משעול (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברי קיבוץ משעול עורכים סדר פסח קיבוצי, 2014

קיבוץ משעול הוא קיבוץ מחנכים עירוני בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית) שהוקם בשנת 2002, קיבוץ שיתופי שחבריו חיים בעיר פועלים ומתנדבים בתחומי החינוך, הקהילה והחברה, ויוזמים פרויקטים ותוכניות בעיר ובאזור. הקיבוץ משתייך לתנועת ״קבוצות הבחירה של המחנות העולים" והוא אחד משישה קיבוצים הפועלים ברחבי הארץ.

מבנה הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

משעול הינו קיבוץ שיתופי המורכב מקבוצות חברתיות, מונה כ-70 חברים וכ-80 ילדים ונחשב לאחד מהקיבוצים העירוניים הגדולים בעולם. מאז שנת 2013 גרים כלל חברי הקיבוץ בבניין שכור ששימש בעבר כמרכז קליטה של הסוכנות היהודית ושופץ בסיוע המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הסוכנות היהודית וחברי הקיבוץ.

פעילות חינוכית-חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי וחברות הקיבוץ מפעילים מספר פרויקטים בעיר שמטרתם יצירת שוויון חברתי, חינוך ברוח מגילת העצמאות והעצמת ילדים, נוער וכלל הקהילה. חברות וחברי הקיבוץ ובוגרי תנועה נוספים הקימו לאורך השנים רשת ענפה של מרכזים חברתיים חינוכיים. הפעילויות מתקיימות בנוף הגליל וברחבי הארץ כולה.

קליטת עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות התיישבו בנוף הגליל שתי קבוצות מרכזיות של עולים, משפחות מקהילת 'בני מנשה' שעלו מהודו ומשפחות דוברות רוסית, פליטים-עולים מאוקראינה ועולים מרוסיה. במסגרות החינוכיות נקלטו עשרות ילדי עולים.

עם פרוץ המלחמה באוקראינה וגל העלייה של פליטים-עולים בעקבותיה, חברי משעול לקחו תפקיד מרכזי בהתנדבות בקליטת העולים במרכזי חירום חינוכיים קהילתיים שהוקמו בנוף הגליל במלונות בעיר[1], ואירחו את העולים החדשים לליל הסדר בקיבוץ[2]. מעבר לפעולת הקליטה בארץ חברי משעול לקחו חלק גם במרכזי סיוע בחוץ לארץ, בלובלין ובבוקרשט[3].

עם המעבר מחירום לשגרת חירום (זרם הפליטים התמתן אבל הצרכים עדיין גדולים מאוד) מתמקדת פעולת קליטת העלייה בעיקר בהזמנתם ושילובם במרכזים החינוכיים שמפעילים ומובילים חברי וחברות הקיבוץ. פעולה זו מתבססת ומצטרפת לעבודה ארוכת שנים עם ילדי משפחות עולים ותיקות, חיזוק הלכידות בין קבוצות שונות בעיר ותפיסה של זהות ישראלית מגוונת בעיר שקולטת עלייה לאורך שנים[4].

בית הספר עצמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזה 6 שנים מובילים חברי קיבוץ משעול יחד עם משרד החינוך, הרשות המקומית ועמותת תיקון[5] את חידושו של בית ספר היסודי עצמון. כחלק מתהליך התחדשות בבית הספר נבנה מודל חינוכי ייחודי שמטרתו לחולל שינוי בחינוך בשכונה ובעיר, ושממוקד בבניית כלים חינוכיים לעבודה עם תלמידים בעלי רקע רב-לשוני ורב-תרבותי. המודל כולל תוכנית שפה ייחודית, מרחבי למידה מתוך משחק, החממה לקיימות: סביבת למידה טכנולוגית מתקדמת המתבססת על למידה מתוך ניסויים.

