משקפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה עם משקפי ראייה
משקפי קריאה

משקפיים הם התקן המורכב על הפנים וכולל צמד עדשות שאחוזות במסגרת כך שכל עדשה נמצאת מול אחת העיניים. ישנם כמה סוגים של משקפיים:

חרף העלייה הבלתי פוסקת בשימוש בעדשות מגע ובניתוחים לתיקון הראיה בלייזר, משקפיים עודם נפוצים במידה רבה וממשיכים להתפתח מבחינה טכנולוגית. המשקפיים מהווים כיום מוצר אופנתי בעל חשיבות עליונה, ומיוצרים על ידי כל מותגי האופנה הידועים.

את המילה משקפיים טבע חיים לייב חזן, כתחליף בן מילה אחת לשמות שהיו קיימים עד אז: כלי מחזה, כלי ראות, כלי ראי ובתי עיניים‏[1].

המצאת המשקפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור של משקפיים עתיקים

שימוש בעדשות זכוכית להגדלה או להצתת אש, מתחיל בערך בשנת 300 לפנה"ס, אך את המשקפיים הראשונים לעזר ראייה או לתיקונה, המציאו כמעט בוודאות בשנת 1280 בפירנצה, איטליה, הנזיר אלסנדרו דלה ספינה ו/או חברו, הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי (1245-1317). המשקפיים היו מיועדים למי שסובל מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), וצוידו בעדשות קמורות. הן הורכבו על ידי ארמטי, שפצע את עיניו, כשביצע ניסויים בהשתברויות אור. הוא גילה שניתן להגדיל את הופעת האובייקטים באמצעות הסתכלות מבעד לשתי חתיכות זכוכית קמורה.

פרנסיסקוס רֵדי, פרופסור לרפואה באוניברסיטת פיזה, כתב בשנת 1676 כי הוא מחזיק כתב יד משנת 1289 של אדם אשר טען כי לא יכול היה לקרוא או לכתוב לולא הומצאו המשקפיים. כמו כן טען כי בידו עדות לדרשה משנת 1305, שניתנה על ידי נזיר דומיניקני הקרוי פרה ג'ורדאנו דה ריבלטו (Fra Giordano da Rivalto), שלפיה הומצאו המשקפיים כ-20 שנה קודם לכן, והוא (הנזיר) פגש את הממציא בכבודו ובעצמו. בהתבסס על ראיות אלו זקף רדי את ההמצאה לזכותו של נזיר אחר, פרה אלסאנדרו דה ספּינה מפיזה (Fra Alessandro da Spina), שהמציא מחדש את המשקפיים לאחר שהממציא המקורי שמר על המצאתו בסוד - זאת על פי מכתב הפטירה של דה ספינה עצמו. אף על פי כן, קיימים עוד מספר סיפורים הזוקפים את המצאת המשקפיים לזכות אנשים שונים.

המשקפיים הראשונים כללו עדשה קמורה, המתקנת רוחק ראייה בשל הזדקנות. העדשה הדו הקעורה המתקנת קוצר ראייה הומצאה ככל הנראה על ידי ניקולס מקוסה שהיה הראשון לגלות כי ניתן לתקן בעיה זו באמצעות עדשה מסוג זה. אולם, רק בשנת 1604 פורסם לראשונה, במסגרת מחקרו של יוהנס קפלר אודות אופטיקה ואסטרונומיה, הסבר מדויק לסיבת תיקון ליקויי ראייה אלו באמצעות עדשות קמורות וקעורות. בנג'מין פרנקלין, המדען האמריקאי שסבל מקוצר ראייה ומרוחק ראייה גם יחד, המציא את המשקפיים הדו-מוקדיים בשנת 1784 כדי להימנע מהחלפת שני זוגות משקפיים לפי הצורך. העדשות הראשונות לתיקון אסטיגמציה הורכבו לראשונה בשנת 1827 על ידי האסטרונום הבריטי ג'ורג' אֵרי.

