ממשלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משרדי הממשלה)
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה לראשות הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל בעשור השני של המאה ה-21) מוטלת הקמת הממשלה על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב חברי הכנסת והוא המיועד להיות ראש ממשלה. לצורך הקמת ממשלה נדרש המועמד לראשות הממשלה עליו הוטלה הקמת הממשלה, לקבל את אמון הכנסת, כלומר רוב רגיל בכנסת שמצביע בעד הממשלה. לפיכך, טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שמכונה "מעשה מרכבה"[1]) ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה. ב-2020, הוקמה ממשלת חילופים הכוללת 2 ראשי ממשלה המכהנים לסירוגין ואמורים להתחלף במועד שנקבע מראש.

החל משנות ה-90 רוב הממשלות היו צרות באופן יחסי, אך כמה פעמים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהקואליציות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.

לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.

מקום מושבה של ממשלת ישראל הוא קריית הממשלה, ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת ממשלת ישראל, 1952 לערך

לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מִנְהלת העם, על מנת שינהלו את ענייני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.

ב-14 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מנהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ל-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

מבנה הממשלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוהה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת ראש הממשלה אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). אם התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.

החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר - מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:

  • הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
  • הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
  • שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
  • הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
  • הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
  • ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
  • הוא חותם על חוקי הכנסת.
  • לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
  • ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) ולמנות שרים חדשים (באישור הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושלוש

הממשלה השלושים וחמש
פורטל – הממשל בישראל

ממלא מקום ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הוא תפקיד בעל משמעות חוקית ולא רק סמלית. ממלא מקום ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה כשראש הממשלה נמצא מחוץ לישראל והוא מכהן במקומו כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני. כאשר ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו באופן קבוע, או כאשר הנבצרות הזמנית נמשכת מעל "100 ימים רצופים", ממלא מקום ראש הממשלה אינו מתמנה במקומו, אלא הממשלה נחשבת כמתפטרת וממשיכה לכהן כממשלת מעבר. בעת כהונת ממשלת מעבר, רשאית הממשלה למנות "ראש ממשלה בפועל" שימלא את תפקידי ראש הממשלה ללא עדיפות לממלא מקום ראש הממשלה.

משנה לראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משנה לראש הממשלה

משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. מטרתו להוות תואר נכבד יותר מתואר סגן ראש ממשלת ישראל.

סגן ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סגן ראש הממשלה

תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל הוא סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן, אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה.

שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?

דיון לקביעת המונח "שר" בישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית.

ראש-הממשלה ד. בן-גוריון, פותח את הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית:
לפי פקודה זו ייקראו מנהלי המחלקות השונות - שרים. אבקש את שר-המשפטים להביא לפניכם את הצעת הפקודה.
שר-המשפטים פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן):
בנוסח הקודם נקראו חברי הממשלה הזמנית "נגידים". אבל אחרי דיון רב בממשלה נפלה ההצעה הזאת ועכשיו לפניכם הצעה לקרוא לחברי הממשלה הזמנית בשם "שרים".
נחום ניר-רפאלקס, חבר המועצה:
אין זו בשבילי שאלה פרינציפיונית, אבל הייתי מתנגד לתוארים שמציעים לנו כגון "נגידים" ו"שרים". אי-אפשר לקבל מונחים שהיו במקומם לפני אלפים שנה אבל צלצולם כיום הוא שונה. מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?
הצעת פקודת ייסוד השלטון מס׳ 1 לשנת 1948:
אחד מחברי הממשלה הזמנית יהיה ראש-הממשלה. חברי הממשלה הזמנית ייקראו שרים ויהיו אחראיים לאותם עניינים שייקבעו על ידי הממשלה הזמנית.

מפרוטוקול הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית, תל אביב, בית הקהק"ל, ז׳ אייר תש"ח 16 מאי 1948

השרים מכהנים כחברי הממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. עם זאת, בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהם חברי ממשלה מן המניין, אולם אינם ממונים על משרד ממשלתי. מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התשתיות מחזיק בתיק התשתיות בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.

שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקיד השרים לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.

