משפטם של מנהיגי קטלוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה בית המשפט במדריד, בו התקיים משפטם של מנהיגי קטלוניה

משפטם של מנהיגי עצמאות קטלוניה, היה כינוס יוצא דופן של של בית המשפט העליון של ספרד, ובו הואשמו מדינאים מהקהילה האוטונומית קטלוניה בבגידה. המשפט החל ב-12 בפברואר 2019 בבית המשפט העליון של ספרד. השופט פבלו לולרנה, שמונה כשופט חוקר לפי השיטה האינקוויזיטורית, קבע לאחר בחינת העובדות, על מעצר והעמדה לדין של 18 מדינאים, ביניהם המדינאי הנמלט קרלס פוג'דמון, הפעילים הפוליטיים ג'ורדי סאנצ'ס וג'ורדי קויקסארט, יושבת ראש הפרלמנט לשעבר של קטלוניה כרמה פורקדל וכמה מחבריה. חלק מהנאשמים נותרו במעצר לפני המשפט ללא ערבות מאז תחילת מעצרם.[1][2] אמנסטי אינטרנשיונל[3] והנציב העליון לזכויות האדם של האו"ם[4] הביעו חששות כבדים בנוגע לעצם קיום המשפט ולחומרת ההאשמות. העדויות במשפט הסתיימו בחודש יוני 2019, ופסיקת בית המשפט ניתנה באוקטובר 2019.[5]

משפט זה הוא מהגדולים שידעה ספרד בעת המודרנית. 422 עדים הוזמנו להעיד בו, והרכב של שבעה שופטים נדרש להחליט האם הנאשמים הם אכן בוגדים. ההחלטה עשויה הייתה לגרום להשלכות משמעותיות על קטלוניה, על ספרד, ועל חבלי ארץ בדלניים אחרים בעולם, התובעים עצמאות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קטלוניה, משאל העם על עצמאות קטלוניה

קָטָלוּנְיָה היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד. בירתה היא ברצלונה. היא אוחדה בסוף המאה ה-15 עם ממלכת אראגון וממלכת קסטיליה ומהווה חלק מספרד של העת החדשה. תושבי האזור הם ברובם קטלאנים אתניים, בעלי מורשת לשונית, תרבותית והיסטורית ייחודית. למרות ההשתייכות לספרד, לכל אורך ההיסטוריה היו לתושבי החבל שאיפות בדלניות.

במהלך השנים 2004 ו־2005 התקיימו חרמות הדדיים בין הלאומנים הקטלנים והציבור הספרדי. אלו ניסו לסכל את מועמדות העיר מדריד למשחקים האולימפיים ב־2012, והספרדים הגיבו בהחרמת המשקה הקטלאני, הקאווה. בתחילת 2006 הגיעה הממשלה הספרדית להסדר עם קטלוניה כי הם יוכרו כ"אומה" שתמשיך להיכלל בספרד.

