משפט פושעי המלחמה בחברובסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפט פושעי המלחמה בחברובסק היו דיונים משפטיים שהתקיימו בין התאריכים 25–31 בדצמבר 1949, בעיר התעשייתית חברובסק (Хаба́ровск) בברית המועצות, העיר הגדולה ביותר במזרח הרחוק הרוסי (Дáльний Востóк) הסמוכה ליפן. שם נשפטו שנים עשר מחברי צבא קוואנטונג היפני כפושעי מלחמה בגין ייצור ושימוש בנשק ביולוגי במהלך מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפטים, הנאשמים, כמו האלוף קיושי קוואשימה, העידו כי כבר בשנת 1941 כ-40 מחברי יחידת 731 השליכו מהאוויר פרעושים חולי דבר על צ'אנגדה. פעולות אלה גרמו להתפרצויות מגפה.[1]

כל שנים-עשר פושעי המלחמה הנאשמים נמצאו אשמים ונידונו לתקופות שנעו בין שנתיים לעשרים וחמש שנים במחנה עבודה. בשנת 1956 שוחררו מי שעדיין ריצו את עונשם והוחזרו ליפן.

בשנת 1950 פרסמה ברית המועצות חומרים רשמיים הנוגעים למשפט באנגלית. הספר נקרא "חומרים על משפטם של אנשי שירות לשעבר של הצבא היפני המואשמים בייצור והפעלת נשק בקטריולוגי".[2] הוא כלל מסמכים מהחקירה המקדימה (כתב האישום, כמה ראיות תיעודיות וחלק מתיעוד החקירה), עדויות של הנאשמים וגם מהעדים, תחינות אחרונות של הנאשמים, כמה ממצאי מומחה ונאומים של התובע והסנגור.

הספר, שהוצא לאור על ידי הוצאת שפות זרות, כבר לא יצא להדפסה, אך בנובמבר 2015 קבעה גוגל ספרים שהוא נמצא כעת ברשות הציבור ופרסמה פקסימיליה שלו ברשת ובנוסף הציעה אותו למכירה כספר אלקטרוני.[2]

לדברי אחד המומחים לביו-אתיקה:

למרות הנימה האידאולוגית החזקה שלו והחסרונות הברורים הרבים כמו היעדר שיתוף פעולה בינלאומי, המשפט קבע מעל לכל ספק סביר כי הצבא היפני הכין ופרס נשק בקטריולוגי וכי חוקרים יפנים ערכו ניסויים אכזריים בבני אדם חיים. עם זאת, המשפט, יחד עם הראיות שהוצגו בפני בית המשפט וממצאיו העיקריים — שהוכחו מדויקים להפליא — נדחו כתעמולה קומוניסטית והתעלמו מהם לחלוטין במערב עד שנות ה-80.[3]

ההיסטוריון שלדון האריס תיאר את המשפט בהיסטוריה שכתב על יחידה 731:

הראיות שהובאו במהלך הדיונים התבססו על שמונה עשרה כרכים של חקירות וחומר תיעודי שנאסף בחקירות בארבע השנים הקודמות. חלק מהכרכים כללו יותר מארבע מאות עמודים של תצהירים... בניגוד למשפטי הראווה במוסקבה בשנות ה-30, ההודאות היפניות שהוגשו במשפט חברובסק התבססו על עובדה ולא על הפנטזיה של החוקרים.[4]

האריס גם ציין את המסקנות המבעיתות שנחשפו במשפט, שקשר את הקיסר הירוהיטו לתוכנית הלחימה הביולוגית היפנית, וכן את הטענות כי ניסויי הלחימה הביולוגית היפנית נערכו גם בשבויי מלחמה של בעלות הברית.

אחד המומחים ששימש את התובעים הסובייטים במהלך המשפט, נ. ז'וקוב-ורז'ניקוב, שימש מאוחר יותר בפאנל המדענים בראשותו של ג'וזף נידהם, שחקר את האשמות הסיניות והצפון קוריאניות על לוחמה ביולוגית במלחמת קוריאה, שנערכה על ידי ארצות הברית.[5]

נאשמים וגזר דינם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 שנות מאסר
    • אלוף אוטוזו יאמאדה, לשעבר אלוף פיקוד צבא קוואנטונג
    • תת-אלוף קייג'יצוקה ריוג'י, לשעבר מנהל המינהל הרפואי
    • תת-אלוף טקהאשי טאקאאצו, לשעבר ראש השירות הווטרינרי
    • רס"ן אלוף קוואשימה קיושי, לשעבר ראש יחידת 731
  • 20 שנות מאסר
    • רס"ן אלוף סאטו שונג'י, לשעבר ראש השירות הרפואי בצבא החמישי
    • סא"ל נישי טושיהידה, לשעבר מפקד חטיבה ביחידה 731
  • 18 שנות מאסר
    • רס"ן קרסאווה טומיו, לשעבר מפקד מחלקה ביחידה 731
  • 15 שנות מאסר
    • סמ"ר מיטומו קאזו, לשעבר חבר ביחידה 100
  • 12 שנות מאסר
    • רס"ן אונאו מסאו, לשעבר ראש סניף של יחידת 731
  • 10 שנות מאסר
    • סגן הירזאקורה זנסקו, חוקר לשעבר של יחידה 100
  • 3 שנות מאסר
    • קורושימה יוג'י, לשעבר עובד במעבדה מסניף 162 של יחידה 731
  • 2 שנות מאסר
    • קורפורל קיקוצ'י נורימיצו, לשעבר פקיד רפואי בסניף 643 ביחידה 731

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daniel Barenblatt, A Plague upon Humanity, HarperCollins, 2004, pp. 220-221.
  2. ^ 1 2 'Materials on the Trial of Former Servicemen of the Japanese Army Charged with Manufacturing and Employing Bacteriological Weapons, Foreign Languages Publishing House, 1950
  3. ^ Jing-Bao Nie, "The West's Dismissal of the Khabarovsk trial as "Communist Propaganda": Ideology, evidence and international bioethics," in Journal of Bioethical Inquiry, April 2004, Volume 1, Issue 1, pp 32-42.
  4. ^ Sheldon H. Harris, "Factories of Death: Japanese Biological Warfare, 1932–1945, and the American Cover-up (rev. ed)", Routledge, 2002, p. 318.
  5. ^ G. Cameron Hurst III, "Biological Weapons: The United States and the Korean War," in "Dark Medicine: Rationalizing Unethical Medical Research" (eds. William R. LaFleur, Susumu Shimazono), Indiana University Press, 2008, pp. 105-120