משפחת דמידוב

משפחת דמידוב (ברוסית: Демидовы) הייתה משפחת אנשי מסחר, תעשייה ובעלי אדמות רוסית שפעילותה התפתחה בתקופת פיוטר הגדול.

אביו של ניקיטה דמידוב שהיה מייסד השושלת הגיע לאזור טולה מאחד מכפרי הסביבה. הוא עסק בפחחות.

בהתאם למסורת, ניקיטה דמידוב הצליח לייצר רובה שהיה באיכות טובה וזול בהרבה מהרובאים שהצבא הרוסי היה רוכש באירופה. בשנת 1702 הוא קיבל לבעלותו מפעל לייצור נשק. בשנים 1716–1725 הוא הקים עוד 5 מפעלים. דמידוב היה בין העוזרים המשמעותיים של פיוטר הגדול בבניית סנקט פטרבורג ותרם לנושא כספים רבים.

בנו אקינפי המשיך בהתרחבות של עסקי המשפחה וקיבל תואר אצולה.

בנו של אקינפי גריגורי (1715–1761) התעניין במדעים. הוא הקים גן בוטני מדעי הראשון בתחומי האימפריה הרוסית. לאחר שריפה בבניין הסיפרייה של האקדמיה למדעים הוא קלט בביתו אוסף הספרים ואוספים אחרים של האקדמיה. בשנת 1755 הוא הצליח לשכנע את השלטונות לחלק את הירושה של אביו וכל הילדים יצאו לדרך נפרדת.

ניקולאי דמידוב (1773–1828) שירת בצבא. בשנת 1815 הוא עבר לפירנצה והקים בעיר גלריה לאמנות.

פבל דמידוב (1728–1821) סיים לימודים באוניברסיטת גטינגן. הוא היה אספן. ביחד עם הספרייה האוסף נתרם לאוניברסיטת מוסקבה.

פבל דמידוב (1798–1841) היה מושל קורסק. הוא ידוע כמייסד פרס דמידוב.

אנטולי דמידוב (1812–1870) רוב חייו התגורר מחוץ לרוסיה. הוא היה נשוי לאחייניתה של נפולאון. הוא רכש נסיכות סן-דונטו בטוסקנה, רכש והרחיב וילה די פראטולינו. צאצאיו מתגוררים באירופה.

מורשת

בעיר ברנאול ובירוסלבל הוקמו פסלים לשכר פעילות במשפחה.

בסנקט פטרבורג הוקם "גשר דמידוב".

על פעילות של חברי המשפחה לקידום פירנצה הם הוזכרו בחזית של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה.

בשנת 1983 צולם סרט קולנוע על פעילות המשפחה. סופר יבגני פיודורוב כתב ספר ב-3 כרכים על פעילותם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משפחת דמידוב בוויקישיתוף

משפחת דמידוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תיאור פעילות המשפחה
היסטוריה משפחתית