משפחתא קהילת האימוץ של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחתא - קהילת האימוץ של ישראל
משפחתא קהילת האימוץ של ישראל
לוגו משפחתא קהילת האימוץ של ישראל
פעילות ליווי ותמיכה של קהילת האימוץ בישראל
תחום אימוץ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש בני סוויל
תקופת הפעילות 2013–הווה (כ־11 שנים)
נוצר מתוך אומץ לאמץ ע"ר
https://mishpachta.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתא קהילת האימוץ של ישראל היא הארגון היציג של קהילת האימוץ בישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה נוסדה בשנת 2013 כהתאגדות של הורים מאמצים, מאומצים בוגרים והורים ביולוגיים במטרה להוות בית קהילתי ולייצג את קהילת האימוץ בישראל. קדמה לה עמותת "אומץ לאמץ".

מטרת הארגון להוות בית לקהילת האימוץ, לסייע לחברי הקהילה, לקדם מודעות, הכרה ומתן מענים לצורכי הקהילה.

בין השנים 2008 ל-2013 התבצע מחקר בשיתוף פעולה בין השרות למען הילד שבמשרד הרווחה והשירותים החברתיים לבין עמותת אשלים בג'וינט ישראל ובשיתוף גורמים נוספים. אחת מהמלצות התוכנית הייתה גיבוש גוף ידע בנושא קהילת האימוץ לשימוש אנשי מקצוע, חברי קהילת האימוץ והציבור הרחב[1]. בעקבות המחקר ובעקבות צרכים שנדרש לתת להם מענה קמה הקהילה.

התפיסה של משפחתא היא כי מעשה האימוץ אינו אירוע חד פעמי אלא אירוע לחיים ומעורבים בו בני משפחה וקרובים במעגלים רחבים.

הקהילה פועלת במסגרת עמותה הפועלת כמלכ"ר וכל הפועלים בה מתנדבים. העמותה רשומה ברשם העמותות[2].

קהילת האימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "קהילת האימוץ" מתייחס לכל מי שהאימוץ נגע בחייו או בחייה, כאשר במרכז נמצאים מי שאומצו (מאומצים), מי שאימצו (מאמצים) ומי שילדיהם נמסרו לאימוץ (הורים ביולוגיים). מעבר לכך הקהילה כוללת גם את בני המשפחה המורחבת של כל אלו אשר מעשה האימוץ השפיע על מהלך חייהם. אימוץ הוא אירוע משנה חיים לכל הנוגעים בדבר. מעבר לילדים הנמצאים במרכז, משפיעים התהליכים הכרוכים באימוץ על מעגלים רחבים מאוד ויוצרים מערכת צרכים ייחודית, רחבה ומגוונת.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ייצוג קהילת האימוץ
  • ריכוז פעילויות כלל הגופים הפועלים לטובת משפחות האימוץ
  • קידום חקיקה בנושאי אימוץ
  • העלאת המודעות הציבורית לצורכי קהילת האימוץ
  • סיוע וייעוץ למשפחות בשלב טרום האימוץ
  • ארגון סדנאות, קבוצות תמיכה וקבוצות לעזרה עצמית
  • הכשרת מדריכים ומנטורים למאומצים בוגרים, משפחות מאמצות והורים ביולוגיים
  • סיוע באמצעות קרן לעזרה הדדית
  • סיוע במימוש הזכויות מול הגורמים הממשלתיים
  • קידום תוכניות חינוכיות בבתי הספר ובאקדמיה
  • הפעלת "קו חם"

יקירי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן קהילת האימוץ מוענק מדי שנה במהלך כנס שנתי הנערך בחודש נובמבר שהוא חודש האימוץ הבינלאומי.

בשנת תשע"ז הוענק המגן למייסדי עמותת אומץ לאמץ - מאיר אנסבכר ורעייתו אסתר אנסבכר, מוטי זליקוביץ, רפי ממן, חיים מקובסקי, אח"י פריזנט - שפעלו בניהול העמותה וכחברי הוועד המנהל למעלה מעשר שנים, יסדו קרן לעזרה הדדית אשר פעלה שנים רבות בסיוע כספי למשפחות מאמצות, ארגון ימי כיף וערבי עיון, פעלו לשינוי חקיקה לטובת קהילת האימוץ, והיו הגוף המייצג הראשון של קהילת האימוץ בישראל.

בשנת תשע"ח הוענק המגן לעובדות הסוציאליות הפעילות ומלוות את העמותה מראשיתה - אווה שנקמן צ'ליק ולרותי ברוך.

בשנת תשע"ט הוענק המגן לנעימה ואבו מדיעם יונס מרהט שאימצו ארבעה ילדים לאחר שנים רבות של נישואין ללא ילדים. הפרס הוענק להם על חלוציות באימוץ אשר אינו נפוץ במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרי פועה, משולש האימוץ : הסיפור האמיתי הוצאת גוונים,2012(הספר בקטלוג ULI)
  • בן נתן שירי, זמן שאול : סוגיות בקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, הוצאת פראג, 2000(הספר בקטלוג ULI)
  • דבורקס אליקום בן ישעיהו, על בן אימצת לך : אימוץ ילדים בראי ההלכה, מכון הלכתי אקטואלי דרך אליעזר שע"י מכון תורני חומת ירושלים, תשס"ה(הספר בקטלוג ULI)
  • Verrier Nancy Newton, The Primal wound : understanding the adopted child, Baltimore : Gateway Press, 1993 (הספר בקטלוג ULI)
  • Kaplan Roszia Sharon & Davis Maxon Allison, Seven core issues in adoption and permanency, Jessica Kingsly Publishers, 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוטי אליאס, מאימוץ ילדים לקהילת אימוץ - סיפור מסע, ירושלים: ג'וינט ישראל מכון ברוקדייל - אשלים, 2014
  2. ^ אומץ לאמץ (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  3. ^ באסלאם הסוני רק הורות ביולוגית היא הורות אמיתית - הפורום לחשיבה אזורית, באתר www.regthink.org
  4. ^ יואה שורק, פידא ניג'ם-אכתילאת, מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" חקר מקרים: אימוץ עם קשר ואימוץ על-ידי משפחות אומנות, ירושלים: ג'וינט ישראל - מכון ברוקדייל - אשלים, 2012
  5. ^ ברכי בן סימון, יואה שורק, הצלע השלישית – השלכות האימוץ על חיי ההורים המולידים ודרכי ההתערבות עימם סקירת ספרות, ירושלים: מכון מאיירס-ג‘וינט-ברוקדייל, 2019