החממה לקיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוקמה בחצר ׳עצמון׳ החממה לקיימות, פרויקט לקידום לימודי מדעים, סביבה, חקלאות ותזונה. החממה משתרעת על שטח של כחצי דונם, ונחשבת לגדולה בארץ מסוגה. מאז הקמתה ילדי בית הספר והוריהם מתנסים בחקר וגידול של צמחים בשיטות המתאימות לסביבה אורבנית, תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה, בדגש על גידול ובישול צמחי מאכל. אופי הלמידה בחממה המבוסס על התנסות, הקניית מיומנויות חקר ויצירה בפועל על-ידי המשתתפים ובעבודת צוות. בחממה פועל בית החולים לצמחים עבור צמחים שגדלים בחממה וחלו במחלות, וגם בריפוי צמחים של תושבי העיר שצמחיהם נבלו[6].

בשנת 2022 נבנתה בחממה כיתת מחקר והדגמה למדעים וקיימות בעלות של רבע מיליון ש״ח[7].

גני עופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל עשור גני עופרים פועלים בעיר ומעניקים חינוך איכותי לילדים בגיל הרך: גילאי לידה עד שלוש.

בעופרים מתחנכים יחד ילדים מקהילות מגוונות במסגרת שמעניקה לפעוטות סביבה חמה, מפתחת, ומעשירה, כמו גם מוקד למפגש קהילתי בין ההורים. המסגרת מפגישה הורים וילדים מקהילות שונות: גרעין תורני, בני המנשה, בני העדה האתיופית, עולים מחבר העמים וילדי הקיבוץ.

בית שוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

׳בית שוקו׳ הוא מועדון שכונתי לילדים הכולל הזנה, שנבנה על בסיס תפיסת החינוך ההומניסטית, השמה את הילד במרכז ורואה אותו כאדם ששייך למעגלים מתרחבים של משפחה, קבוצת שווים וקהילה. בבתי השוקו, הילדים רוכשים מיומנויות חיים, יכולות חברתיות וחוסן רגשי בסביבה מצמיחה ואוהבת.

'השכונתית' – בית חינוך לנוער בשכונה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

'השכונתית' הוא מועדון חברתי לבני ובנות נוער הכולל קבוצות מנהיגות לנוער, מועדון פתוח הכולל פעילות חברתית, ריצ'ינג אאוט וקבוצות אמנות. בבתי החינוך לנוער הנערים והנערות מתנסים בהדרכה והתנדבות. הם יוזמים ומובילים אירועים בשכונה, מפתחים יכולת ביטוי אישי, מערכת ערכים וניסיון במגוון תחומים[8]. חניכי 'השכונתית' מצטרפים למסלולי ההדרכה הארציים ופעילויות ארציות נוספות במסגרת תנועת הנוער "המחנות העולים" כולל מסלול של יציאה לשנת שירות.

הבוסתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוסתן הוא מיזם שינוי חברתי, שהוקם ב-2018 על ידי קבוצת תושבים ערבים ויהודים מנוף הגליל. חזון הבוסתן הוא להפוך את נוף הגליל מעיר מעורבת לעיר משותפת, עיר שבה יתקיים ממשק יומיומי חיובי בין האוכלוסיות השונות, עיר שבה כלל התושבים יחושו שייכות, גאווה ורווחה, ועיר שבה המשאבים החומריים והרוחניים יחולקו באופן שוויוני. בנוסף מבקש המיזם להוביל שינויים תודעתיים בקרב התושבים, העירייה והאוכלוסייה הכללית באשר לחברה משותפת. במרכז המיזם ניצבת קהילה משותפת, שבמסגרתה אנו פועלים כדי לפתח מנהיגות משותפת, מקיימים מגוון הזדמנויות למפגשים חד פעמיים ומתמשכים בין תושבים מכלל התרבויות בעיר, מובילים שיח חיובי ברשתות החברתיות ופועלים כנגד אלימות וגזענות. מיזם הבוסתן פועל בתוך עמותת תיקון, השייכת לתנועת הבוגרים של המחנות העולים. חברים מקיבוץ משעול נמנים עם מייסדי מיזם הבוסתן ושותפים בניהולו.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיבוץ עירוני – חברי הקיבוץ בחרו לבנות את חייהם בתוך הסביבה העירונית, מתוך הבנה שזו סביבת החיים של הרוב המכריע בחברה הישראלית, ומתוך רצון לנסות ליצור אורח חיים קהילתי-שיתופי בעיר. חברי הקיבוץ הם תושבי נוף הגליל, וילדי הקיבוץ מתחנכים במערכת החינוך הציבורי בעיר.
  • קיבוץ שיתופי – חברי הקיבוץ רואים באורח החיים השיתופי מימוש של עקרונות שוויון ערך האדם והערבות ההדדית ביניהם. הכנסות חברי הקיבוץ מעבודתם נכנסות לקופת הקיבוץ, ונלקחת אחריות קיבוצית משותפת על הוצאות המחייה המרכזיות (דיור, תחבורה, תקשורת, בריאות וכדומה) של חברי הקיבוץ. בנוסף, כקיבוץ-קבוצות, כל קבוצה מחליטה כיצד לנהל את חיי השותפות של חבריה בתחומי החיים הנותרים.
  • קיבוץ של מחנכים – מתוך תפיסה ערכית של תיקון העולם, החברה והאדם, הרוב המכריע של חברי וחברות הקיבוץ עוסקים בחינוך בפרויקטים עירוניים וארציים: תנועת הנוער והדרכת הגרעינים בתנועת המחנות העולים, הדרכת סמינרים בבתי ספר, הדרכה במסגרות לימוד תנועתיות, ריכוז והפעלת מועדוני נוער וילדים עירוניים, הוראה בבתי ספר תיכוניים ויסודיים ועוד.
  • קיבוץ-קבוצות – הקיבוץ מורכב מקבוצות, שבכל אחת מהן שותפים 14-6 חברים. הקבוצות מהוות מעגל ביניים בין היחיד לקיבוץ, ובכך נותנות מענה לצורך בקשר עמוק ומרחב שיחה אינטימי על אורחות החיים, ומצמצמות את הניכור הפוטנציאלי בין היחיד לכלל הקיבוץ.
  • התנהלות לא היררכית – ההחלטות המשותפות מתקבלות בהסכמה ובשיחה. את תפקידי ההובלה בקיבוץ נושאים צוותים המורכבים ממספר חברים (ולא יחידים).
  • ליבת הקיבוץ – בשנת 2005 ניסחו חברי הקיבוץ את "ליבת הקיבוץ":

    "קהילה שיתופית, סוציאליסטית ויהודית הבנויה מקבוצות אינטימיות – השואפת לתיקון עצמי ותיקון היחסים החברתיים דרך שותפות בלימוד, בשיחה, בתרבות, במעשה ובכלכלה. כחלק מהיותם בתנועה, חבריה נרתמים לתיקון האדם החברה והעולם מתוך חזון של חברה סוציאליסטית מתרחבת".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הקיבוץ בסוף שנות התשעים של המאה ה-20, כאשר חבורה של בוגרי תנועת הנוער 'קבוצות הבחירה' שלמדו במדרשה באורנים החליטו להקים קבוצה. הם קבעו את מגוריהם בטבעון, רכזו את תנועת הנוער וקראו לבוגריה למסלול נח"ל. בשנת 2000 עברה הקבוצה למגורים במגדל-העמק יחד עם קבוצה בוגרת נוספת שהשתחררה משירותה הצבאי. יחד הן קראו לקבוצות נוספות של בוגרי התנועה, שהתבססו על גרעיני הנח"ל המשתחררים להצטרף אליהן. חברי הקבוצות היו פעילים בריכוז ובהדרכה בתנועת הנוער, הקימו יוזמות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי במגדל-העמק, שהופעלו במסגרת עמותת "תיקון" אותה הקימו כבית ליוזמות חינוכיות וחברתיות. בשנת 2002 הצטרפה גם קבוצת יובל, קבוצת עולים מאנגליה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה בוגרי תנועת הנוער העולמית 'הבונים דרור' שעברו מירושלים לגור לצד הקיבוץ הנבנה במגדל העמק כחלק מתהליך הקליטה שלהם. בתחילה השתתפו במסגרות החברתיות, התרבותיות והלימודיות והמשיכו להקים את תנועת הבוגרים של הבונים דרור, המוכרת היום כ'קבוצות ע"מ'. ובהמשך הצטרפו באופן מלא לקבוצות הבחירה. החל משנת 2003 החלו קבוצות בוגרים של התנועה להתיישב גם בנוף הגליל, ולהרחיב את האזור הגאוגרפי בו פעילים ומקימים פרויקטים חינוכיים וחברתיים.