ב-9 בנובמבר 2014 נעשה ניסיון על ידי ממשלת קטאלוניה לקיים משאל עם בשאלת הגדרה עצמית לחבל קטאלוניה. הממשלה הספרדית סירבה לאפשר משאל עם בנושא וביצועו נאסר. המפלגות התומכות בעצמאות קטאלוניה דרשו כי הבחירות האזוריות הקטלאניות לשנת 2015 ייחשבו כמשאל עם, עם זכיית המפלגות התומכות בעצמאות. במהלך הבחירות הן אף דרשו כי תוכרז עצמאות למדינת קטלוניה בתוך 18 חודשים. עקב חלוקת מחוזות הבחירה, המפלגות התומכות בעצמאות החבל זכו ברוב בפרלמנט אך מספרית נתמכו על ידי פחות מ-50% מהבוחרים. בספטמבר 2017 אישר הפרלמנט של קטלוניה את "חוק משאל העם על ההגדרה העצמית של קטלוניה", וכן את חוק תקופת המעבר ואת ייסודה של הרפובליקה הקטלאנית. חוק המעבר היה אמור להיות מיושם יומיים לאחר תוצאות משאל העם. החוק פורסם תוך אי כיבוד החוקה של ספרד, וחוקי האוטונומיה של קטלוניה, שאינם מאפשרים פרישה עצמאית מספרד. בחוק שנחקק על ידי הפרלמנט הקטלוני, נטל הפרלמנט הקטלוני לעצמו סמכויות מיוחדות להכריז על פרישת קטלוניה מממלכת ספרד. שני החוקים הוכרזו בלתי חוקיים על ידי בית המשפט החוקתי של ספרד. ב-1 באוקטובר 2017 התקיים משאל העם על עצמאות קטלוניה, למרות שקיומו נאסר על ידי בית המשפט הספרדי.[6][7] ב-27 באוקטובר 2017 הוביל קרלס פוג'דמון הצבעה בפרלמנט של קטלוניה שקבעה את הכרזת העצמאות הקטלאנית. מייד לאחר משאל העם וההכרזה על עצמאות הושעה פוג'דמון מתפקידיו, והתובע הכללי הספרדי הגיש כתב אישום נגדו בגין בגידה במדינה.

ב-30 באוקטובר השתלטה ספרד מחדש על קטלוניה, באמצעות שליחת שוטרים למחוז וכן לפרלמנט הקטלוני, ועל ידי צווי חירום שהפקיעו את סמכות הפרלמנט האזורי על הטריטוריה של קטלוניה, בהתאם לסעיף 155 של החוקה הספרדית. כמה מיוזמי הכרזת העצמאות הקטאלונית שנתפסו נשלחו למעצר ללא שחרור בערבות, והואשמו בעבירות של בגידה, אי ציות ושימוש לרעה בכספי ציבור. פג'דמון וארבעה מחברי ממשלתו נמלטו לבלגיה וקיבלו בה מקלט מדיני.[8] ספרד הוציאה צו מעצר בינלאומי נגדם.[9] רוב חברי הפרלמנט הקטאלוני שנעצרו נותרו במעצר עד תום ההליכים, ומשפטם בגין בגידה בממלכה החל בפברואר 2019.

התובעים במשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

התביעה הוקמה על ידי פרקליטות המדינה, פרקליטות המדינה ומפלגת הימין הקיצוני ווקס בתובע הכללי. הנאשמים הואשמו בעבירות של מרד, אי ציות לחוק ושימוש לרעה בכספי ציבור.

  • היועץ המשפטי לממשלה הספרדית: התובעים של בית המשפט הפלילי של בית המשפט העליון שכתבו את כתב האישום הם חבייר סרגוסה, פידל קדנה, קונסואלו מדריגל וג'יימי מורנו. את תביעת כתב האישום בגין מרד הגיש ז'וזה מנואל מאזה, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.[10] על פי נוסח התביעה, "תוכניתם של הנאשמים במרידה על פי נוסח התביעה, כללה שימוש בכל האמצעים הדרושים להשגת מטרתה, ובכלל זה - בהנחה שהמדינה לא תקבל את המצב - גם שימוש באלימות הדרושה כדי להבטיח את התוצאה הפלילית היומרנית, תוך שימוש בהפחדה ואיומים, מצד אחד, על ידי גיוס ועידוד כמויות גדולות של אזרחים, ומצד שני תוך שימוש במשטרה חמושה שהורכבה מ-17,000 חיילים קטאלוניים. בכך פעלו כדי להגן על מטרותיהם הפליליות, ובכך להפחית את מילוי התפקיד האמיתי של שמירה על הסדר החוקתי ושימורו". הקונסילרים (השרים) ג'ונקוראס, פורן, טורול, רומבה, רול ובאסה צפויים לקבל עונש חמור יותר עקב מעמדם, כגורמים אחראים להכוונה והסתה של חברי הממשלה הקטלאנית. השאר מואשמים בביצוע משאל עם, שימוש בכספי ציבור ובאי-ציות לחוקה, תוך התעלמות שיטתית מהוראות בית המשפט החוקתי. הפעילים ג'ורדי קויקסארט וג'ורדי סאנצ'ז, שאינם נבחרי ציבור, מואשמים בכך שגרמו, ניהלו וביצעו פשע של הסתה.[11]
  • מפלגת VOX[12]- מפלגת הימין הלאומית, דרשה וקיבלה אישור להכרה כתובעת ציבורית, מטעם הציבור, עקב מה שהם הגדירו כניסיון ברור לחתור נגד האחדות הטריטוריאלית של ספרד. ההחלטה לקבל מפלגה כתובע ציבורי בתיק הייתה החלטה יוצאת דופן ושנויה במחלוקת. ההגנה של ג'ורדי קויקסארט הגישה עתירה לבית המשפט העליון של ספרד בדרישה שמפלגת הימין הקיצוני תורחק מההליכים ולא תוכל להשתתף במשפט. בית המשפט העליון, על אף שביקש שלא לערב בסכסוכים פוליטיים את התהליך המשפטי, דחה את הערעור.[13] את מפלגת VOX ייצגו במשפט חבייר אורטגה סמית, עורך הדין והמזכיר הכללי של המפלגה, ופדרו פרננדס, סגן מזכיר המפלגה.

הנתבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

18 אנשים נתבעו במשפט זה. הם מופיעים בסדר אלפביתי לפי שם המשפחה שלהם, המעידים על ההאשמה וההרשעה המבוקשת.[14][15] לפירוט השמות, ראו בערך המקביל בוויקיפדיה באנגלית. (אנ'). תשעה מהנאשמים, שכתב האישום כנגדם הוא על בגידה, עלולים היו לשאת עונשי מאסר של עד 25 שנה אם יורשעו.

ביקורת ותגובות למשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה נגד המשפט בדצמבר 2018

הסוגיה, האם פעולה פרלמנטרית בדרכי שלום (חקיקה פרלמנטרית) עלולה להיחשב כבגידה, מעסיקה רבים. מצד אחד, רבים בספרד וכן במדינות אחרות, המתנגדות לבדלנות, רואים במשפט זה אבן דרך בהלכות שלטון וממשל, ובשאלה האם חבל ארץ השייך למדינה יכול להחליט על דעת עצמו להיפרד מאותה מדינה. סוגיה זו נוגעת למדינות אחרות בהן ישנם חבלי ארץ אוטונומיים. לדוגמה, חבל סקוטלנד בבריטניה, כורדיסטן העיראקית, חבל אבחזיה שהכריז חד צדדית עצמאות מגאורגיה, הרפובליקה של קרים - שהוא חבל ארץ שהכריז חד צדדית על התנתקות מאוקראינה והתחברות לרוסיה, ועוד. עקב חשיבותו לממשלת ספרד, מועבר המשפט בטלוויזיה בשידור חי, ובכך מופגנת גם שקיפות ונייטרליות.

מצד שני, הביקורת על ממשלת ספרד והתנהלותה חצתה גבולות. בקטלוניה ובבירתה ברצלונה נערכו הפגנות ענק; מפגינים וכלי תקשורת מאשימים את ממשלת ספרד בהפרת זכויות האדם של הנאשמים. הביקורת מגיעה אף מצד מוסדות בינלאומיים. ב-7 במרץ 2018, השמיע הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם ביקורת כנגד השלטונות הספרדים, קרא להקל בתנאי מעצרם של הנאשמים, העצורים עד תום המשפט, והזכיר כי "מעצר לפני קיום משפט צריך להיחשב כאמצעי האחרון".[16]

ב-15 באוקטובר 2018 דרש ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" לשחרר מיידית את שני הפעילים סאנצ'ז וקויקסארט (הידועים בשם " ג'ורדיס", שכן הם חולקים את שמם הפרטי), שאינם נבחרי ציבור, וקבע כי החזקתם במעצר הזמני לא הייתה מוצדקת, אלא היא ביטוי להגזמה חסרת פרופורציה בזכויות אזרחים לחופש הביטוי ולהתכנסות, ואף דרש להתייחס אליהם כאל שבויי מצפון.[17][18][19] ימים ספורים לפני תחילת המשפט ביקש ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" מבית המשפט לאפשר למשקיפים שלו להיות נוכחים באולם המשפט, כדי להעריך האם מתקיים משפט הוגן. בית המשפט העליון סירב לבקשתם בטענה כי די בשידור פומבי למשפט.[20]