מספר השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וחמש, כיהנו מהממשלה הראשונה (ללא חישוב הממשלה הזמנית) 242 שרים (גברים) שונים ו-24 שרות (נשים) שונות - בממשלות ישראל, כך שסך השרים והשרות עומד על 266.

הממשלה מספר שרים בשיא גודלה
הממשלה הזמנית 13
הממשלה הראשונה 12
הממשלה השנייה 13
הממשלה השלישית 14
הממשלה הרביעית 16
הממשלה החמישית 16
הממשלה השישית 12
הממשלה השביעית 16
הממשלה השמינית 16
הממשלה התשיעית 16
הממשלה העשירית 16
הממשלה האחת עשרה 16
הממשלה השתים עשרה 16
הממשלה השלוש עשרה 18 (22 בעת ממשלת הליכוד הלאומי)
הממשלה הארבע עשרה 22
הממשלה החמש עשרה 24 (18 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי)
הממשלה השש עשרה 22
הממשלה השבע עשרה 21
הממשלה השמונה עשרה 19
הממשלה התשע עשרה 20
הממשלה העשרים 20
הממשלה העשרים ואחת 25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושתיים 25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושלוש 26 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים וארבע 20
הממשלה העשרים וחמש 20
הממשלה העשרים ושש 21
הממשלה העשרים ושבע 18
הממשלה העשרים ושמונה 23
הממשלה העשרים ותשע 28
הממשלה השלושים 23
הממשלה השלושים ואחת 25
הממשלה השלושים ושתיים 30
הממשלה השלושים ושלוש 23
הממשלה השלושים וארבע 22
הממשלה השלושים וחמש 34 (ממשלת חילופים)

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע: "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות".[2] עם זאת, לאחר הבחירות תוקן החוק שוב בהוראת שעה, שדחתה מגבלה זו כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.[3]במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל

מספר הנשים המכהנות כשרות בממשלות ישראל נותר נמוך ללא קשר לגודלה של הממשלה. עד לממשלת ישראל השלושים וחמש, גם בשנים שבהן הגיע מספר השרים הכולל בממשלה לשיא של 28, מספר השיא של השרות לא השתנה והוא נע בין 2 ל-4 בלבד בכל שנה.[4] עם זאת, בממשלת ישראל השלושים וחמש נקבע שיא, ובעת השבעת הממשלה מונו 8 שרות - מתוכן 5 שרות חדשות ו3 שכיהנו בעבר כשרות. מקום המדינה ועד היום, כיהנו 24 נשים כשרות בממשלות ישראל השונות.

סגני השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סגן שר

שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.

להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי הכנסת (או חברי הכנסת בהפסקת חברות לפי החוק הנורווגי), והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.

כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה, אך מגבלה זו תוקנה לאחר הבחירות כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.

ועדות השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת שרים

אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות.

בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליכים להקמת ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת חדשה או עם התפטרות ממשלה בדרך ישירה או כתוצאה מאירוע שכאשר מתקיים רואים את הממשלה כאילו היא התפטרה, נפתחים הליכים להרכבת ממשלה חדשה, המתוארים בחוק יסוד: הממשלה. הגורם העיקרי הרשמי שמנהל את ההליכים להרכבת ממשלה בישראל הוא נשיא המדינה. ברוב המקרים, לנשיא ניתנת בחוק סמכות להפעיל את שיקול דעתו בנוגע להטלת התפקיד להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, ועל-פי הנוהל, על הנשיא להפעיל את סמכותו ושיקול דעתו בנושא באופן ששואף להביא לידי הקמת ממשלה חדשה, כל עוד הדבר אפשרי לדעתו. על כן, לאחר בחירות או לאחר התרחשות רוב המקרים של התפטרות הממשלה, על הנשיא להטיל בתחילה את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שנראה בעיניו כבעל הסיכוי הגבוה להקים ממשלה.

במידה וחוקקה הכנסת חוק המורה על התפזרותה, נפסקים ההליכים להרכבת ממשלה חדשה עד לאחר הבחירות לכנסת.

