משתה בלשאצר (רמברנדט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משתה בלשצאר
Het feestmaal van Belsazar
Rembrandt-Belsazar.jpg
צייר רמברנדט
תאריך יצירה 1635
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 167.6 אורך × 209 רוחב
מספר יצירה NG6350 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הגלריה הלאומית, לונדון, בריטניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משתה בלשאצרהולנדית: Het feestmaal van Belsazar) הוא ציור שמן על בד מעשה ידי הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. היצירה, ברוחב 209 ס"מ ובאורך 167.6 ס"מ, מוצגת כיום בגלריה הלאומית בלונדון.

רקע ותיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתה בלשאצר מתואר בספר דניאל.[1] המלך בלשאצר ערך סעודה גדולה ובה שתו הוא ומקורביו מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש על ידי אביו, נבוכדנצר מלך בבל. לפתע יצאו אצבעות יד אדם וכתבו כתובת מסתורית על הקיר בהיכלו של המלך, "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין". המלך, מחוויר ונבהל, שואל לעצת החכמים והקוסמים, אך אף אחד לא מצליח לפתור את משמעות הכתובת. לבסוף קורא המלך לדניאל שמפרש אותה כנבואת חורבן לבבל. הסיפור מסתיים בכך שמלבישים את דניאל ארגמן ועונדים רביד זהב על צוארו, ובו בלילה נהרג בלשאצר.

היצירה מתעדת את הרגע הסוער ביותר במשתה. בלשצאר בדיוק נעמד ומסתובב בבהלה למראה היד האלוהית הרושמת את הכתובת בצבע זהב, תוך שהוא מעיף מידו גביע יין. גופה של האישה שלימינו נסוג מתוך פחד וידה מגוננת על ראשה. גם עיניהם של הגבר והאישה שלשמאלו של המלך פעורות בבהלה, ורק אישה אחת היושבת למול המלך נראית רגועה ואדישה למתרחש סביבה. תווי הפנים הברורים מציגים את רגשותיהם של המלך ושאר הנוכחים מתוארים באופן מדויק ובולט, פרטי הלבוש אף הם מתוארים בצורה חיה ומפורטת[2] בסגנון הריאליסטי, המציג דמויות ואירועים בצורה נאמנה למציאות.

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמנט עיקרי בציור הוא הכתובת עצמה. רמברנדט לא ידע עברית, אך הכיר את צורת אותיות האלפבית העברי שאותן הכניס לכמה מציוריו. בנוסף, הוא היה מיודד עם הרב מנשה בן ישראל ואף למד אצלו יהדות. סדר האותיות אינו מוצג מימין לשמאל אופקית, כמקובל בשפה העברית, אלא מלמעלה למטה, כשסדר הטורים מימין לשמאל, כך שבקריאה רגילה נכתב "ממתוס ננקפי אאלרן". הסיבה לשינוי זה איננה חוסר היכרותו של רמברנדט בפרטי השפה, שכן בציור לוחות הברית הוא כתב את עשרת הדיברות בצורה נאותה, מימין לשמאל. הצייר הסתמך ככל הנראה על פרשנות תלמודית של האמורא שמואל, המופיעה לצד דעות אחרות בתלמוד הבבלי,[3] וטוענת שהכתובת נרשמה בצורה זו בדרך צופן, ומסיבה זו נעלם פשרה מחכמי המלכות.

ציור זה הוא יוצא דופן בעבודותיו של רמברנדט מבחינת טכניקות הציור בהן השתמש האמן, וקשה להשוותו לכל יצירה אחרת שלו. מגוון הצבעים רחב ועשיר בצורה יוצאת דופן וכולל פיגמנטים נדירים כגון ששר, עופרת, בדיל-צהוב, אוכרה ואזוריט.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משתה בלשאצר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דניאל, פרק ה'
  2. ^ Jones, Jonathan (27 בדצמבר 2003). "Belshazzar's Feast, Rembrandt (c1635)". the Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2017. 
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד א'
  4. ^ Belshazzar's feast: Pigment analysis - ColourLex, colourlex.com (באנגלית)