משיכיר
מִשֶּׁיַּכִּיר היא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה. זמן זה משמש בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
מקור והסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המונח הוא במשנה במסכת ברכות ובגמרא העוסקת במשנה זו, ומשמעותו היא איכות האור השורר לפנות בוקר, המאפשר להבדיל (להכיר) בין אובייקטים מסוימים. האובייקטים הנדרשים שנויים במחלוקת תנאים במשנה[1] ובברייתא המובאת בגמרא[2]: לדעת תנא קמא הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן[א]. לפי רבי אליעזר משיכיר בין תכלת השמים לכרתי (צבע של כרתי). לפי רבי מאיר משיכיר בין זאב לכלב. לפי רבי עקיבא בין חמור לערוד. לפי "אחרים" משיראה את חברו רחוק ארבע אמות ויכירנו[3]. להלכה נפסק בשולחן ערוך שזמן זה הוא משיכיר בין תכלת ללבן[4].
חישוב הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן משיכיר הוא לפי רוב הדעות כ-50 דקות לפני הנץ החמה[5], ויש המקדימים 60 דקות[6]. ואילו הרב משה פיינשטיין[7] והרב צבי שכטר[8] כותבים שזמן זה הוא בין 35 ל-40 דקות בניו יורק (שיוצא אפילו פחות מזה בארץ ישראל, שיותר קרובה לקו המשווה).
משמעויות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן 'משיכיר' משמש כתחילת הזמן בו ניתן לברך על הציצית - משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן[9]. לדעת הרמ"א ניתן לברך עליה כבר מעלות השחר[10], אך אחרונים רבים הסתייגו מדבריו[11].
כמו כן משמש זמן זה כתחילת הזמן שבו ניתן להניח תפילין.
לפי השולחן ערוך (על פי דעת הטור והרא"ש) זמן זה הוא גם תחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף על פי שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד לתפילת שמונה עשרה מיד. לעומתו הפרי חדש פוסק כהרמב"ם שתחילת זמן קריאת שמע הוא רק כוותיקין ולא קודם לכן.
לפי הרמב"ם[12] זמן משיכיר הוא תחילת זמן תפילת שחרית. אמנם לדעת הרבינו ירוחם סובר שרק בדיעבד כגון במשכים לצאת לדרך יכול להתפלל גם תפילת עמידה מזמן זה, ולכתחילה רק מהנץ החמה[13]. וכך פסק המשנה ברורה[14].
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרק א', משנה ב'
- ^ דף ט', עמוד ב'
- ^ לפי התלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ב' מדובר בחבר שרגיל ואינו רגיל, כאדם שבא לאכסניה מדי פעם. לעומת זאת בתלמיד רבינו יונה כתוב שמדובר בחבירו הרגיל אצלו, כי אם היה מדובר בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות הוא כבר אינו מכירו.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'
- ^ לפי כף החיים, נראה שיוצא כשהשמש 11.5° מתחת לאופק, ויש נוהגים 11°
- ^ לוח עיתים לבינה
- ^ אגרות משה או"ח ד:ו
- ^ ראשית בכורים (באנגלית). הרב שכטר לפעמים אומר שכדאי אפילו לאחר את זמן זה בכ-5 דקות.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה ח', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ ראו משנה ברורה, סימן י"ח, סעיף קטן י'.
- ^ הלכות תפילה, א', ה - ו
- ^ בית יוסף, סימן פ"ט
- ^ משנה ברורה, סימן אורח חיי"ם, סעיפים קטנים נ"ח-ו' וביאור הלכה שם ד"ה "משיראה"
| קריאת שמע | ||
|---|---|---|
| פרשיות קריאת שמע | שמע ישראל • שמע ישראל (פרשיה) • והיה אם שמוע • פרשת ציצית | |
| ברכות קריאת שמע | ברכות קריאת שמע • ברכת יוצר • ברכת מעריב • ברכת אהבה • ברכת הגאולה • ברכת השכיבנו | |
| זמני קריאת שמע | תפילת שחרית • תפילת ערבית • תחילת זמן קריאת שמע • סוף זמן קריאת שמע • קריאת שמע על המיטה | |
| שונות | ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד • ברכת ברוך ה' לעולם • המלאך הגואל • תפילת ותיקין • משיכיר • שעות זמניות | |
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |