משפט פוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסוולד פוהל פונה לשופטים בטרם מתן גזר הדין. יושבים בתא הנאשמים בשורה הראשונה (משמאל לימין): אוגוסט פרנק, היינץ פסלאו והאנס לורנר. בשורה השנייה (משמאל לימין): פרנץ אירנשמאלץ, קארל זומר והרמן פוק

משפט פוהל, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד אוסוולד פוהל ואח'אנגלית: The United States of America vs. Oswald Pohl, et al.), היה הרביעי מתוך שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר התנהלו בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. משפטים אלה נערכו בפני בית דין צבאי אמריקאי.

במשפט זה הועמדו לדין, בנוסף לאוסוולד פוהל, 17 נאשמים אשר היו קציני אס אס שהועסקו במחלקת הכלכלה והמינהלה הראשית של האס אס (בגרמנית: SS-Wirtschafts-Verwaltungshauptamt; ר"ת: WVHA), ומכאן גם כינויו הנוסף של ההליך: "משפט ה-WVHA". האישומים כללו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות אשר בוצעו בתקופת המשטר הנאצי. האישום העיקרי עסק במעורבותם הפעילה של הנאשמים ובעבודת המינהלה של הפתרון הסופי. ה-WVHA היה המשרד הממשלתי המופקד על ניהול מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה. המשרד היה מופקד גם על הרכש עבור הוואפן אס אס, והחל משנת 1942, על המינהלה של יחידות גולגולת המת.

חברי הרכב בית הדין הצבאי היו השופטים רוברט מ. תומאס ממישיגן (אב בית הדין), פיטצרוי דונלד פיליפס מקרולינה הצפונית מייקל א. מוסמנו מפנסילבניה וג'ון ג'. ספייט מאלבמה כשופט מחליף. התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוגש לבית הדין ב-13 בינואר 1947. המשפט נפתח ב-8 באפריל וגזרי הדין ניתנו ב-3 בנובמבר 1947. ארבעה מן הנאשמים, בהם אוסוולד פוהל, נידונו למוות בתליה. שלושה נאשמים זוכו. יתרת הנאשמים נידונו לתקופות מאסר אשר נעו בין 10 שנים למאסר עולם.

לבקשת שופטי בית הדין התכנס בית הדין פעם נוספת ב-14 ביולי 1948, כדי לשקול קבלת ראיות נוספות מטעם ההגנה. ב-11 באוגוסט 1948 נתן בית הדין את החלטתו ובה אישר את רוב גזרי הדין המקוריים, אולם הפחית במעט את תקופות המאסר לחלק מן הנאשמים וכן שינה את גזר דינו של הנאשם גאורג לורנר מגזר דין מוות למאסר עולם.

האישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השתתפות בתוכנית משותפת, או בקשירת קשר, כדי לבצע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
  2. פשעי מלחמה בדרך של ניהול מחנות ריכוז ומחנות השמדה, וכן רצח המוני ופשעים שבוצעו שם.
  3. פשעים נגד האנושות מאותם נימוקים, כולל אישומים בדבר העסקת כוח אדם בתנאי עבדות.
  4. חברות בארגון פשע, האס אס.

כבר בבית הדין הבינלאומי במשפטי נירנברג נקבע כי האס אס הוא ארגון פשע. כל ארבעת האישום הוגשו כנגד כל הנאשמים בהליך זה, להוציא את הנאשם הוברג, אשר לא הואשם בסעיף הרביעי לכתב האישום. שופטי בית הדין התעלמו בפסק דינם מסעיף קשירת הקשר ולמעשה לא הכריעו בסוגיה זו.

על פי כתב האישום הנאשמים בהליך זה פעלו כדי לייסד, להחזיק, לתפעל ולנהל מחנות ריכוז ומחנות עבודה בגרמניה ובמדינות אחרות שבהם שהו אלפי אנשים, כולל שבויי מלחמה, אזרחי גרמניה ואזרחי מדינות אחרות ואלה "נכלאו, שועבדו, עונו ונרצחו."[1]

הנאשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד גזר דין מיום
3 בנובמבר 1947
גזר דין מיום
11 באוגוסט 1948
חנינת 1951
אוסוולד פוהל (Oswald Pohl) לוטננט גנרל באס אס, עמד בראש ה-WVHA מוות בתליה גזר הדין אושר הוצא להורג ב-7 ביוני 1951
אוגוסט פרנק (August Frank) לוטננט גנרל בוואפן אס אס סגן מנהל ה-WVHA ומנהל אגף A בארגון‏[2] מאסר עולם גזר הדין אושר הומתק ל-15 שנות מאסר
גאורג לורנר (Georg Lörner) מאיור גנרל בוואפן אס אס, סגן מנהל ה-WVHA ומנהל אגף B בארגון‏[3] מוות בתליה מאסר עולם הומתק ל-15 שנות מאסר
היינץ קארל פנסלאו (Heinz Karl Fanslau) בריגדיר גנרל בוואפן אס אס, סגן מנהל ה-WVHA 25 שנות מאסר 20 שנות מאסר הומתק ל-15 שנות מאסר
האנס לורנר (Hans Lörner) קצין בכיר (Oberführer) באס אס, סגן ראש אגף W‏[4] 10 שנות מאסר גזר הדין אושר שוחרר
יוזף פוגט (Josef Vogt) קצין בכיר (Standartenführer) באס אס מנהל משרד באגף A ב-WVHA זוכה    
ארווין טשנטשר (Erwin Tschentscher) קצין בכיר (Standartenführer) באס אס, סגן מנהל אגף B ב-WVHA 10 שנות מאסר גזר הדין אושר שוחרר
רודולף שיידה (Rudolf Scheide) קצין בכיר (Standartenführer) באס אס, מנהל משרד ב-WVHA זוכה    
מקס קייפר (Max Kiefer) קצין בכיר (Obersturmbannführer) באס אס, מנהל משרד באגף C‏[5] ב-WVHA מאסר עולם 20 שנות מאסר שוחרר
פרנץ אירנשמאלץ (Franz Eirenschmalz) קצין בכיר (Standartenführer) באס אס, מנהל משרד באגף C ב-WVHA מוות בתליה אושר הומתק ל-9 שנות מאסר
קארל זומר (Karl Sommer) קצין (Sturmbannführer) באס אס, סגן מנהל משרד באגף D‏[6] מוות בתליה אושר הומתק למאסר עולם ב-1949
הומתק ל-20 שנות מאסר ב-1951
הרמן פוק (Hermann Pook) קצין (Obersturmbannführer) בוואפן אס אס, רופא שיניים ראשי ב-WVHA 10 שנות מאסר אושר שוחרר
האנס היינריך באייר (Hans Heinrich Baier) קצין (Oberführer) באס אס, קצין מינהלה באגף W ב-WVHA 10 שנות מאסר אושר שוחרר
האנס הוברג (Hans Hohberg) קצין מינהלה באגף W ב-WVHA 10 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו אושר שוחרר
לאו פולק (Leo Volk) קצין (Hauptsturmführer) באס אס, יועצו האישי של פוהל, ראש הלשכה המשפטית של אגף W ב-WVHA 10 שנות מאסר אושר הומתק ל-8 שנות מאסר
קארל מומאנטאי (Karl Mummenthey) קצין (Obersturmbannführer) באס אס, מנהל משרד באגף W ב-WVHA מאסר עולם אושר הומתק ל-20 שנות מאסר
האנס בוברמין (Hans Bobermin) קצין (Obersturmbannführer) באס אס, מנהל משרד באגף W ב-WVHA 20 שנות מאסר 15 שנות מאסר שוחרר
הורסט קליין (Horst Klein) קצין (Obersturmbannführer) באס אס, מנהל משרד באגף W ב-WVHA זוכה    

הממונה על מחלקת מחנות הריכוז ב-WVHA, ריכרד גליקס (Richard Glücks), אשר היה מפקדם הישיר של כל מפקדי מחנות הריכוז והיה אחראי ישיר לפשעים שבוצעו בהם, לא הועמד לדין. ב-10 במאי 1945, יומיים לאחר כניעת גרמניה הנאצית, גליקס התאבד בעודו מאושפז בבית החולים של הצי בפלנסבורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיסקה 3b לאישומים
  2. ^ אגף A ב-WVHA היה אגף הכספים של הארגון ואחראי, בין היתר, לניהול הכספי של מחנות הריכוז וההשמדה.
  3. ^ אגף B ב-WVHA היה אגף הלוגיסטיקה של הארגון ואחראי לאספקת מזון ומדים לאסירים וכן מזון, מדים, ציוד ומבנים לאנשי האס אס.
  4. ^ אגף W ב-WVHA היה אחראי להעסקת פועלי כפייה ממחנות הריכוז במפעלי תעשייה בגרמניה ומחוצה לה. אוסוולד פוהל ניהל את אגף W.
  5. ^ אגף C ב-WVHA היה אחראי לבינוי ותחזוקה במחנות הריכוז וההשמדה
  6. ^ אגף D ב-WVHA היה אגף הפיקוח על מחנות הריכוז וההשמדה. ב-WVHA