לאחר בחירות או התפטרות ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתקיימו בחירות לכנסת, או שהתפטרה ממשלה בדרך שלא מתוארת בהמשך, על נשיא המדינה להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת (לאחר בחירות - בכנסת הנבחרת), ולהטיל את התפקיד להרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לכנסת או מיום התפטרות הממשלה, לפי העניין. עם זאת, במקרה של התפטרות הממשלה באופן אוטומטי בשל פטירת ראש הממשלה, נשיא המדינה יכול להטיל את התפקיד בתוך 14 ימים מיום הפטירה. כמו כן, על נשיא המדינה להודיע ליושב ראש הכנסת על הטלת התפקיד על חבר הכנסת, ועל יו"ר הכנסת להודיע על כך לכנסת.

התקופה להרכבת הממשלה נמשכת 28 ימים, אך הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. לאחר שחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה הצליח להרכיבה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, וזאת בתוך התקופה הקצובה לו למילוי משימתו. לאחר מכן יושב-ראש הכנסת מעדכן את הכנסת בנושא, וקובע מועד לישיבה של הכנסת לצורך כינון הממשלה, שתיערך בתוך שבעה ימים מיום ההודעה של חבר הכנסת לנשיא. משהורכבה הממשלה, היא מודיעה לכנסת על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה. במקרה שהורכבה ממשלת חילופים, על הממשלה החדשה להודיע לכנסת, עם הבקשה שזו תביע בה אמון, גם את זהותו של ראש הממשלה החלופי, מועד החילופים בראשות הממשלה וכן את זיקתו של כל אחד מהשרים בממשלה - אם לראש הממשלה ואם לראש הממשלה החלופי. הבעת אמון בממשלה חדשה מצריכה רוב רגיל של חברי כנסת. עם תום הצבעת האמון בממשלה, היא נכנסת לתפקידה ואז נדרשים ראש הממשלה והשרים להצהיר אמונים בפני הכנסת.

אם לא הצליח חבר הכנסת שעליו הוטלה המשימה, להרכיב את הממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת האחרים, שהודיע לנשיא כי הוא מסכים לכך, בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד זה חבר הכנסת הראשון. במצב כזה התקופה להרכבת הממשלה היא בת 28 ימים, ללא אפשרות להארכות. במקרה כי נשיא המדינה הגיע למסקנה לאחר ניסיון חבר הכנסת הראשון כי אין הוא רואה אפשרות להגיע לידי הרכבת ממשלה, עליו להודיע על כך ליו"ר הכנסת בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד חבר הכנסת הראשון.

מהיום בו חבר הכנסת השני נכשל אף הוא בהרכבת ממשלה, או מהיום שהודיע הנשיא ליו"ר הכנסת כי אין הוא רואה אפשרות להרכבת ממשלה, מתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, שהסכים לכך בכתב. חבר כנסת זה יכול שיהיה אף מבין חברי הכנסת הראשונים שכשלו במשימה. במידה שהוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 14 ימים למילוי משימתו. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת האחרון הרכיב, רואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.

לאחר הבעת אי-אמון בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת קיימת אפשרות להביע אי-אמון בממשלה, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה חדשה. כאשר מונחת על שולחן הכנסת הצעת אי-אמון בממשלה, עליה לכלול את זהותם של ראש הממשלה והשרים וחלוקת התפקידים ביניהם בממשלה המוצעת, וכן לפרט את קווי היסוד של מדיניותה. עם הבעת אי-האמון של הכנסת בממשלה היוצאת, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה החדשה, מתחילה הממשלה החדשה לכהן. לאחר הבעת האמון בממשלה החדשה, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.

לאחר מתן צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת בצו, אם הוא נוכח כי יש רוב בכנסת המתנגד לממשלה באופן שמפריע את תפקודה. מיום פרסום הצו ברשומות, רואים את הממשלה כאילו התפטרה, ומתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שאינו ראש הממשלה המכהן, ושהסכים לכך בכתב. במידה שהוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 28 ימים למילוי משימתו. עם זאת, הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת הרכיב, נכנס הצו של ראש הממשלה לתוקף, ורואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.

במקרה בו מצליח חבר הכנסת, שצוין בבקשת חברי הכנסת, להרכיב ממשלה, והכנסת מביעה בממשלתו אמון, בטל הצו של ראש הממשלה היוצא לפיזור הכנסת, והממשלה החדשה מתחילה לכהן עם הבעת האמון של הכנסת בה. לאחר הבעת האמון, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.