בשנת 2005 התאחדה תנועת קבוצות הבחירה, תנועת הנוער ותנועת הבוגרים, עם תנועת המחנות העולים, אשר בוגריה חידשו את קיבוץ נערן בבקעת הירדן, איחוד אשר השפיע על קיבוץ משעול ועל הרחבת הפעילות הארצית בליווי ובהקמה של קיבוצים עירוניים נוספים.

בשנת 2007 קיבלו חברי הקבוצות החלטה פנימית על הגדרה עצמית כקיבוץ עירוני. בקיץ 2011, כחלק ממהלך ארוך של חיפוש מקום קבע עבור הקיבוץ, עברו חברי הקבוצות ממגדל-העמק לנוף הגליל, על מנת לאחד את כל חברי הקיבוץ בעיר אחת. בשנת 2012 התאגד הקיבוץ באופן פורמלי כ"אגודה שיתופית – קיבוץ עירוני". בשנת 2013 עברו חברי הקיבוץ להתגורר במבנה שכור ששימש בעבר כמרכז קליטה של הסוכנות היהודית ושופץ בסיוע המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הסוכנות היהודית וחברי הקיבוץ.

התיישבות בנוף הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות של חברי קיבוץ משעול בנוף הגליל החלה בשנת 2003. לאורך השנים הצטרפו להתיישבות זו קבוצות רבות נוספות אשר יחד יצרו את הקיבוץ. השותפות עם הרשות המקומית ועם כלל תושבי העיר הלכה והעמיקה ויחד איתה העשייה למען העיר.

גם כיום קיבוץ משעול, כחלק מתנועת הבוגרים של המחנות העולים, ממשיך להזמין גרעיני התיישבות צעירים לעיר - כיום חיים ופועלים בעיר חברים רבים מתנועת המחנות העולים – מתנדבי שנת שירות, חיילים בפרק משימה לאומי במסלול נח״ל, וחברים בקבוצות צעירות לאחר השירות הצבאי.

תחומי עיסוק נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הפעילות החינוכית הקימו חברי הקיבוץ יוזמות עסקיות, הבולטת ביניהן חברת תוכנה משעול מערכות מידע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "לא ניכנע": הציור המרגש של בת ה-10 שהגיעה עם אמה לישראל מהמלחמה באוקראינה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-03-15
  2. ^ יורק, בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו (2022-04-19). "חוגגים ליל סדר בישראל: "הרגשנו בבית"". Ynet. נבדק ב-2023-02-06.
  3. ^ adi oz, "מבט על המיטות מגלה כמה קל לסוחרי נשים לחטוף אישה ולהעלם", באתר "מבט על המיטות מגלה כמה קל לסוחרי נשים לחטוף אישה ולהעלם" - מגזין את, ‏2022-05-12
  4. ^ ""אנשי חינוך והיי־טקיסטים מרוויחים אצלנו אותו דבר": סיפור ההצלחה של הקיבוצים העירוניים". TheMarker. נבדק ב-2023-02-06.
  5. ^ עמותה לשינוי חברתי | Tikkun | עמותת תיקון, באתר TIKKUN
  6. ^ מושקוביץ, ישראל (2020-02-12). "חינוך בצמיחה". Ynet. נבדק ב-2023-02-06.
  7. ^ עולים כיתה: בבית הספר נחנכה כיתה מדעית מתקדמת, באתר בלינקר, ‏2023-01-01
  8. ^ ״כדי שאנחנו נוכל לחיות פה ביחד״, באתר בלינקר, ‏2022-08-16