משפחת בונייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחת בונייר בארוחת חג, 1910
אווה ואוקה בונייר ליד מכוניתם, סוף שנות ה-30 של המאה ה-20

משפחת בונייר (Bonnier) היא שושלת שוודית-יהודית ממוצא אשכנזי, שבניה הקימו אימפריית תקשורת והוצאה לאור מהגדולות בסקנדינביה כיום.

אבות המשפחה הגיעו לדרזדן מבוהמיה במאה ה-18. במפנה המאה ה-19 היגר גרהרד בונייר לדנמרק ושם החל לעסוק במסחר בספרים. שלושת בניו הצפינו לשוודיה.

העסק המשפחתי, קבוצת בונייר בע"מ (אנ'), שבסיסו בסטוקהולם, נוסד בקופנהגן ב-1804 ומצוי היום בבעלותם ובניהולם של ילדיהם של האחים תור ואוֹקֶה בונייר, שהם דור חמישי לצאצאי גרהרד בונייר.

הדמות המוקדמת ביותר הידועה מבין אבות השושלת היא סוחר הבדים יעקב שי (Schye; נ' 1674) מהעיירה היהודית זובורטן שבגבול צ'כיה-גרמניה. בנו, התכשיטן לבל שי (Schie; ‏1790-1718), הוליד ב-1745 את לבל סלומון הירשל (Hirschel), שהיה סוחר מטבעות. בנו, גוטקינד, נולד בשנת 1778, ובהיותו בן 23 התיישב בקופנהגן ושינה את שמו לגרהרד בונייר – שם משפחה שאפשר שהוא גרסה צרפתית של השם הגרמני גוטקינד ("אדם טוב") או לחלופין הושאל משמו של אציל צרפתי מתקופת המהפכה, הדיפלומט אנטואן בונייה ד'אלקו (Bonnier d'Alco), שנרצח בידי הוסרים. בבירת דנמרק פתח בונייר ספריית השאלה וחנות, ואף הוצאת ספרים קטנה; וכמו כן פרסם את ספרו הראשון, שעסק בסיפורי פשיעה. בנו הבכור, אדולף (1867-1806), הגיע לגטבורג ב-1827 במטרה לנסות ולהרחיב את החברה המשפחתית, ובחלוף שנה פתח ספרייה בעיר. כמה שנים מאוחר יותר הוקם גם עסק דומה בסטוקהולם. ב-1834 ייסד אדולף בונייר הוצאה לאור ושני אחיו הצעירים, דויד-פליקס (1881-1822) ואלברט (1900-1820), עברו לסטוקהולם כדי לסייע שם. גרהרד בונייר מת בדנמרק ב-1862.

לאורך השנים היו בני ובנות משפחת בונייר בעמדות חשובות בתחומי העיתונות, ההשכלה והפוליטיקה בשוודיה, וקונצרן בונייר חולש בין היתר על נתחים מתעשיית הקולנוע המקומית כמו גם על היומון המוביל חדשות היום.

מספר רב של נכסים במזרח האמיד של סטוקהולם שייכים או נקשרים עם בני המשפחה השונים. מהם ניתן למנות את וילה בונייר, בתכנון ראגנאר אסטברג (אנ') (בית עיריית סטוקהולם (אנ'); בניין המוזיאון היהודי בסטוקהולם בראשיתו) ששימשה כביתם של אוקה ואווה בונייר וכיום משמשת את הממשל ומהווה אחד משורה של בתים ייצוגיים, "הפונדק הצרפתי" ו"מנילה תחתית" (מִשכן אוסף האמנות המשפחתי), וכן "בית בונייר" במרכז העיר שאותו מאכלסים אחדים מהמגזינים של הקונגלומרט המשפחתי ולצדו חלל גדול לתצוגות אמנות עכשווית.