סיכום האפשרויות וסדרי ההליכים להרכבת ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סיכום האפשרויות וסדרי ההליכים להרכבת ממשלה חדשה בישראל, ביחס לכל אחת מהעילות לפתיחת הליכים אלו, כאשר מצוינים המוסמכים לביצוע או ניסיון מימוש כל הליך, וכן משך התקופות המוקצבות בחוק, בימים, עבור ביצועו או ניסיון מימושו של ההליך (בכחול - תקופה המצוינת בחוק ומיועדת, באופן רשמי, להשיג תמיכה בממשלה או בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד מסוים; בצהוב - תקופה המצוינת בחוק ובה על נשיא המדינה או יושב-ראש הכנסת לבצע הליך רשמי או מנהלי לשם התקדמות לשלב הבא במסגרת ההליכים להרכבת ממשלה; בשחור - תקופה שעליה יש לדלג במסגרת הניסיונות להקמת הממשלה בהינתן העילה שהביאה לפתיחת ניסיונות אלו):

ההליך הטלת התפקיד להרכבת הממשלה ניסיון להרכבת ממשלה קיום ישיבת הכנסת לצורך הצגת הממשלה הטלת התפקיד להרכבת הממשלה או הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה ניסיון להרכבת

ממשלה

קיום ישיבת הכנסת לצורך הצגת הממשלה הגשת 61 חתימות בעד חבר כנסת הטלת התפקיד להרכבת הממשלה ניסיון להרכבת ממשלה קיום ישיבת הכנסת לצורך הצגת הממשלה הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה
תקופה בסיסית ארכה מקסימלית תקופה בסיסית ארכה מקסימלית
המוסמך לביצוע או לניסיון מימוש ההליך נשיא המדינה חבר כנסת ראשון יו"ר הכנסת נשיא המדינה חבר כנסת שני יו"ר הכנסת חברי הכנסת נשיא המדינה חבר כנסת שנאספו 61 חתימות בעדו יו"ר הכנסת נשיא המדינה
פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת 7 28 14 7 3 28 7 21 2 14 7 אין הקצבת זמן בחוק
התפטרות הממשלה שלא בדרכים המנויות בהמשך
פטירת ראש הממשלה 14
פרסום צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת 28 14
הבעת אי אמון בממשלה הצגת הממשלה החדשה מתבצעת במסגרת הצעת אי האמון


ממשלת מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת מעבר בישראל

ממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו, נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של ראש הממשלה לפיזור הכנסת (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה)[5] או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה").[6] בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר. התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו. בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות חבר הכנסת לשר חדש בתפקידו של שר שחדל לכהן, ללא אישור הכנסת.

ממשלת חילופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת חילופים

ממשלת חילופים היא אחת החלופות להקמת ממשלה בישראל, ממשלה שבמהלך כהונתה יעמדו בראשה, לסירוגין, חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה וחבר כנסת נוסף. בהתקיימות מספר מקרים, יחליף ראש הממשלה החלופי את ראש הממשלה המכהן, ללא התפטרות הממשלה.

הרעיון ליצירת ממשלת חילופים עלה במהלך המשבר הפוליטי בישראל (החל מ-2019) והמשא ומתן להקמתה של ממשלת ישראל ה-35 לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והוא נכלל בהסכם הקואליציוני שבין "הליכוד" ל"כחול לבן".[7] לשם הקמתה של ממשלת חילופים אושר בכנסת שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה.

מזכירות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מזכיר הממשלה

מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולוועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אמונה על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולוועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.

מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה, הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

מזכיר הממשלה בממשלה הנוכחית הוא צחי ברוורמן.

