משמר השרון
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 19 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 680 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 659 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.1% בשנה[2] |
(למפת נתניה רגילה)   משמר השרון  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
| http://www.mhash.org.il | |
מִשְׁמַר הַשָּׁרוֹן הוא קיבוץ שנמצא בעמק חפר, במסגרת מועצה אזורית עמק חפר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ עלה לנקודת ההתיישבות ביוני 1933. כ-40 החברים הראשונים הגיעו מפולין ורוסיה וטרם עלותם על הקרקע התגבשו בעבודות במקומות שונים ברחבי הארץ. ב-1924 במושבה יבניאל הם הכריזו על עצמם כקבוצת “משמר” ועבדו בחקלאות ובסלילת הכביש מיבנאל לבית וגן.[4]
ב-1925 עברו למושבה מגדל לנטיעת פרדסים ובננות, אך הם חלו בקדחת והועברו לנטיעת פרדסים ברחובות ובהמשך להרצליה, שם נטעו את הפרדס שנקרא גן רש”ל (על שמן של נשות בעלי הפרדס). בתקופה זו הצטרפו אליהם עוד חברים בקבוצות ובודדים עד העלייה לקרקע ב-1933.[4]
בשנת 1934 הצטרפה לקיבוץ קבוצה מתנועת גורדוניה שמנתה כ-30 איש שעלו מפולין וב-1941 הצטרפה עוד קבוצה של 30 חברי "גורדוניה" שעלו מגליציה ובסך הכל הקיבוץ מנה אז כ-100 חברות וחברים.[4]
חברי הקיבוץ קלטו מחלקות פלמ”ח והקימו “סליק” נשק שלא התגלה על ידי הבריטים. אחדים מחברי הקיבוץ שירתו בבריגדה ולחמו במדבר המערבי. בשנים 1945-1946 שהתה בקיבוץ מחלקת פלמ"ח. הם מנו כחמישים איש. יעקב בן ציון (שנקרא "מלך") היה המפקד הראשון שלהם.[5]
אחרי מלחמת העולם השנייה קלט הקיבוץ עולים, פליטי השואה וכן קבוצות של נוער במסגרת “עליית הנוער” ביניהם קבוצה מילדי סלבינו.[4]
בסוף שנות ה-80 מנה הקיבוץ כ-300 חברים, 150 ילדים ועוד קבוצות נוער ואולפן לעברית.
כיום[דרושה הבהרה] יש בקיבוץ כ-200 חברים (מתוכם 40 מעל גיל 80), 10 מועמדים, 20 סטודנטים, 30 חיילים, 120 ילדים, 30 חניכי אולפן ועוד כ-30 תושבים שאינם חברי קיבוץ.
בשנת 2015 מנה הקיבוץ כ-280 חברים ומועמדים, כ-180 ילדים, חניכי אולפן ואחרים, סך הכל סה"כ כ-600 נפש.[6] בשנת 2016 הסתיימה תוכנית הרחבה של הקיבוץ, המזמינה את בני הקיבוץ לגור בה, על פי תקנון מסודר.[7]
ענפי משק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 נשרפה מאפיית "דגנית" בקיבוץ משמר השרון שהייתה מתחרה של "עין בר" בתחום הלחם ואזור ההפצה שלה גבל בתחום השיווק וההפצה של המאפייה. מאפיית דגנית הייתה מאפיה מודרנית ומתקדמת והייתה המאפייה הראשונה בארץ שייצרה לחם קל.
מאז שריפת המאפיה, היו בקיבוץ עשרות ענפים חקלאיים שנסגרו מסיבות כלכליות או מחסור בכוח אדם. לקיבוץ יש שני ענפים חקלאיים - אבוקדו ובריכות דגים, אחד מושכר ושלושה בשותפויות עם אחרים.
כתחליף לתעשייה נכנס הקיבוץ לענפים אחרים כגון מסחר ושירותים, על ידי הקמת מרכז מסחרי בשותפות עם חברת הדלק אלון; גן אירועים "לוקא" המושכר לאחר, מתן שירותי מזון וכביסה, ובימים אלו מפתח את ענף התיירות והאירוח. בנוסף עובדים חברים רבים בעבודות חוץ. ב-1 בינואר 2005 הופרט הקיבוץ (והוגדר כקיבוץ מתחדש).[8]
למרות ההפרטה, כל ענפי השרות שהיו קיימים בקיבוץ השיתופי, ממשיכים לתפקד כרגיל.[9]
לצד היישוב מרכז מסחרי, הצמוד לכביש 4.
אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשמר השרון נולד אהוד ברק, לימים ראש ממשלת ישראל והרמטכ"ל ה-14 של צה"ל. בעבר גרו ויצרו בו שייקה פייקוב, יאיר גרבוז,[10] ינון נאמן, השחקן שמואל שילה, המלחין יעקב הולנדר,[11] שרה לוי-תנאי,[12][13] בארי צימרמן והרב דב ביגון. הסופרת דבורה עומר גרה יחד עם משפחתה בקיבוץ והייתה מורה בבית הספר המקומי[14]. לתקופה גם שכר בית בקיבוץ השחקן אייל שיקרצי.
מוזיאון "משמראשונים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיאון "משמראשונים" מציג את תולדות הקיבוץ, הקיר המזרחי מתאר את 10 השנים הראשונות, החל מקבוצת “משמר” לקבוצת “משמר השרון” והקיר המערבי מתאר את אורח החיים בקיבוץ. החדר התחתון מציג את ענפי הקיבוץ לדורותיהם. כמו כן ישנה מצגת להנצחת כל חברי הקיבוץ, ילדים וחללים שהלכו לעולמם.[15]
אתר מיוחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמדה מבוצרת יצוקה מבטון שנבנתה ב-1936[9].
"סליק" תת-קרקעי של ארגון ההגנה[9].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מגדל המים המרובע, הסמל של משמר השרון -
שלט הסבר על מגדל המים המרובע במשמר השרון -
מגדל המים המרובע של משמר השרון שלוש שנים לאחר הקמתו, 1937 -
בניית מגדל המים, 1934. המגדל תוכנן על ידי יעקב גינזבורג ונבנה בידיים על ידי חברי משמר השרון -
-
אולם חדר האוכל, 21 בפברואר 2019 -
אולם חדר האוכל, 21 בפברואר 2019 -
מוזיאון ראשונים במשמר השרון -
שלט הסבר על מוזיאון ראשונים במשמר השרון -
בית הילדים הראשון במשמר השרון (הבית על הגבעה) -
שלט הסבר על בית הילדים הראשון במשמר השרון -
תבליט של גרשון קניספל על בית הילדים הראשון במשמר השרון -
אחד המבנים הראשונים שנבנו בשנת 1940 -
עמדת השמירה שנבנתה עם פרוץ המרד הערבי ב 1936
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעמה ענבר, פנחס לויתן, שרה'לה כץ (עורכים), איתן יעמוד ביתנו - 75 שנה לעלייה על הקרקע, משמר השרון 1933 - 2008, הוצאת משמר השרון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משמר השרון
משמר השרון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- התכתבות משנת 1946 בעניין קבלת ציוד חקלאי כתרומה לקיבוץ מארצות הברית (גנזך המדינה)
"משמר השרון בת עשרים וחמש", סרטו של נתן גרוס, 1950
עופר אדרת, מירה פיין והתצלום שהפך לסמל, באתר הארץ, 22 במאי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 4 אודות, באתר קיבוץ משמר השרון
- ^ שמעון דר, אנשי הפלי"מ בקיבוץ מעברות, מעברות: מעברות, 2024, עמ' 14
- ^ משמר השרון, באתר hefer.org.il
- ^ mekome admin, קבלה לחברות- עדו לבנה, באתר קיבוץ משמר השרון, 2020-06-16
- ^ לא צוין, משמר השרון, באתר מועצה אזורית עמק חפר, לא צוין
- ^ 1 2 3 ד"ר מיכאל אסף, עמק חפר- סיפורו של מקום, מ.א. עמק חפר: לא צוין, 2018, עמ' 178-180
- ^ אילת נגב, האוטוביוגרפיה הרוחנית של יאיר גרבוז, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2014
- ^ חגי חיטרון, מת המלחין והמנצח יעקב הולנדר, בן 85, באתר הארץ, 2 באפריל 2014
- ^ גיורא מנור, בראשית בראה שרה את המולטימדיה - הפריהיסטוריה של תיאטרון מחול "ענבל" שמלאו לו 35 שנה
- ^ שרה לוי תנאי - ופעילותה במשמר השרון, ריאיון עם אנשי הקיבוץ
- ^ דבורה עומר - ופעילותה במשמר השרון, ריאיון עם אנשי הקיבוץ
- ^ מוזיאון משמראשונים, קיבוץ משמר השרון, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|