משפט אנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באלגברה מופשטת, משפט אנגל קובע כי אלגברת לי היא נילפוטנטית אם ורק אם ההצגה הצמודה של כל איבר בה היא איבר נילפוטנטי. למשפט מסקנות חשובות בתאוריה של אלגברות לי ומיונן, ובפרט הוא מהווה כלי עזר בהוכחות שונות, כמו בקריטריון קרטן.

ניסוח פורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהי אלגברת לי מעל שדה . אזי נילפוטנטית אם ורק אם לכל ההצגה הצמודה נילפוטנט.

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיוון הראשון, אם נילפוטנטית אז לפי הגדרה (עבור ספציפי), ולכן בפרט .

בכיוון השני, יש להעזר בלמה:

למה: תהי תת-אלגברת של אלגברת האנדומורפיזמים , עבור מממד סופי. אם כל איברי נילפוטנטים, אז קיים וקטור לא אפס עבורו . כלומר קיים וקטור עצמי משותף לכל איברי .

(הוכחת הלמה ראו בקריאה נוספת).

כעת, להוכחת הכיוון השני, נפעיל את הלמה עבור , תמונת ההצגה הצמודה, ונקבל כי קיים וקטור עבורו , כלומר שייך למרכז של , ולכן המרכז לא ריק. באינדוקציה על הממד, נובע כי , שממדה קטן מממד , היא נילפוטנטית, ולכן גם נילפוטנטית.

מסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקנה ושימוש חשובים של המשפט הם שבהינתן אלגברת לי נילפוטנטית , כל איבר ב- (שהוא נילפוטנט) ניתן להציג לפי בסיס מסוים בתור מטריצה משולשית עליונה ממש (עם אפסים באלכסון). בפרט, העקבה של כל איבר כזה היא אפס.

מסקנה נוספת היא שהמרכז של אלגברת לי נילפוטנטית הוא לא ריק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Introduction to Lie Algebras and Representation Theory, James Humphreys, 12-13

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפט אנגל, באתר MathWorld (באנגלית)