מקום מושב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכרזת ירושלים כבירת ישראל#החלופות שהוצעו למקום מושבה של הממשלה

לאחר החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עוד בראשית דצמבר 1947, הוחל בדיון על מקום מושבה של הממשלה. ברקע הדיון עמדה העובדה שירושלים לא נכללה בשטח המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה. דוד בן-גוריון הציע שהממשלה תשב בכורנוב שבנגב, לאור חיבתו לנגב. כתמיכה בהצעה ציין שהמקום רחוק מגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. הבעיה בהצעה הייתה שהשליטה היהודית בנגב הייתה מוגבלת ועל כן ההצעה לא הייתה מעשית. גולדה מאיר לעומת זאת הציעה את הכרמל, שגם הוא היה מרוחק מהגבולות של המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. אולם היות חיפה שער-היציאה לצבא הבריטי הביאה לגניזת ההצעה.[8] והיו הצעות נוספות.

זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו"ם לבינאום העיר ירושלים החליטה בחודש דצמבר 1949 ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אז דוד בן-גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך מיקום מוסדות השלטון ומוסדות המדינה הראשיים נערך חיפוש אחר שטח במרכז ירושלים באזור רחוב יפו ומשלא נמצא הוחלט על הקמת קריית הממשלה באזור גבעת רם שהייתה סמוכה אל מרכז העיר ומרכזי העסקים הראשיים. עם זאת, משרדים רבים ויחידותיהם נותרו פזורים במבנים שכורים ברחבי העיר. במהלך שנות השמונים רוכזו חלק ממשרדים אלה, ומשרדים חדשים שהוקמו (כגון משרד המדע והטכנולוגיה) לקריית הממשלה במזרח ירושלים בשכונת שייח' ג'ראח. בשנת 2013 רוכזו משרדים נוספים למגדלי הבירה במערב העיר.

משרדי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל כוללת משרדי ממשלה המופקדים על תחומים שונים. רוב המשרדים פועלים במתכונת תחומיהם מאז העשור הראשון למדינה. משיקולים קואליציוניים הוקמו במשך השנים משרדי ממשלה חדשים, ולעיתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעיתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. אלו הם משרדי הממשלה:

