משפחת שמחון
משפחת שמחון או "מר שמחון ובנו", היה תסכית רדיו קומי בגלי צה"ל בשנות ה-60, ששודר שלוש פעמים בשבוע, בפרקים של 10 דקות כל אחד. הסדרה הייתה פופולרית מאוד ועסקה בבני משפחת שמחון, משפחה ישראלית טיפוסית לאותן שנים.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האב נוח – איש העלייה השנייה, חלוץ, מייבש ביצות וסולל כבישים בעברו הרחוק, ציוני מסור ופועל בנשמתו אך בורגני תל אביבי ואיש עסקים במציאות היום יומית, מרבה להתלונן ולקטר על תלאות החיים ועל השחיתות והריקנות הפושות בארץ.
- האם צפירה – עקרת בית, מסורה לבעלה ולילדיה, בת-זוגו הנאמנה של נוח מימי ההתיישבות והחלוציות, אך מציאותית פי כמה ממנו בראיית עולמה הבורגני העכשווי, משוחררת מן הנוסטלגיה לאותם ימים רחוקים וקשים של פעם.
- גבי – הבן הבכור, קצין צה"ל בקבע, מתקרב לגיל 30, אך עדיין גר בבית ומחליף חברות חדשות לבקרים. מעורה היטב בחיים ואינו שותף לרטינות של אביו ולביקורתו המתמדת. מנסה לחנך את אחותו קלת הדעת.
- נאווה – תלמידת תיכון כבת 16, בלונדית יפה, אוהבת בילויים, בנים ובגדים חדשים ואיננה מתלהבת מלימודים ושאר חובות של בנות גילה. שרויה בוויכוחים מתמידים עם אביה, הדורש ומטיף לבתו ה"ריקנית" את ערכי הציונות והחלוציות, החסכנות והעבודה הקשה, ללא תוצאות של ממש.
נוסף לארבעה אלה הופיעו בפרקי התסכיתים דמויות מתחלפות: החברות של גבי, החברים של נאווה, שכנים, שותפים וחברים לעבודה ועוד, מהם בפועל ומהם באזכור בלבד. נושא הערצתו של נוח שמחון היה חברו מאותם הימים יוסקה שולמן, ועל כל ויכוח היה מוסיף "מה יוסקה שולמן היה אומר?".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל פרק נפתח בחריקת דלת המבשרת את שובו של אב המשפחה מיום עבודה, ובדיאלוג הקבוע בין האב השואל לבין אשתו המשיבה – שהפך לדיאלוג מוכר ונישא בפי כל:
- - אין אוכל?
- - יש אוכל.
- - בא דואר?
- - לא בא דואר.
- - נאווה בבית?
- - נאווה בבית.
- - נו... אז לאכול.
- (שקשוק צלחות וקריאה: נאווה, לאכול!)
מכאן נפתחו שיחות, ריטונים, סיפורים, נזיפות וכיוצא באלה, ששיקפו במידה רבה את ההווי והשגרה בבתים רבים בישראל של אותן השנים שאחרי הצנע ולפני מלחמת ששת הימים. הסדרה זכתה לאחוזי האזנה עצומים והייתה לשיחת היום בכל מקום. היא כללה מפעם לפעם עוקצנות פוליטית, וקוממה עליה את הממסד וכן מבקרי תוכניות הרדיו שטענו כי מדובר בסדרה זולה ולא ראויה לשידור.
דוגמאות אופייניות לפרקים שונים בסדרה: נאווה משתתפת בתחרות מלכת הגבינה הצהובה ונפתח ויכוח בשאלה, אם ראוי שבתו של נוח שמחון (שייבש ביצות, סלל כבישים וכו') תופיע בבגד ים בתחרות ריקנית כזאת, גבי מביא הביתה את חברתו החדשה, דוגמנית יפה אך מטומטמת למדי ונוסף לכך, הזוכה בתחרות מלכת הגבינה הצהובה (תואר שנשלל מנאווה משום שהודתה, שאיננה אוהבת גבינה צהובה) ומשפחתו איננה מרוצה. צפירה מכריזה על דיאטה ונאווה מנבאת, שבקרוב ישאלו מי האישה הצעירה והיפה, שהולכת עם שמחון הזקן ונוח המודאג נשלח לעבודה עם סנדביץ' גזר בלי חמאה ומאיים להתעלף מאפיסת כוחות.
יוצר הסדרה היה משה בן אפרים ובין השחקנים נמנו שמואל רודנסקי בתפקיד נוח, ניורה שיין (שהייתה גם בחיים אשתו של רודנסקי) בתפקיד צפירה, דפנה דן ויעל דרויאנוב בתפקיד נאווה, ועודד קוטלר בתפקיד גבי.
בשנת 1964 הופק סרט קולנוע בבימויו של יואל זילברג, שנקרא "משפחת שמחון" והתבסס על תסכיתי משפחת שמחון. מספר שנים לאחר מכן היה גם ניסיון קצר ימים להחיות את הסדרה בטלוויזיה הישראלית. אוסף של כמה עשרות פרקים יצא לאור בספר בכריכה רכה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משפחת שמחון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "נאווה בבית? נאווה לא בבית", מאת אלי אשד
סקירה חדשה ועדכנית על הסדרה פלוס קישורים לפרקי סדרת הרדיו ולסרט הקולנוע המלא.
ד"ר אלי אשד "יש אוכל בגלי צה"ל 60 שנה למשפחת שמחון " בגלוג המולטי יקום של אלי אשד