משתמשת:יהודית1000/טיוטה2

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    נא לא לגעת!

    זו טיוטה פרטית. אם יש איזושהי בעיה איתה תוכלו לכתוב לי על כך בדף השיחה שלי.

    מקורות בשבילי:[עריכת קוד מקור | עריכה]

    > בויקי האנגלית

    > הרז'ה והקו הנקי

    על קומיקס פרנקו-בלגי בכלל וטינטין בפרט

    פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

    רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

    רקע פוליטי-היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    רקע אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הרז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרז'ה

    ז'ורז' פרוספר רמי נולד ב-22 במאי 1907 בבריסל, בלגיה, למשפחה קתולית אדוקה. הוא היה תלמיד מצטיין, אך לא אהב את הלימודים, ונהנה יותר בארגון הצופים בו היה חבר. שם מצא גם ביטוי לכשרון הציור שלו, והחל לצייר בעיתון הצופים הבלגי, Boy-scout. לאחר שביצע כמה עבודות איור קטנות בעיתון הוא החל לפרסם קומיקס בשם "הרפתקאותיו של טוטור". כמקובל באותה תקופה, הקומיקס לא כלל בועות דיבור אלא איורים וכיתוב מצורף.

    סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

    תשעת הספרים הראשונים בסדרה פורסמו בשחור לבן. הרז'ה יצר בשלב מאוחר יותר גרסאות צבעוניות לספרים אלו מלבד הספר "טינטין בארץ הסובייטים". על אף שפורסמו במקור בצבע, הספרים "הכוכב המסתורי" ו"ארץ הזהב השחור" יצאו גם הם בגרסאות מחודשות, נייטרליות יותר מבחינה פוליטית - הגרסה הראשונה של הספר "הכוכב המסתורי" יצאה לאור במהלך מלחמת העולם השנייה ורבים פירשו אותה כחומר תעמולה של מדינות הציר, ואילו הגרסה הראשונה של "ארץ הזהב השחור" מתייחסת באופן מפורש לסכסוך הישראלי־פלסטיני.

    כרך שם מקורי שנה עיתון עלילה הערות מתרגם לעברית
    טינטין בארץ הסובייטים Tintin au pays des Soviets 1930 Le Vingtième Siècle טינטין מסכל את מזימתם של סוכני חרש סובייטיים לפיצוץ כמה מבירות אירופה -
    טינטין בקונגו Tintin au Congo 1931 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר מבריחי יהלומים במהלך הרפתקה בקונגו ספג ביקורת על גזענות נגד כהי עור -
    טינטין באמריקה Tintin en Amérique 1932 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר חבורת פושעים בראשות אל קאפונה -
    הסיגרים של פרעה Les Cigares du Pharaon 1934 Le Vingtième Siècle טינטין חושף חבורת מבריחי סמים הופעתם הראשונה של תומסון ותומפסון ורסטאפופולוס -
    הלוטוס הכחול Le Lotus bleu 1936 Le Vingtième Siècle טינטין חושף את מנהיגי חבורת הברחת הסמים וגורם למעצרם הופעתו הראשונה של צ'אנג -
    האוזן השבורה L'Oreille cassée 1937 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר גנבים ששדדו פסלון עתיק ממוזיאון -
    האי השחור L'Ile noire 1938 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר חבורת זייפני שטרות אורי פינק
    שרביטו של אוטוקר Le Sceptre d'Ottokar 1939 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר מהפכה שלטונית בסילדאביה הופעתה הראשונה של ביאנקה קסטאפיורה יעקב אורלנד
    הסרטן בעל צבתות הזהב Le Crabe aux pinces d'or) 1941 Le Soir טינטין עוצר חבורת מבריחי סמים הופעתו הראשונה של קפטן האדוק -
    הכוכב המסתורי L'Etoile mystérieuse 1942 Le Soir מסע להבאת מתכת נדירה מאסטרואיד שנפל לכדור הארץ ספג ביקורת על אנטישמיות אורי פינק
    תעלומת ה"חד-קרן" Le Secret de la Licorne 1943 Le Soir גילוי מגילות המובילות לאוצר עתיק אריה חשביה
    אוצרו של רקהם האדום Le Trésor de Rackam le Rouge 1945 Le Soir חיפוש האוצר ומציאתו הופעתו הראשונה של פרופסור קלקולוס, קניית אחוזת מרלינספייק א. גדעוני
    שבעת כדורי הבדולח Les Sept boules de cristal 1948 Tintin פרופסור קלקולוס נחטף על ידי בני האינקה אריה חשביה
    אסירי השמש Le Temple du soleil 1949 Tintin טינטין וקפטן האדוק מחלצים את הפרופסור אריה חשביה
    ארץ הזהב השחור Tintin au pays de l'or noir 1950 Tintin טינטין עוצר חבורת פושעים שניסתה לגרום למלחמה במזרח התיכון על ידי חבלה במאגרי הנפט של נסיכות אל חמד. -
    הטיסה לירח Objectif Lune 1953 Tintin הכנות לטיסה לירח בראשותו של פרופסור קלקולוס אריה חשביה
    החוקרים על הירח On a marché sur la Lune 1954 Tintin טיסה לירח ושיבה ארצה אריה חשביה
    פרשת קלקולוס L'Affaire Tournesol 1956 Tintin פרופסור קלקולוס נחטף על ידי הצבא הבורדורי ומחולץ על ידי טינטין וקפטן האדוק אורי פינק
    כרישי הים האדום Coke en stock 1958 Tintin טינטין עוצר מהפכה שלטונית בנסיכות אל חמד אורי פינק
    טינטין בטיבט Tintin au Tibet 1960 Tintin מסע חיפוש אחרי צ'אנג האבוד בהרי ההימלאיה -
    תעלומת תכשיטי הזמרת Les Bijoux de la Castafiore 1963 Tintin ביאנקה קסטאפיורה מתארחת באחוזת מרלינספייק אורי פינק
    טיסה 714 לסידני Vol 714 pour Sydney 1968 Tintin טינטין וידידיו נחטפים על ידי רסטאפופולוס וניצלים על ידי חוצנים אורי פינק
    טינטין והפיקורוס Tintin et les Picaros 1973 Tintin טינטין עוזר לגנרל אלקזאר לכבוש את השלטון בסן תיאודורוס -
    טינטין ואלף ארט Tintin et l'Alph-Art 1986 - נותר בלתי גמור לאחר מותו של הרז'ה -

    יקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

    דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טינטין (דמות)

    טינטין (Tintin[1]), הפרוטגוניסט של הסדרה, הוא עיתונאי צעיר, אמיץ, סקרן, הגון ומוכשר במיוחד, שבמהלך הסדרה נקלע להרפתקאות שונות בהן הוא פותר תעלומות, מגן על החלשים ונלחם בפושעים. גילו, כתובתו ושם משפחתו של טינטין לא הוזכרו בסדרה, אך

    שלגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    שלגי (בצרפתית: Milou, מילולית "מושלג", בחלק מהגרסאות המתורגמות לעברית שמו "צחי" ו"שלג") הוא כלב הפוקס טרייר הלבן של טינטין המלווה אותו בכל מסעותיו, ואף מופיע בקביעות בתמונות השער של כל ספרי טינטין. שלגי הוא ידיד טוב ונאמן ומציל את חייו של טינטין מספר פעמים. שובבותו גורמת לטינטין לעיתים להסתבכויות מסוכנות, אולם כשטינטין מבהיר לשלגי את חומרת מעשיו, הוא חדל מתחבולותיו ומשתף איתו פעולה מיד. בדומה לקפטן האדוק, גם שלגי אוהב ויסקי מסוג לוך לומונד, ובכל פעם שהוא משתכר, הוא נקלע לצרות.

    בסדרת הקומיקס שלגי אומר משפטים שלמים המופיעים בתוך בלוני דיבור. לעיתים משפטיו ניחנים בציניות עוקצנית, ולעיתים בתמימות, כאשר שלגי אינו מבין את המתרחש סביבו. אף על פי ששלגי מביע את מחשבותיו בבלון דיבור כמו כל דמות אחרת בסדרה, ברור לכול שמחשבותיו מועברות בגדר הקיר הרביעי, והסובבים אותו אינם שומעים את הגיגיו.

    קפטן האדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קפטן האדוק

    ארצ'יבולד האדוק הוא חברו הטוב ביותר של טינטין. הוא מופיע לראשונה בספר הסרטן בעל צבתות הזהב, שם הוא מופיע כדמות חלשה ואלכוהוליסטית, אך עם זאת הוא עוזר לטינטין ומתיידד איתו. עם התפתחות הסדרה דמותו הופכת להירואית יותר, ואף על פי שהוא לא מפסיק לקלל ולשתות אלכוהול, דמותו הופכת להיות אמיצה ומוערכת.[2]

    דמותו של הקפטן דורגה במקום השני השני ברשימת דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר,[3] ובסקרים בקרב אוהדי הסדרה הוא הדמות האהובה ביותר באופן עקבי - בממוצע, 37% מהנסקרים דירגו אותו במקום הראשון.[4]