ממשלות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה השבעה האירוע שהוביל לסיום הכהונה מועד התרחשות האירוע ראש הממשלה
הממשלה תמונה קבוצתית הכנסת תאריך עברי תאריך לועזי תאריך עברי תאריך לועזי דיוקן ראש הממשלה סיעה
הממשלה הזמנית The temp Israeli government.jpg מועצת המדינה הזמנית ה' באייר ה'תש"ח 14 במאי 1948 ממשלה זמנית Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון מפא"י
הממשלה הראשונה First Government of Israel on May 1, 1949.jpg הכנסת הראשונה ט' באדר ה'תש"ט 10 במרץ 1949 התפטרות ראש הממשלה י"ט בחשוון ה'תשי"א 30 באוקטובר 1950
הממשלה השנייה Israel 2nd government.jpg כ"א בחשוון ה'תשי"א 1 בנובמבר 1950 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ו' בניסן ה'תשי"א 12 באפריל 1951
הממשלה השלישית Israel 3rd Gov.jpg הכנסת השנייה ח' בתשרי ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 התפטרות ראש הממשלה א' בטבת ה'תשי"ג 19 בדצמבר 1952
הממשלה הרביעית The fourth Israeli government.jpg ו' בטבת ה'תשי"ג 24 בדצמבר 1952 התפטרות ראש הממשלה כ"ט בכסלו ה'תשי"ד 6 בדצמבר 1953
הממשלה החמישית Mem Sharet5.jpg כ"ב בשבט ה'תשי"ד 26 בינואר 1954 התפטרות ראש הממשלה ט' בתמוז ה'תשט"ו 29 ביוני 1955 Moshe Sharett (1948).jpg משה שרת
הממשלה השישית Israel sixth Gov.jpg ט' בתמוז התשט"ו 29 ביוני 1955 הכנסת מילאה את ימיה ז' באב ה'תשט"ו 26 ביולי 1955
הממשלה השביעית Flickr - Government Press Office (GPO) - New cabinet after presentation to the Pres..jpg הכנסת השלישית י"ח בחשוון ה'תשט"ז 3 בנובמבר 1955 התפטרות ראש הממשלה ח' בטבת ה'תשי"ח 31 בדצמבר 1957 Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון
הממשלה השמינית Israel Eighth Gov.jpg ט"ו בטבת ה'תשי"ח 7 בינואר 1958 התפטרות ראש הממשלה כ"ט בסיוון ה'תשי"ט 5 ביולי 1959
הממשלה התשיעית MemBG9.jpg הכנסת הרביעית ט"ז בכסלו ה'תש"ך 17 בדצמבר 1959 התפטרות ראש הממשלה י"ד בשבט ה'תשכ"א 31 בינואר 1961
הממשלה העשירית MemBG10.jpg הכנסת החמישית כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב 2 בנובמבר 1961 התפטרות ראש הממשלה כ"ד בסיוון ה'תשכ"ג 16 ביוני 1963
הממשלה האחת עשרה Mem Eshkol11.jpg ד' בתמוז ה'תשכ"ג 26 ביוני 1963 התפטרות ראש הממשלה י' בטבת ה'תשכ"ה 15 בדצמבר 1964 לוי אשכול
הממשלה השתים עשרה New government with Shazar 1964.jpg י"ז בטבת ה'תשכ"ה 22 בדצמבר 1964 הכנסת מילאה את ימיה ז' בחשוון ה'תשכ"ו 2 בנובמבר 1965
הממשלה השלוש עשרה Thirteenth government of Israel 12-01-1966.jpg הכנסת השישית כ' בטבת ה'תשכ"ו 12 בינואר 1966 פטירת ראש הממשלה ח' באדר ה'תשכ"ט 26 בפברואר 1969 המערך
הממשלה הארבע עשרה Mem Meir14.jpg כ"ג באדר ה'תשכ"ט 17 במרץ 1969 הכנסת מילאה את ימיה ט"ז בחשוון ה'תש"ל 28 באוקטובר 1969 Golda Meir 03265u-2.jpg גולדה מאיר
הממשלה החמש עשרה 15thGov.jpg הכנסת השביעית ו' בטבת ה'תש"ל 15 בדצמבר 1969 הכנסת מילאה את ימיה ד' בחשוון ה'תשל"ד 30 באוקטובר 1974
הממשלה השש עשרה Mem Meir16.jpg הכנסת השמינית ט"ז באדר ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 התפטרות ראש הממשלה י"ט בניסן ה'תשל"ד 11 באפריל 1974
הממשלה השבע עשרה Mem Rabin17.jpg י"ג בסיוון ה'תשל"ד 3 ביוני 1974 התפטרות ראש הממשלה כ"ח בכסלו ה'תשל"ז 20 בדצמבר 1976 יצחק רבין
הממשלה השמונה עשרה 18thGovPre.jpg הכנסת התשיעית ד' בתמוז ה'תשל"ז 20 ביוני 1977 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ו' באדר א' ה'תשמ"א 10 בפברואר 1981 Menachem Begin 2 (cropped).jpg מנחם בגין הליכוד
הממשלה התשע עשרה The 19 Israeli government.jpg הכנסת העשירית ה' באב ה'תשמ"א 5 באוגוסט 1981 התפטרות ראש הממשלה י"ט באלול ה'תשמ"ג 28 באוגוסט 1983
הממשלה העשרים Mem Shamir20.jpg ג' בחשוון ה'תשמ"ד 10 באוקטובר 1983 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ב' בניסן ה'תשמ"ד 4 באפריל 1984 יצחק שמיר
הממשלה העשרים ואחת The 21 Israeli government.jpg הכנסת האחת עשרה ט"ז באלול ה'תשמ"ד 13 בספטמבר 1984 התפטרות ראש הממשלה ז' בתשרי ה'תשמ"ז 10 באוקטובר 1986 שמעון פרס המערך
הממשלה העשרים ושתיים Mem Shamir22.jpg י"ז בתשרי ה'תשמ"ז 20 באוקטובר 1986 הכנסת מילאה את ימיה כ"א בחשוון ה'תשמ"ט 1 בנובמבר 1988 יצחק שמיר הליכוד
הממשלה העשרים ושלוש Mem Shamir23.jpg הכנסת השתים עשרה י"ד בטבת ה'תשמ"ט 22 בדצמבר 1988 הצבעת אי אמון י"ח באדר ה'תש"ן 15 במרץ 1990
הממשלה העשרים וארבע The 24 Israeli government.jpg י"ח בסיוון ה'תש"ן 11 ביוני 1990 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ל' בשבט ה'תשנ"ב 4 בפברואר 1992
הממשלה העשרים וחמש Mem Rabin25.jpg הכנסת השלוש עשרה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 13 ביולי 1992 פטירת ראש הממשלה (נרצח) י"ב בחשוון ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 יצחק רבין העבודה
הממשלה העשרים ושש Mem Peres26.jpg כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו 22 בנובמבר 1995 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ו' באדר ה'תשנ"ו 26 בפברואר 1996 שמעון פרס
הממשלה העשרים ושבע Mem Netanyahu27.jpg הכנסת הארבע עשרה א' בתמוז ה'תשנ"ו 18 ביוני 1996 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ט"ז בטבת ה'תשנ"ט 4 בינואר 1999 בנימין נתניהו הליכוד
הממשלה העשרים ושמונה Mem Barak28.jpg הכנסת החמש עשרה כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 6 ביולי 1999 התפטרות ראש הממשלה י"ג בכסלו ה'תשס"א 10 בדצמבר 2000 אהוד ברק ישראל אחת
הממשלה העשרים ותשע The 29 Israeli government.jpg י"ב באדר ה'תשס"א 7 במרץ 2001 צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת ל' בחשוון ה'תשס"ג 5 בנובמבר 2002 אריאל שרון הליכוד
הממשלה השלושים The 30 Israeli government.jpg הכנסת השש עשרה כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 28 בפברואר 2003 צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת כ"ח בכסלו ה'תשס"ו 29 בדצמבר 2005
קדימה
הממשלה השלושים ואחת The 31 Israeli government.jpg הכנסת השבע עשרה ו' באייר ה'תשס"ו 4 במאי 2006 התפטרות ראש הממשלה כ"א באלול ה'תשס"ח 21 בספטמבר 2008 אהוד אולמרט
הממשלה השלושים ושתיים Gov32.jpg הכנסת השמונה עשרה ו' בניסן ה'תשס"ט 31 במרץ 2009 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ל' בתשרי ה'תשע"ג 16 באוקטובר 2012 בנימין נתניהו הליכוד
הממשלה השלושים ושלוש The 33 Israeli government.jpg הכנסת התשע עשרה ח' בניסן ה'תשע"ג 18 במרץ 2013 חקיקת חוק לפיזור הכנסת ט"ז בכסלו ה'תשע"ה 8 בדצמבר 2014 הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד

הממשלה השלושים וארבע הכנסת העשרים כ"ה באייר ה'תשע"ה 14 במאי 2015 חקיקת חוק לפיזור הכנסת י"ח בטבת ה'תשע"ט 26 בדצמבר 2018 הליכוד
הכנסת העשרים ואחת ממשלת מעבר
הכנסת העשרים ושתיים
הממשלה השלושים וחמש הכנסת העשרים ושלוש כ"ג באייר ה'תש"ף 17 במאי 2020 מכהנת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: כנסות וממשלות ישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמיר פרץ, ‏מאמצי הפיתוי של הימין - אחיזת עיניים, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2020
    יום לפני הבחירות: ראשי המפלגות בפנייה אחרונה למצביעים, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2020
  2. ^ חוק יסוד: הממשלה (תיקון), ס"ח 2440 מ־19 במרץ 2014
  3. ^ מירי רגב: להגדיל מספר השרים ל-23; לפיד: נעתור לבג"ץ, באתר גלובס, 19 במרץ 2015
  4. ^ מדד המגדר, מכון ון ליר, 2017, עמ' 79
  5. ^ חוק יסוד: הממשלה (2001)
  6. ^ ראו סעיף 30 ב' לחוק יסוד: הממשלה (2001)
  7. ^ טל שניידר, ‏נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, באתר גלובס, 20 באפריל 2020
    טל שלו‏, כשהחוקים מפצים על חוסר אמון: לממשלת גנץ-נתניהו מצפה עוד מסע מפרך בכנסת ובבג"ץ, באתר וואלה! NEWS‏, 24 באפריל 2020
  8. ^ זאב שרף, שלושה ימים, תל אביב, עם עובד, 1959, עמודים 125–127, הפרק "מקום מושבה של הממשלה"