משל האיש החזק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביתו של האיש התלוי, סזאן, 1873.

 משל האיש החזק (ידוע גם כמשל הפורץ ומשל בעל העוצמה) זה הוא אחד ממשלי ישו מהברית החדשה, מצוי בבשורות מתי י"ב 29, מרקוס ג' 22-27 : ולוקס י"א 21-22.

סיפור המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור המשל ומה שקדם לו לפי בשורת מתי י"ב 24-29 (ברית חדשה, תרגום דליטש):

24 וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵין זֶה מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים כִּי אִם־עַל־יְדֵי בַעַל זְבוּל שַׂר הַשֵׁדִים׃ 25 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וְכָל־עִיר וָבַיִת הַנֶּחֱלָקִים עַל־עַצְמָם לֹא יִכּוֹנוּ׃ 26 וְהַשָּׂטָן אִם־יְגָרֵשׁ אֶת־הַשָּׂטָן נֶחֱלָק עַל־עַצְמוֹ וְאֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ׃ 27 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים בְּבַעַל־זְבוּל בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגַרֲשׁוּ אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם׃ 28 וְאִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 29 אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ׃

סיפור המשל ומה שקדם לו לפי בשורת מרקוס ג' 22-27 :

22 וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וְעַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 23 וַיִּקְרָא אוֹתָם אֵלָיו וַיְדַבֵּר לָהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַשָׂטָן לְגָרֵשׁ הַשָׂטָן׃ 24 וְאִם־נֶחְלְקָה מַמְלָכָה עַל־עַצְמָהּ לֹא־תוּכַל לַעֲמֹד הַמַּמְלָכָה הַהִיא׃ 25 וּבַית אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא׃ 26וְאִם־הַשָׂטָן יִתְקוֹמֵם אֶל־עַצְמוֹ וְנֶחֱלָק לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד כִּי־בָא קִצּוֹ׃ 27 אֵין אִישׁ יָכֹל לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסרֹ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ׃

סיפור המשל ומה שקדם לו לפי בשורת לוקס י"א 15-22 (ברית חדשה, תרגום דליטש). 

15 וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּבַעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם׃ 17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וּבַיִת עַל־בַּיִת יִפֹּל׃ 18 וְגַם־הַשָּׂטָן אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ אֵיכָכָה תִּכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם שֶׁבְּבַעַל־זְבוּל מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל־זְבוּל בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרֲשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם׃ 20וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 21 כְּשֶׁהַגִּבּוֹר שֹׁמֵר אֶת־חֲצֵרוֹ וְנִשְׁקוֹ עָלָיו שָׁלוֹם יִהְיֶה רְכוּשׁוֹ׃ 22וְאִם־יָבוֹא עָלָיו חָזָק מִמֶּנּוּ וּתְקָפוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ וְאֶת־מַלְקֹחוֹ יְחַלֵּק:

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישו גרש שד שגרם לאדם אחוז השד להיות אילם ועיור. ישו רפא את האלם והעיוורן על ידי גירוש השד. הפרושים האשימו את ישו שהוא מגרש את השד על ידי שר השדים, או "בעל זבול" כלשונם.

הוצע כי הפירוש לשם "בעל-זבול" הוא "בית בעל," (האליל הכנעני) ושתדמיתו של בית האיש החזק היה במקור משחק מילים על כך[1]. "זבול" פירושו, בית, ארמון, או מקום שליטה או שלטון . "בעל זבוב" הוא שמו של אל כנעני או פלשתי, המאוזכר מספר פעמים בתנ"ך, כמו בספר מלכים ב' פרק א'.

בבשורות הקנוניות של מתי, מרקוס ולוקס, המשל הזה מהווה חלק מהמחלוקת בדבר בעל-זבול, כאשר מתנגדיו של ישו מאשימים אותו בכך שהוא צובר את כוחו לגרוש שדים על ידי כריתת ברית עם השטן. פירש בהקשר לכך, מייצג האיש החזק את השטן, והתוקף אותו מייצג את ישו. בכך מביע ישו את העמדה שלא יכול היה לבצע גירוש שדים (המיוצג במשל על ידי גזלת רכושו של האיש החזק), אלמלא הוא היה תוקף – ומביס את השטן – (המיוצג במשל על ידי כבילתו של האיש חזק ולקיחת השלל ממנו) [2][3][4]. קרייג ס. קינר מרמז שהמשל מתייחס לאמרה הנפוצה ש"לא ניתן לגבור על החזק ולגזול אותו"[5] , בעוד ש אר. טי פרנס  ואחרים רואים את המשל כהד לספר ישעיהו:[6]

כד הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר, מַלְקוֹחַ; וְאִם-שְׁבִי צַדִּיק, יִמָּלֵט. {ס} כה כִּי-כֹה אָמַר ה', גַּם-שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח, וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ, יִמָּלֵט; וְאֶת-יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב, וְאֶת-בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ.

- ישעיהו מ"ט 24-25

הבשורה הלא קנונית של תומא, אשר אינה מכילה את ההקשר למחלוקת בעל-זבול, מציעה פירוש אחר, שלפיו נחוץ "תכנון אסטרטגי ערמומי וזהיר" על מנת להשיג מטרות[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James R. Edwards, The Gospel according to Mark, Wm. B. Eerdmans Publishing, 2001, p. 121
  2. ^ Jürgen Becker, trans. James E. Crouch, Jesus of Nazareth, Walter de Gruyter, 1998, p. 184
  3. ^ Duane Frederick Watson, The Intertexture of Apocalyptic Discourse in the New Testament, Brill Academic Publishers, 2003, p. 26
  4. ^ William Telford, The Theology of the Gospel of Mark, Cambridge University Press, 1999, ISBN 0-521-43977-9, p. 62
  5. ^ Craig S. Keener, A Commentary on the Gospel of Matthew, Wm. B. Eerdmans Publishing, 1999, ISBN 0-8028-3821-9, p. 364
  6. ^ R. T. France, The Gospel of Matthew, Wm. B. Eerdmans Publishing, 2007, ISBN 0-8028-2501-X, p. 481
  7. ^ Richard Valantasis, The Gospel of Thomas, Routledge (UK), 1997, p. 111