מבנה המשקפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה אוחזת במשקפת תיאטרון, ציור מהמאה ה-19

משקפיים מודרניים בנויים לרוב משתי עדשות, גשר המונח על האף וידיות שנמשכות מעל ומעבר לאוזניים, אך צורה זו התפתחה בהדרגה עם השנים. העדשות הראשונות עוצבו כך שהמשתמש צריך היה להחזיק את העדשה בצמוד לעינו. מאוחר יותר השתמשו במשקפי צבט או משקפי חוטם - משקפיים הנצמדים לאף באמצעות מהדק קפיצי או באמצעות הפעלת לחץ על האף.

היה זה ג'ירולמו סבונרולה שהציע להחזיק את העדשות במקומן באמצעות סרט שיעטוף את ראשו של חובש המשקפיים. המסגרת המודרנית, הכוללת ידיות הנמשכות מעל ומעבר לאוזניים, פותחה בשנת 1727 על ידי האופטיקאי הבריטי אדוארד סקרלט. עם זאת, בתחילה לא מצאו להן המסגרות הראשונות אוהדים, כך שעיצובים רבים, כגון משקפי אופרה ארוכי ידית, נותרו באופנה גם בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

כיום ניתן לרכוש מסגרת העשויה מתכת חכמה המאפשרת למסגרת לחזור לצורתה המקורית במידה שהתעקמה (מוצר שאינו נפוץ במיוחד) או מסגרות במבחר חומרי גלם: מתכות שונות, זהב, טיטניום וכדומה, או סוגי פלסטיק למיניהם.

סוגי עדשות ראייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה יוצרו עדשות המשקפיים מזכוכית אך כיום הן מיוצרות בדרך כלל מפלסטיק, כדי להקטין את סכנת השבירה ואת המשקל. ברם, החיסרון של עדשות הפלסטיק הוא שהן נשרטות בקלות. נראה כי שילוב של עדשות פלסטיק וציפוי הגנה המפחית שריטות, הוא השילוב המוצלח ביותר. בנוסף לחומר שממנו עשויות עדשות המשקפיים, ניתן כיום לדחוס אותם על מנת שיראו דקות יותר. ישנם מספר דרגות דחיסה, כשהדרגה הכי נמוכה היא דרגת דחיסה של 1.57 (בה עדשות המשקפיים הכי עבות). לאחריה יש דרגת דחיסות של 1.6, 1.67 ו-1.74 (כשבדרגה זו עדשות המשקפיים נראות הכי דקות).

משקפי מולטיפוקל הם משקפיים בעלי פוקוס משתנה באזור העליון והתחתון שלהן. הם מתאימות למספר מצבים:

  • אנשים קצרי ראייה שנמאס להם להוריד ולחבוש את משקפיהם על מנת לקרוא מקרוב. אז שם האופטומטריסט בחלק התחתון של המשקפיים מספר פלוס אשר זהה למספר המינוס על מנת שהאדם יראה בעצם ללא מספר כאשר הוא קורא או מסתכל על דברים קרובים.
  • אנשים קצרי ראייה מעל גיל 40 אשר מפתחים גם בעיה לראות מקרוב (מספר פלוס) ואז בחלק העליון מציב האופטומטריסט את מספר המינוס ובחלק התחתון את מספר הפלוס.

משקפי הקריאה מסווגים על ידי מספרים המייצגים את עוצמת העדשה בדיופטר. לטיפול בקוצר ראייה המספר הוא שלילי (עדשה מפזרת), ולטיפול ברוחק ראייה המספר חיובי (עדשה מרכזת). לתיקון אסטיגמציה נדרשת עדשה שעוצמתה בשני הצירים שונה ("צילינדר").

אספקת משקפי ראייה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספקת משקפי ראייה נעשית על ידי אופטומטריסט שקיבל רישיון עיסוק במקצוע ממשרד הבריאות. אפשר לבקר אצל רופא עיניים לפני שניגשים לאופטומטריסט, אם כי קבלת שירות מהאופטומטריסט אינה מחייבת זאת.

