משתמשת:אור בק./ביאת אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מציג רק את היהדות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מציג רק את היהדות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה
פרסקו המתאר את אחרית הימים, מעשה ידי מיכלאנג'לו. הפרסקו נמצא בקפלה הסיסטינית שבותיקן.

אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות. בין נבואות אחרית הימים ניתן למצוא את האפוקליפסה בחזון הנביא ישעיהו, בפסוקי התנ"ך על מלחמת גוג ומגוג, בדברי חז"ל על ביאת המשיח ובתאולוגיה הנוצרית, וכן בדומה משתמע ראגנארוק בתרבות הנורדית.

נבואות אחרית הימים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבואות הראשונות על אחרית הימים מופיעות בתורה.

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלֹו

(א)והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה: (ב)ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך: (ג)ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה (ד)אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך: (ה)והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך: (ו)ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך:

התקופות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות תקופת אחרית הימים מתחלקת למספר תקופות הבאות זו אחר זו, אם כי קיימות מספר דעות (דעת הרמב"ם ודעת הרמב"ן) על סדר התקופות:

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי מהות הדברים בעולם הבא: לשיטת הרמב"ם וסיעתו העולם הבא הוא עולם הנשמות שבו אין גוף ושבו הנשמות מקבלות את שכרן, ואילו לשיטת הרמב"ן וסיעתו בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

ישנם רבנים שטענו שסדר המאורעות באחרית הימים אינו ברור, לדוגמה הרמב״ם כתב (מלכים פרק י"ב הלכה ד'): "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח, יבוא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו: שדברים סתומים הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים; ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים, אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת.״

שינוי סדרי בראשית באחרית הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק "וגר זאב עם כבש ..." מצוטט בעבודת קרמיקה בצלאל בבנין בית הספר העירוני שנבנה בתל אביב בראשית שנות העשרים

בדברי הנביאים קיימות נבואות המעידות על שינוי סדרי בראשית וחוקי הטבע באחרית הימים, כך בספר ישעיה כתוב: "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ".(ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו')

הרמב"ם לא מקבל זאת וטוען שהפסוקים כתובים על דרך משל: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך. וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ", משל וחידה. עניין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם, המשולים בזאב ונמר." (משנה תורה, הלכות מלכים, פרק יב הלכה א')

במדרש ספרא (פרשת בחוקותי א, ב) מוצגת עמדה יותר פשטנית:

"והשבתי חיה רעה מן הארץ - רבי יהודה אומר: מעבירם מן העולם. רבי שמעון אומר: משביתן שלא יזוקו. אמר רבי שמעון: אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין [=ואינם] מזיקים? אמור: בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים... וכן הוא אומר: 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה' - מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו."

ביאת אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור לביאת אליהו באחרית הימים הוא בספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ג: "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם"

על פי נבואה זו אליהו יתגלה באחרית הימים לפני בוא יום השם. יום השם הוא כינוי קבוע לאחרית הימים אצל נביאים רבים.

המשנה (עדיות ח ז) מבארת את תפקידו של אליהו:

"אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני כד שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע... רבי יהודה אומר, לקרב, אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר, להשוות המחלקת. וחכמים אומרים, לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם."

על פי רוב הפרשנים (כולל הגמרא בעירובין) יממה לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא.

בפסיקתא רבתי נכתב שלושה ימים.

בירושלמי, ברמב"ם ובסדר עולם נכתב שקודם יגיע המשיח ורק לאחר מכן יגיע אליהו.

על פי תוספות ותרגום ירושלמי (איכה ד כב) משתמע שהמשיח ואליהו הנביא יבואו יחד.

"דמותו של אליהו במקורות היהודיים מימי הבית השני-

"על יסוד הסיפור המקראי שלפיו אליהו לא מת אלא עלה השמימה ונעלם באופן מסתורי (מלכים ב ב, יא-יב), התפתחה בראשית תקופת הבית השני ציפייה אסכטולוגית לחזרתו של אליהו בעתיד. ציפייה זו נקשרה כאמור במלאכי ל'יום ה' הגדול והנורא', המתואר במקומות אחרים כיום הדין, היום שבו יופיע ה' כדי לשפוט את עמו — להרשיע את הרשעים ולהכחידם ולהושיע את הצדיקים וההולכים בדרכו, את 'כל אשר יקרא בשם ה' (יואל ג, ה). זהו היום שבו יַראה ה' את גדולתו ויכניע את אויביו. ליום זה יקדים אלוהים 'מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן; השמש יֵהפך לחֹשך והירח לדם' (שם, ג-ד). "[1]

