה שנה הופץ הסרט להזרמת מדיה[22].

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד תקציב של 19 מיליון דולר, סך ההכנסות מהסרט בבתי הקולנוע בעולם הגיע ל-85.2 מיליון דולר, מתוכם 38.5 מיליון בצפון אמריקה ו-46.7 בשאר מדינות העולם[23]. בשלושת ימי סוף שבוע הבכורה הסתכמו ההכנסות ב-9.4 מיליון דולר[23], סכום שעמד בתחזית המוקדמת של 9–10 מיליון[24].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר "Rotten Tomatoes", מתוך 138 מבקרים קיבל הסרט 67% דעות חיוביות, עם דירוג ממוצע של 5.78/10. סיכום הביקורות הוא שקצב מהיר ושחקנים ראשיים מקסימים מסייעים לסרט להתגבר על כמה פגמים בסיסיים ולהוות מותחן מהנה לבני הנעורים, עם אנרגיה שמפצה על ביצוע מבולבל[25]. ב-CinemaScore קיבל הסרט ציון A- בסולם מ-A (הגבוה ביותר) עד F (הנמוך ביותר)[26]. באתר Metacritic הסרט קיבל ציון 58 מתוך 100 על-פי 33 מבקרים[27].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקר הקולנוע של אתר סרט, יאיר הוכנר, העניק לסרט ציון של שלושה כוכבים מתוך חמישה, והציון המשוקלל של הצופים הוא 7.1 מתוך 10[28]. גולשי אתר סרטים העניקו לסרט שבעה כוכבים מתוך עשרה[29].

מועמדויות לפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל שלוש מועמדויות בטקס פרס טריילר הזהב לשנת 2017: סרט המתח הטוב ביותר, הפרסומת הטובה ביותר בטלוויזיה לסרט מתח, והכרזה הטובה ביותר לסרט מתח[30]. במסגרת פרסי ההתאחדות הבינלאומית של מבקרי המוזיקה בסרטים (IFMCA) (אנ') לשנת 2016, הסרט קיבל מועמדות לפרס הפסקול הטוב ביותר לסרט פעולה, הרפתקאות או מתח. כמו כן, "משחקי חובה" היה מועמד לפרס בחירת הקהל בקטגוריית סרט המתח המועדף לשנת 2017[31].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משחקי חובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Colonnade Diner האמיתי בסטטן איילנד, שבו צולמה הסצנה.
  2. ^ לפי מילון הסלנג Urban Dictionary, הצורה Kween היא איות מרדני של המילה Queen בקרב קהילת הלהט"ב ונערות בגיל טיפש-עשרה.
  3. ^ Nicholson, Amy. Internet Fame Is Everything. MTV News, July 27, 2016
  4. ^ Nerve Review: 6 Ups & 5 Downs: James Franco Has A Hilarious "Cameo". WhatCulture. Retrieved April 22, 022
  5. ^ Howard, Cortney, Movie Review: ‘NERVE’ is so bad, it’s good. FreshFiction.tv, July 26, 2016
  6. ^ Nerve (2016) Trivia. IMDb. Retrieved April 22, 2022
  7. ^ "Emma Roberts and Dave Franco begin filming 'Nerve' in NYC on April 13 - On Location Vacations". On Location Vacations (באנגלית אמריקאית). 2015-03-31. נבדק ב-2018-01-22.
  8. ^ "Emma Roberts and Dave Franco spotted filming 'Nerve' in NYC - On Location Vacations". On Location Vacations (באנגלית אמריקאית). 2015-04-18. נבדק ב-2018-01-22.
  9. ^ Instagram post by Henry Joost • Jun 5, 2015 at 7:05pm UTC, Instagram (באנגלית)
  10. ^ Nerve Film Locations - On the set of New York.com, onthesetofnewyork.com (באנגלית)
  11. ^ Nerve (2016), נבדק ב-2018-01-22
  12. ^ "Filming on Staten Island: Colonnade Diner serves Emma Roberts, Dave Franco". SILive.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-11.
  13. ^ 1 2 Bryan Eustache, Filming Locations: Nerve filming location, Filming Locations, ‏2016-10-25
  14. ^ נבדק במנוע החיפוש Google Earth.
  15. ^ 1 2 Bell, Crystal, Nerve directors reveal the voyeuristic dare that was too 'gross' for PG-13, MTV, ‏29.6.2016
  16. ^ 1 2 Edwards, Janes Jay, 'Nerve' Is A Dangerous Fairy-Tale For The Adrenaline Junkie Generation, Film Fracture, ‏27.7.2016
  17. ^ Maldonado, Cathy, Q&A with Jeanne Ryan, MyTrendingStories, ‏27.10.2016
  18. ^ 'Nerve' premieres in New York City - Photos, UPI (באנגלית)
  19. ^ D'Alessandro, Anthony, Emma Roberts-Dave Franco Thriller ‘Nerve’ To Sneak At Comic-Con, Deadline, ‏18.7.2016
  20. ^ Busch, Anita, Lionsgate Moves YA Title ‘Nerve’ Into Summer, Schedules ‘The Woods’, Deadline, ‏10.5.2016
  21. ^ Nerve (2016), נבדק ב-2018-01-22
  22. ^ Nerve (באנגלית), נבדק ב-2018-01-22
  23. ^ 1 2 Nerve (2016) - Box Office Mojo, www.boxofficemojo.com (באנגלית)
  24. ^ Busch, Anita, ‘Jason Bourne’ Should Lead Box Office, But Not Ladies Looking For ‘Bad Moms’ & ‘Nerve’ – B.O. Preview, Deadline, ‏26.7.2016
  25. ^ "Nerve(2016)", באתרRotten Tomatoes
  26. ^ cinemascore
  27. ^ "Nerve reviews"
  28. ^ משחקי חובה, באתר Seret.co.il | אתר סרט
  29. ^ Sratim › Titles » משחקי חובה, באתר en.sratim.co.il (באנגלית)
  30. ^ Nerve, נבדק ב-2018-01-22
  31. ^ "People's Choice Awards Nominees Set"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משחקי_חובה&oldid=37884937"