האופטומטריסט בודק את ראייתו של הלקוח ומוצא את הפרטים הנחוצים להכנת העדשות המתאימות עבורו. הלקוח בוחר מסגרת למשקפיים מהמלאי שאצל האופטומטריסט לפי צרכיו (למשל, יש מי שמעדיפים משקפיים במשקל קל ואילו אחרים זקוקים למשקפיים שקשה לשבור) ולפי טעמו האישי. גם חלק מהתכונות של העדשות נבחרות בהתייעצות עם הלקוח, כגון סוגי הציפויים לעדשות.

האופטומטריסט שולח את כל הפרטים אל מלטש העדשות והמלטש מייצר את העדשות בהתאם לנתונים ומחזיר לאופטומטריסט, שמרכיב אותן במסגרת הנבחרת.

בשנים האחרונות קיימים בחו"ל אתרי אינטרנט רבים המציעים לספק משקפי ראיה, וגם להחליף את העדשות במסגרת שכבר נמצאת בידי הלקוח. לעתים קרובות המחירים באתרים אלו נמוכים בהרבה מאשר אצל האופטומטריסטים, גם כאשר מביאים בחשבון את עלויות המשלוח. ואולם האופטומטריסטים, וגם רופאי העינים, מקשים, ואף אינם מאפשרים, ללקוח לקבל את המרשם של העדשות. בנוסף קיים קושי רב לבחור מסגרת בלי למדוד אותה בחנות. ואפשר להניח שבארץ סומכים יותר על בעלי הרישיון של משרד הבריאות.

משקפי שמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחור עם משקפי שמש
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משקפי שמש

משקפי שמש הם משקפיים שעל עדשותיהם יש ציפוי כהה המגן מהקרינה האולטרה סגולה. העדשות במשקפי שמש עשויות להיות עדשות מתקנות או עדשות שעוצמתן (ה"מספר") אפס.

נהוג לחשוב כי כל עדשה כהה מגנה מפני הקרינה האולטרה סגולה, אך אין זה כך. סינון הקרינה במשקפי שמש נקבע לפי איכות הציפוי על העדשה, ולא לפי צבעו. ייתכנו משקפי שמש כהים שאיכותם נמוכה ואינם בולעים קרינה כראוי, ולעומתם משקפי שמש בהירים, הבולעים כמעט 100% מהקרינה.

המספר "400" המופיע על גבי משקפי שמש רבים, מתייחס לאורך הגלננומטרים) שמתחתיו נבלעת הקרינה האולטרה סגולה. משקפי שמש טובים בולעים מעל 99% מהקרינה ומסומנים "100%". שימוש במשקפי שמש שאינם בולעים קרינה במידה מספקת עלול לגרום לנזק לרקמות העין, במיוחד קטרקט, שכן הציפוי הכהה מוריד את כמות האור הנראה, וכדי לפצות על כך מתרחב האישון וכמות הקרינה החודרת אל העין (הן באור הנראה והן באולטרה סגול) גדלה.

משקפי שמש הם כיום מוצר אופנתי ונפוץ, ומיוצרים על ידי מותגי אופנה ידועים.

משקפי תלת-ממד[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקפי תלת-ממד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משקפי תלת-ממד

משקפי תלת־ממד הינם משקפיים המאפשרים ראייה תלת־ממדית של שידור טלוויזיה, סרט, תמונה או מצגת כלשהי שהוכנו מראש לצפייה כזו. אלו הם משקפיים שעדשותיהם בצבעים שונים (באדום ובכחול) או בעלות עדשות פולרואיד (מקטבות) הנמצאות ב־90 מעלות אחת ביחס לשנייה. המשקפיים מאפשרים לכל עין לראות תמונה שונה במעט מהעין השנייה, דבר הגורם למוח לאחד את שתי התמונות לתמונה אחת עם הרגשת עומק טבעית. ראייה תלת ממדית מלאה דורשת חדות ראיה תקינה בשתי העיניים, ותפקוד דו־עיני, ללא פזילה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים לייב חזןצעד לפנים להרחיב שפת עבר, הצפירה, 27 באפריל 1890 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף); ראו: יעקב עציון, ‏מבתי העיניים אל המשקפיים, מקור ראשון, מוסף "שבת" , גיליון 726