משינה ורמני

**משינה ורמני**
**Машина времени**
	משינה ורמני בהופעה, 2018
מקום הקמה	מוסקבה
מוקד פעילות	מוסקבה
תקופת הפעילות	מ-1969
סוגה	רוק; בלוז רוק; ארט רוק; רית'ם אנד בלוז; רוק אנד רול ; בארד; רוק מתקדם
חברת תקליטים	מלודיה, סינטז רקורדס
	http://mashina.ru
חברים
	אנדריי מקרביץ'; אלכסנדר קוטיקוב; ולרי יפרמוב
חברים לשעבר
	יבגני מרגוליס; פיוטר פודגורודצקי; אלכסנדר זייצב; סרגיי ריז'נקו; סרגיי קוואגואה; יורי פוקין; מקסים קפיטנובסקי; יורי בורזוב; אנדריי דרז'בין

משינה ורמני (ברוסית: Машина времени; בעברית: מכונת הזמן) היא להקת רוק סובייטית ורוסית, אחת מלהקות הרוק הוותיקות ברוסיה. הלהקה הוקמה על ידי אנדריי מקרביץ' וסרגיי קוואגואה ב-27 במאי 1969. הכיר ביניהם יורי בורזוב, שהגה את שם הלהקה. הסוגות שבהן מנגנת הלהקה כוללות רוק קלאסי, רוקנרול, בלוז ובארד.

אנדריי מקרביץ' כותב את הרוב המכריע של המילים לשירים והוא נחשב למנהיג הקבוע של הלהקה. מלחיני המוזיקה הם אנדריי מקרביץ', אלכסנדר קוטיקוב, יבגני מרגוליס, פיוטר פודגורודצקי ואנדריי דרז'בין. ככלל, ב"משינה ורמני" המחברים עצמם שרים את שיריהם, כך שבלהקה יש בדרך כלל בין שניים לארבעה זמרים בכל פעם^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה של הלהקה, שנקראה אז "TimeMachines", הוקלט בשנת 1969 ונשא את אותו השם. הוא כלל 11 שירים באנגלית, שדמו ליצירות הביטלס. האלבום הוקלט בבית: במרכז החדר ניצב הסולן מקרביץ' עם מכשיר הקלטה סלילים עם פונקציית הקלטה ומיקרופון; המוזיקאים מוקמו סביב המכשיר בחדר. חברי הלהקה חילקו את הסליל עם השירים המוקלטים בקרב חברים ומכרים. האלבום לא יצא לאור, אך הלהקה מבצעת מדי פעם שיר מ-"TimeMachines" בשם "This Happened to Me".

עד 1973 עברה הלהקה שינויים משמעותיים, והשם השתנה בהדרגה ל"משינה ורמני", אך הנגנים נאלצו להמתין זמן רב להצלחה ולהכרה הציבורית. בשנת 1973 יצא האוסף "מלודיה", שם הופיעה הלהקה עם אחד משיריה.

בשנים 1973–1975 הלהקה כמעט לא הופיעה. חבריה שרו לעיתים קרובות בתמורה ללינה וארוחות, ולא פעם נאלצו לחפש מקום חדש לחזרות. בתקופה זו מנהיג הלהקה גורש מהאוניברסיטה. ואז הוצע ללהקה לנגן כמה שירים בסרט "אפוניה", שעבורם קיבלו שכר הוגן. עם זאת, בגרסה הסופית של הסרט נותר רק שיר אחד, "אתה או אני", אך שמם הופיע בקרדיטים.

בשנת 1974 הקליטה משינה ורמני את השיר "מי אשם", שנכתב על ידי אלכסיי רומנוב. השיר נתפס על ידי המבקרים כדיסידנטי, אם כי לטענת המחבר לא הייתה בשיר משמעות נסתרת או פוליטית.

בשנת 1976 הופיעה הלהקה בפסטיבל המוזיקה של שירי נוער טאלין, ועד מהרה הושרו שיריהם בכל רחבי ברית המועצות. אבל שנתיים לאחר מכן, לאחר שהופיעו בפסטיבל מוזיקה מפורסם, נחשבה פתאום הלהקה לא אמינה פוליטית, וחבריה הושעו מהופעות נוספות. מאז הפכו הופעות הלהקה לבלתי חוקיות, אך לדברי קוואגו פרנסו יפה את חבריה. עם זאת, אנדרי מקרביץ' תמיד ביקש להביא את הקבוצה לבמה הגדולה, מה שגרם לעימות נוסף עם סרגיי קוואגואה.

לאחר ששינה את הרכב הלהקה, הצליח מקרביץ' בכל זאת להעלות את "משינה ורמני" לבמה, ובראשית שנות השמונים הלהקה כבר הופיעה באופן רשמי. בהופעות, שהתקיימו באולמות צפופים, נשמעו הלהיטים "פובורות", "סביצ'ה" ואחרים.

בהמשך עבודת המוזיקאים ספגה ביקורת חריפה על ידי גורמים רשמיים בברית המועצות, אך להפתעת כולם הגנו המעריצים על זכותה של "משינה ורמני" להופיע: 250 אלף מכתבי תמיכה של מעריצים הגיעו למערכת "קומסומולסקאיה פרבדה".

עם קריסת ברית המועצות נחלש משמעותית הלחץ הפוליטי על הנגנים. הם הופיעו בחופשיות במקומות מטרופוליניים, הוציאו אלבומים חדשים, וכבר לא חששו מהצנזורה הפוליטית. בשנת 1986 התקיים המופע הראשון של הלהקה בחוץ לארץ, בפסטיבל מוזיקה ביפן.

בשנת 1986 יצא האלבום הרשמי הראשון של משינה ורמני. כפי שצוין באתר של הלהקה, החומר לאלבום נאסף מפונוגרמות של קונצרטים, והנגנים עצמם לא לקחו חלק בהקלטה. אבל אפילו כך, פרסום האלבום "ודוברי צ'אס" היה צעד גדול קדימה עבור הלהקה^[2].

בשנת 1991, ביוזמתו של מקרביץ', הופיעה הלהקה במסגרת קמפיין פוליטי מאורגן לתמיכה בבוריס ילצין. בשיאה הופיעה הלהקה בקונצרט בן שמונה שעות בכיכר האדומה במוסקבה מול כ-300 אלף מעריצים. בדצמבר 1999 נכחו בקונצרט "מכונת הזמן" פוליטיקאים בולטים כמו בוריס נמצוב, אנטולי צ'ובאיס וולדימיר פוטין, שהיה אז ראש ממשלה.