משפחת מודיאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפחת מודיאנואיטלקית: Modiano, ביוונית: Μοδιάνο) היא משפחה יהודית-איטלקית, שהצמיחה מתוכה בנקאים, רופאים, אדריכלים, סוחרים ואישי ציבור. אחת ממשפחות ה'פראנקוס' העשירות והחשובות בסלוניקי, יוון.[1][2]

סמל משפחת מודיאנו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אחוזת מודיאנו, סלוניקי

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המשפחה הוא טופונימי[א] ונגזר משמה של העיירה מודיליאנה הנמצאת במחוז אמיליה-רומאניה, שבצפון איטליה. הרובע היהודי של העיירה מודיליאנה מתועד כבר במאה ה-13.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיליאנה
העיר שעל שמה קרויה משפחת מודיאנו

מוצא המשפחה מצפון איטליה מהערים מודיליאנה, פרארה, ואימולה שבמחוז אמיליה-רומאניה. השם מודיאנו מתועד בכתב זכויות משנת 1465 בפרארה שבאיטליה.[4]

בסוף המאה ה-16 מהגרים חלק מבני המשפחה אל סלוניקי שביוון ונמנים שם על הפראנקוס, העלית החברתית והכלכלית של העיר. שכבת העלית של הקהילה היהודית בסלוניקי כללה מספר משפחות יהודיות אריסטוקרטיות ממוצא איטלקי שבלטו בעושרן, ברמת החינוך הגבוהה שהעניקו לבניהם ובקשריהן הכלכליים. בני משפחת מודיאנו השתלבו בפיתוח התעשייה ותרמו לפיתוחה של העיר בהקמת תשתית תאורה, ביצור ובהפצת גז טבעי, בפיתוח אמצעי תחבורה, טחנות מים שסייעו ליצור הטקסטיל, יסדו בתי חרושת, בתי חולים ובתי ספר, תקעו יתד בתעשיית הטבק ובקידום התיעוש והמודרניזציה של העיר.[5][6][7]

בסלוניקי השתייכו בני המשפחה ל'קהל קדוש איטליה ישן'. [ב][8]

ב-1833 נרשמו כל בני מודיאנו בסלוניקי (כ-40 בתי אב), כאזרחים של טוסקנה על ידי הקונסול של ליבורנו בתעודת האזרחות (Matricola) שהקנתה לבני מודיאנו אזרחות איטלקית.[9]

ב-1857 הקימו בני המשפחה טחנת קמח מודרנית ביחד עם משפחת אלטיני, סחרו בדגנים, הקימו בית חרושת ללבנים ובסוף המאה ה-19 ייסדו את 'בנק מודיאנו' והקימו את מזקקת 'אולימפוס' ביחד עם משפחת פרננדס-דיאס.[10]

בתחילת המאה ה-20 השתלבו בני המשפחה בסחר ימי בעיקר לאיטליה וצרפת אך גם לליברפול שבאנגליה. לאחת מהספינות בבעלות המשפחה קראו 'יהודית מודיאנו' על שם אשת הגביר אליאטו מודיאנו. [11]

בשנת 1911 גורשו רבים מבני המשפחה שהיו נתינים איטלקים על-ידי הממשל העות'מאני בזמן המלחמה האיטלקית–עות'מאנית ובעקבות גירוש זה פונים חלק מבני המשפחה לבודפשט שבהונגריה והליופוליס שבקהיר, מצרים. בסיום המלחמה בסוף שנת 1912 שבו מרבית בני המשפחה לסלוניקי.[12]

ב-1917 התחוללה בסלוניקי שריפת ענק[13] ובעקבותיה מהגרים חלק מבני המשפחה לארצות שונות בבלקן, לצרפת,[14] איטליה ומצרים.[15]

בני משפחת מודיאנו היו ברובם נתינים איטלקים ונהנו מחסות הקונסול האיטלקי. בזמן מלחמת העולם השנייה נמלטו חלק מבני המשפחה לאזורי השליטה של הכוחות האיטלקים ולאיטליה עצמה.[16][17]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיכרון שלוניקי: גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן, דוד א רקנטי, הוועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי, 1972, כרך ב' עמ' 193-207 משפחות אלאטיני ומודיאנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם טופונימי - שם הנגזר משם של מקום כגון עיירה, עיר, מחוז או ארץ.
  2. ^ ק"ק - קהל קדוש: כינוי לקהילות יהודיות, ק"ק 'איטליה ישן', ק"ק 'ארגון', ק"ק 'סיציליה' וכו'

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'פנקס הקהילות יוון', ריבוד חברתי ע. 220
  2. ^ יהודית דישון, סלוניקי היהודית בעיני נוסע יהודי-גרמני בראשית המאה העשרים: העיר סלוניקי הערה מס. 21, ההגמוניה על המסחר הייתה בידי שתי משפחות יהודיות אצילות: אלאטיני ומודיאנו
  3. ^ מקור השם מודיאנו, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
  4. ^ כתב זכויות המתיר התיישבות של בני המשפחה היהודית בפרארה ועיסוק במתן הלוואות, מחקר גנאלוגי של בני משפחת מודיאנו, עמ' 13.
  5. ^ שיחות על יהודי שאלוניקי 1430–1943, חלק ט"ו: בואם של הפראנקוס, מינה רוזן
  6. ^ החברה היהודית באימפריה העות'מאנית בפתח העידן המודרני
  7. ^ הרב עזיאל ובני זמנו, פרקי עיון בהגותם של חכמי המזרח במאה העשרים.
  8. ^ יצחק עמונאל, מצבות שאלוניקי, ע.264
  9. ^ מחקר גנאלוגי של בני משפחת מודיאנו, עמ' 5.
  10. ^ יהדות ספרד בבלקן, עידן ההתמערבות.
  11. ^ ג'רמי הלפרין, תחיית הימאות העברית, 1960, עמ' 36
  12. ^ גרוש הנתינים האיטלקים מטורקיה, עיתון העולם 10 ביולי 1912
  13. ^ (The Great Fire of Thessaloniki (1917
  14. ^ C: Descendants of Dayan Jacob Modiano
  15. ^ E7: Descendants of Isaac Vita Modiano
  16. ^ שואת יהודי יוון בראי מסמכי משרד החוץ הגרמני
  17. ^ כמה מבני המשפחה שנמלטו לאיטליה, נרצחו על-ידי קציני גסטפו במלון מיינה ליד אגם מג'יורה בצפון איטליה ב-1943.