ישנן מספר השערות בנוגע לתפקיד של אליהו הנביא: א. "תפקידו של אליהו יהיה להציל אנשים ממשפט אלוהים, מהחורבן הגמור ('חרם'), על ידי כך שישיב 'לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם', כלומר הוא יביא להשלמה בין אבות לבנים וישים קץ לריבי משפחה ולמתיחות בין הדורות. " ב. על סמך קווים מדמותו של אליהו, ניתן לראותו "כאב–טיפוס של קנא שקינא לה' (מלכים א יט, י)" [2] "לצד מאפייניו הקנאיים הוא הופיע, על סמך הנבואה במלאכי, בהקשר אסכטולוגי: הוא יבוא קודם ליום ה', ישיב את הסדר על כנו, ישכין שלום והבנה הדדית, יקל את זעם אלוהים לפני המשפט, יביא לקיבוץ גלויות, ודמותו אף נקשרה לתחיית מתים."[3]

בן סירא בספרו, מראשית המאה השנייה לפנה"ס, מראה תיאור של אליהו הנבאי כ"קנאי שהוא 'כאש ודבריו כתנור בוער'. "בכוח אלוהים הוא עצר את השמים מלהמטיר גשם והוריד אש". 'מה נורא אתה אליהו ואשר כמוך יתפאר' קרא בן סירא. בעצם, בכוחו של אליהו לפייס את ה' מישראל לפני שייחר חרונו ביום ה' הנורא, ולהשיב לב אבות על בנים. עוד תלה בן סירא בדמותו של אליהו את התקווה להחזיר את הפזורים מהגולה, לקבץ גלויות ולבנות מחדש את האומה. בן סירא רמז אף לכוחו של אליהו להביא לתחיית המתים: 'אשר רא- ומת עי אף הוא חיה יחיה'. חזרתו של אליהו איננה נקשרת כלל לבואו של המשיח בספרו של בן סירא.

בצוואת מתתיהו שבספר מקבים, ניתן למצוא תאור דומה של אליהו. א. גם כאן, אליהו מופיע כסמל לקנאות לתורה, שבזכותה הועלה השמימה ולא מת: 'אליהו בקנאותו קנאת התורה הועלה לשמים'. תיאורים אלה, מתיישבים עם פעילותו המתוארת במקרא (מלכים א יז, יז-כד) ועם הלך הרוח של הגאולה שהיה בתקופת הבית השני. "הגאולה שציפו לה הייתה גאולה ארצית, לאומית וראלית בעלת מאפיינים קנאיים-אקטיוויסטיים, ולא גואלה נסית טרנצנדנטית בדמותו של משיח." ממקורות אלה ניתן להיווכח, שלא קיימת הוכחה לכך שביאת אליהו לפני המשיח היה מן הידוע בזרמים המרכזיים של היהדות בתקופת בית שני.

ניתן לראות שרק במקורות התלמודיים המאוחרים, קיימת זיקה בין אליהו לבואו של המשיח, להם קיימת השפעה מתפיסות המשיח בנצרות. בתלמוד הבבלי, במסכת סנהדרין, מסופר על שיחה בין ר' יהושע בן לוי, לבין אליהו אודות המשיח. "ר' יהושע בן לוי שאל את אליהו מתי יבוא המשיח, ואליהו שלח אותו אל המשיח עצמו לשאול אותו את השאלה. ר' יהושע בן לוי שאל היכן יושב המשיח, ומהו סימן ההיכר שלו, ובתשובה אמר לו אליהו כי הוא יושב בפתחה של העיר רומא בין עניים סובלי חולאים, וכולם מתירים תחבושות וקושרים בפעם אחת, כלומר מתירים תחילה את כל תחבושותיהם, מנקים את פצעיהם, ואחר כך חובשים את כולם, אבל הוא מתיר תחבושת אחת וקושר אחת כדי שאם יצטרכו אותו לגאולה לא יתעכב עד שיחבוש את כל פצעיו." [4]

"בפסיקתא רבתי מסופר על אליהו: 'קודם שלושה ימים שיבוא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם'. פרק הזמן של שלושה ימים קודם לבואו של המשיח מקביל לשלושת הימים שבהם שהה ישו בקבר, בין צליבתו לתחייתו, ואם כן הופעתו של אליהו מקדימה כאן את תחייתו של משיח כמו ישו." חיזוקים נוספים לכך שרק בתקופה מאוחרת יותר אליהו הנביא נקשר לבוא המשיח ניתן לראות במדרשים המאוחרים בהם הוא מקדים את בואו של משיח בן דוד.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרקים יא, יב.
  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרקים ח, ט.
  • מאמר תחית המתים לרמב"ם.
  • אגרת תימן לרמב"ם.
  • מאמר שער הגמול לרמב"ן.
  • ספר דרך ה' לרמח"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבקה ניר, יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו להיבטיה של מסורת נוצרית
  2. ^ רבקה ניר, יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו להיבטיה של מסורת הנוצרית
  3. ^ רבקה ניר, יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו להיבטיה של מסורת הנוצרית
  4. ^ רבקה ניר, יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו להיבטיה של מסורת הנוצרית
  5. ^ רבקה ניר, יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו להיבטיה של מסורת הנוצרית

קטגוריה:אסכטולוגיה