משפט צ'בה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקרה 1: כל החלוקות פנימיות
מקרה 2: שתיים מהחלוקות חיצוניות

בגאומטריה האוקלידית, משפט צ'בה קובע שאם מחברים כל קודקוד במשולש לנקודה על הצלע שמולו, ושלושת הקטעים נפגשים בנקודה, אז מכפלת יחסי החלוקה היא 1; ולהפך - אם מכפלת יחסי החלוקה היא 1, אז הקטעים נפגשים בנקודה. במשפט זה, יחס החלוקה מחושב עם סימן, והוא נכון גם לגבי חלוקה חיצונית. עבור הישרים AD, BE ו-CF (ראו ציור), המכפלה היא .

ניסוח נוסף של המשפט המשתמש בזוויות, המכונה "משפט צ'בה הזוויתי" הוא:

ניתן להוכיח שהניסוחים שקולים בעזרת שימוש במשפט הסינוסים.

העובדה ששלושת התיכונים במשולש נפגשים בנקודה היא מקרה פרטי, שבו כל היחסים שווים לאחד.

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש למשפט כמה וכמה הוכחות גאומטריות, אבל ההוכחה בשיטות של גאומטריה אנליטית היא כנראה הפשוטה מכולן. מכיוון שהנקודות A,B,C אינן על קו ישר אחד, כל נקודה במישור, ובפרט O (ראו ציור) היא ממוצע משוקלל שלהן, כלומר, קיימים משקלים , שסכומם 1, כך שמתקיים: .

מכיוון שהנקודה D נמצאת על ישר אחד עם O ו-A, ועל ישר אחר עם B ו-C, מתקיים: . לכן , ובאופן דומה, , ו-. כלומר, טענת המשפט היא ש- , והטענה הזו טריוויאלית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט צ'בה בוויקישיתוף