ב-21 בנובמבר 2018, פירסמו מעל 120 פרופסורים למשפטים, מודעה בעיתונות, ובה דרישה לשחרור העצירים, בטענה כי לא הוכחה מצד חברי הפרלמנט הקטאלוני האלימות הנדרשת בעבירת המרד.[21] קבוצה של חברי הפרלמנט האירופי הצהירה כי הם רוצים להשתתף במשפט כמשקיפים.[22]

ב-22 בנובמבר 2018, דרש הארגון העולמי נגד עינויים במכתב גלוי שהופנה לממשלת ספרד, ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב תלונות הציבור את שחרורם המיידי של שני האזרחים ג'ורדי סאנצ'ז וג'ורדי קויסאסארט.[23]

יותר מ-500 חברי פרלמנט בהווה ובעבר, מ-25 מדינות שונות, חתמו על מניפסט הקורא לשחרורה של הפוליטיקאית הקטלאנית Carme Forcadell.[24]

ארגונים ועמותות רבות, ממשלתיות ופרטיות, הביעו עמדה בעניין המשפט וקראו לממשלת ספרד להקל ביחס החמור לנאשמים.

פסיקת בית המשפט והתגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באוקטובר 2019 הרשיע בית בית המשפט העליון של ספרד 12 מתוך 18 הנאשמים. על תשעה מהם נגזר עונש מאסר, בהם גם סגן מנהיג קטלוניה לשעבר, אוריול חואנקרס, שנידון ל-13 שנות מאסר בגין המרדה ושימוש בלתי הולם בכספי ציבור. העונש שהוטל עליו היה נמוך מכפי שביקשה התביעה, שדרשה ענישה של עד 25 שנות מאסר. אף אחד מהנאשמים לא הורשע בסעיף החמור ביותר: בגידה.[25] יממה לפני פסק הדין התקיימה במדריד צעדה, בה השתתפו כ-10,000 איש, במחאה על התביעה הבדלנית לעצמאות קטלונית, ובדרישה לאיחוד ספרד על כל מחוזותיה. במקביל לקריאת גזר הדין, פתחה ממשלת ספרד בקמפיין ממשלתי במדיה החברתית תחת הכותרת - ThisIsTheRealSpain# ("זו ספרד האמיתית"), הקורא לאיחוד ספרד ולביטול המחלוקות. הבחירה בשפה האנגלית הנייטרלית (ולא הספרדית), בשם הקמפיין, עשויה להפחית התנגדות מדוברי שפות אחרות בספרד, כדוגמה הקטאלנית והבאסקית. הסרטון הממשלתי מציג דמויות פופולריות בספרד הקוראים לאחדות. ראש ממשלת ספרד חזר על אמירתו כי ספרד היא דמוקרטיה מאוחדת, בה יש מקום לייחוד של כל גוף, והיא אחת המדינות החופשיות והבטוחות.[26] מנגד, ההרשעה הכתה בתדהמה את תושבי ברצלונה, והתקיימו בה הפגנות סוערות. מפגינים חסמו באופן זמני את הגישה למטרו העירוני ולרכבת שדה התעופה.[27] שוטרים ספרדים, לא מקומיים, נקראו למקום לפזר את המפגינים. אנשי ציבור קאטאלנים, ואף ראשי מועדון הכדורגל ברצלונה (בארסה), התבטאו בפומבי כנגד עונש המאסר.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The trial of Catalan referendum leaders casts a long shadow over the EU's credibility". www.euronews.com. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  2. ^ Congostrina, Alfonso L. (1 בפברואר 2019). "Catalan independence leaders moved to Madrid jails ahead of trial". El País (באנגלית). ISSN 1134-6582. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  3. ^ "Document". www.amnesty.org. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2019. 
  4. ^ "OHCHR - High Commissioner’s global update of human rights concerns". www.ohchr.org. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2019. 
  5. ^ [https://www.nytimes.com/2019/06/12/world/europe/spain-catalan-leaders-trial.html דיווח בניו יורק טיימס, 12.6.2019
  6. ^ "El Tribunal Constitucional suspèn cautelarment la convocatòria del referèndum de l'1-O". 3/24 (בקטלאנית). 7 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2019. 
  7. ^ "El Constitucional suspende el referéndum del 1-O y advierte a los alcaldes de su deber de "impedirlo"". RTVE.es. 7 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2019. 
  8. ^ צו מעצר בינלאומי הוצא לנשיא קטלוניה שנמלט לבלגיה, ‏ynet‏24 בנובמבר 2017
  9. ^ Madrid, Owen Bowcott Sam Jones in (2 במרץ 2018). "Exclusive: Puigdemont vows to lead Catalan government in exile". The Guardian (The Guardian). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  10. ^ "Spain's attorney general dies at 66". BBC (באנגלית). 18 בנובמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  11. ^ Periódico, El (5 בדצמבר 2018). "Justicia nombra a la nueva abogada del Estado que llevará el juicio del 'procés'". elperiodico (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  12. ^ לפירוט בעניין מפלגת VOX, ראו בערך בוויקיפדיה באנגלית - Vox (Spanish political party).
  13. ^ בית המשפט אישר כי החלטת התובע הכללי, לאפשר ל-VOX להצטרף לתביעה, היא במסגרת סמכויותיו.
  14. ^ "El Supremo abre juicio oral contra la cúpula del 'procés' por rebelión, malversación y desobediencia". www.publico.es (Eldiario.es). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  15. ^ Infography (2 בנובמבר 2018). "Graphic: Trial against Catalan independence leaders". El País (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  16. ^ "High Commissioner's global update of human rights concerns". OHCHR. 7 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2018. 
  17. ^ author, global. "Amnistia Internacional reitera la petició de llibertat immediata per als Jordis, un any després del seu ingrés a presó". Amnistia Internacional Catalunya - Drets Humans (בקטלאנית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  18. ^ "Actualización de la situación en Cataluña". Amnesty International (בספרדית). 1 באוקטובר 2018. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2019. 
  19. ^ "Amnistía Internacional supervisará el juicio a ‘los Jordis’". La Vanguardia. 30 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  20. ^ "Amnistía Internacional pide al Supremo plaza de observador en el juicio del 'procés'". El Confidencial (בספרדית). 17 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  21. ^ Portilla, Guillermo; García, Nicolás; Maqueda, María Luisa; Br, José Ángel; Mira, ariz y Javier. "La banalización de los delitos de rebelión y sedición". eldiario.es (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  22. ^ Redacció. "Eurodiputats volen fer d'observadors en el judici de l'1-O - 06 nov 2018". El Punt Avui (בקטלאנית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  23. ^ 324cat (22 בנובמבר 2018). "L'Organització Mundial contra la Tortura exigeix l'alliberament dels Jordis". CCMA (בקטלאנית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  24. ^ "Cinc-cents diputats i ex-diputats de vint-i-cinc països exigeixen l'alliberament de Forcadell". VilaWeb (בקטלאנית). בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2019. 
  25. ^ בשל קמפיין העצמאות: ספרד גזרה מאסר על תשעה מנהיגים קטלאנים, וואלה! NEWS, 14 באוקטובר 2019
  26. ^ , Cristina Abellan Matamoros & Euronews Catalan separatist leaders given 9 to 13 years in prison for sedition over 2017 independence bid, euronews, 14.10.2019
  27. ^ ברצלונה: מהומה בשדה התעופה בגלל מאסר לבדלנים, ynet‏, 14.10.2019
  28. ^ Protests in Barcelona after Catalan leaders' jail sentences, DW, ‏14.10.2019