משטח יבשתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבלים גאולוגיים בעולם:
קרום יבשתי:
  שילד
  משטח יבשתי
  רכס הרים
  אגן מבני
  משטח בזלת נרחב
  התמשכות קרום
קרום ימי:
  סלעים בני עד 20 מ"ש
  סלעים בני 20–65 מ"ש
  סלעים בני יותר מ-65 מ"ש

משטח יבשתי או פלטפורמה[1] הוא חבל גאולוגי, מישור בחלקו העליון של שילד הנוצר לאחר שסחיפה הסירה ממנו סלעים ומבנים. על המשטח שנוצר עשויים להצטבר סלעי משקע.

מקובל להשתמש ב"משטח" או "פלטפורמה" כמונחים כלליים להגדרת רצף של משטחים קרבונטיים המצויים במים רדודים. משטחים קרבונטיים עשויים להתפתח במרבית המיקומים הטקטוניים, אך הם נפוצים בעיקר בשולי יבשת סבילים.[2] רבים משדות הנפט בעולם נובעים משכבות סלעי משקע המצויות לאורכם של משטחים קרבונטיים כאלה. דוגמה למשטח קרבונטי כזה היא מפרץ הדסון בקנדה.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישור גידוע במערב מדינת ניו יורק

לאחר שמסתיימת בניית השילד באמצעות אורוגנזה והוא חדל מלהתרומם, מתפתח בחלקו העליון מישור גידוע. מישור זה הוא תוצר סופי של סחיפה החלה על השילד בתנאים של ים רדוד. הסחיפה האיטית גודעת את הרכסים שהתהוו בשילד בשלבי היווצרותו, ומותירה פני שטח ישרים.

במישור הגידוע נחשפת התשתית הקריסטלינית[3] של השילד המורכבת מסלעי יסוד וסלעים מותמרים. בהמשך השהייה בים הרדוד מצטברים על מישור הגידוע משקעים המצטברים לשכבות סלעי משקע.

משטח כזה החל להיווצר לקראת סוף הקמבריון בשילד הערבו-נובי, ועליו הורבדו במהלך הזמן סלעי משקע. משקעים קמבריים אלה נוצרו כנראה על ידי קרחון יבשתי נרחב,[4] וכיום הם מוסרים בחלקם באמצעות סחיפה וחושפים את סלעי התשתית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשילדים, גם המשטחים היבשתיים הם אזורי קרום יציבים מבחינה טקטונית ובעלי תבליט טופוגרפי שטוח למדי. משטחים אלה חסרי כיסוי משקעי או שהם מורכבים מכיסוי משקעי מועט שאינו עולה על קילומטרים ספורים. בסלעי המשקע המצויים על משטחים יבשתיים לא חל מעוות וגילם נע בדרך-כלל מהפרקמבריון ועד הקנוזואיקון. למשטחים היבשתיים מאפיינים סייסמיים דומים לאלה של שילד.[5]

משטחים יבשתיים מרכיבים כ-35% מנפח הקרום ואת מרבית שטחו החשוף. המשטח הגדול ביותר מצוי בשטחה של אירואסיה ומשתרע על חלק גדול משטחה. משטח גדול נוסף הוא "אגן ויליסטון" (Williston basin) במרכזה של אמריקה הצפונית ובשוליו המערביים של השילד הקנדי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
  • Glossary of Structural Geology and Tectonics, Satish Serial Publishing House, 2008, ISBN 81-89304-44-5
  • Dictionary of Geology & Mineralogy, McGraw-Hill, Second Edition 2003, ISBN 0-07-141044-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משטח יבשתי במילון המונחים של האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ שולי יבשת סבילים – אזור מעבר בין קרום יבשתי לקרום אוקייני של אותו לוח טקטוני, שלא מתקיימת בו געשיות
  3. ^ קריסטליני – סלע גבישי אנאורגני, בניגוד לסלעים הבנויים משרידים אורגניים כאבן גיר
  4. ^ Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 4
  5. ^ Encyclopedia of Geology, כרך 5, עמ' 173