    פרופסור קלקולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרופסור קלקולוס

    פרופסור קלקולוס הוא פרופסור מפוזר, חירש למחצה וידיד קרוב של טינטין וקפטן האדוק. הוא מופיע לראשונה בספר אוצרו של רקהם האדום וממשיך להיות דמות מרכזית בכל הספרים הבאים, כאשר הוא אחת משלוש הדמויות הראשיות (יחד עם טינטין וקפטן האדוק) בספרים "פרשת קלקולוס", "הטיסה לירח" ו"החוקרים על הירח". הוא מאופיין בהיותו לרוב הדמות הקומית כשהוא כבד שמיעה עד מאוד, וכשקפטן האדוק מנסה לדבר איתו בחביבות הוא מפרש את דבריו באופן שגוי הגורם לקפטן להתרגז עד מאוד. דמותו של הפרופסור מבוססת על הפיזיקאי אוגוסט פיקאר.

    תומסון ותומפסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תומסון ותומפסון

    תומסון ותומפסוןצרפתית: Dupont et Dupond) הם זוג בלשים שלומיאלים וידידים של טינטין. הם מהווים אתנחתא קומית לאורך הסדרה, בהומור מגוון הנע בין סלפסטיק למשחקי מילים. אף על פי ששמות המשפחה השונים שלהם מעידים על כך שאינם תאומים, השניים נראים זהים כמעט לגמרי ונמצאים ביחד רוב הזמן. שמם הפרטי אינו ידוע.

    ביאנקה קסטאפיורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביאנקה קסטאפיורה

    ביאנקה קסטאפיורהאיטלקית: Bianca Castafiore, מכונה גם "הזמיר ממילאנו" (בצרפתית: le Rossignol milanais) היא זמרת אופרה מפורסמת, ויש לה קשרי ידידות חד צדדיים עם קפטן האדוק, ודרך כך גם עם טינטין. קסטאפיורה היא בין הדמויות הנשיות הבודדות שזכו למקום ראשי בסדרה, והדמות הראשית הנשית הראשונה שהופיעה בקומיקס, בשנת 1939.

    רוברטו רסטאפופולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

    רוברטו רסטאפופולוס הוא האנטגוניסט הראשי של הסדרה. לאורך הסדרה הוא מבצע פשעים שונים ומגוונים, כגון הברחת סמים,

    דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סילדאביה

    סילדאביה (Syldavie) היא מדינה בדיונית הממלאת מקום מרכזי בסידרה. היא ממוקמת בבלקן ונמצאת בסכסוך גבולות מתמיד עם המדינה הבדיונית השכנה, בורודוריה. סילדאביה עומדת במרכז עלילת הספר "שרביטו של המלך אוטוקר" ומתוארת גם בספרים "הטיסה לירח", "החוקרים על הירח" ו"פרשת קלקולוס", ומוזכרת גם ב"טינטין והפיקורוס".

    השראה ותהליך יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הרג'ה התייחס מאוחר יותר לתהליך כתיבת ההרפתקאות המוקדמות הללו, ואמר: " הפטיט וינגטיימהיצא ביום רביעי בערב, ולעתים קרובות לא היה לי מושג ביום רביעי בבוקר איך אני הולך להוציא את טינטין מהמצוקה שהכנסתי לו בשבוע הקודם" ויקיפדיה באנגלית על טינטין בקונגו

    הקו הנקי:[5]

    הקושי הגדול ביותר בקומיקס הוא להראות בדיוק את מה שצריך ומספיק כדי להבין את הסיפור; לא יותר ולא פחות.

    Hergé & The Clear Line: Part 1

    לאחר תהליך ארוך של התנסות ולמידה פיתח הרז'ה את הסגנון הייחודי לו, שלימים נודע כ"ligne clatr או משהו כזה" (הקו הנקי).

    כתיבה ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ואלז, לה פטיט, לה סויר, מגזין טינטין, אולפני טינטין.

    הוצאה בשחור לבן ובצבע, מהדורות מצונזרות, אלף-ארט החצי-גמור.

    טענות להפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    להרז'ה היו שותפים ועוזרים אחדים בתהליך הפקת הקומיקס, וכמה מהם התלוננו שלא זכו לקרדיט על עבודתם.

    אדגר פ. ג'ייקובס[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הרז'ה ביקש ממני לעבוד איתו באופן בלעדי. אני מצידי די הסתייגתי מכך. ...אמרתי לו שאסכים להישאר איתו אם נוכל לחתום ביחד על האלבומים. בשבוע שלאחר מכן הוא אמר לי שאצל קסטרמן המנהלים לא הסכימו לכך. למעשה, אני חושב שזה הפריע לו אישית.

    בוב דה מור[עריכת קוד מקור | עריכה]

    טינטין והפיקורוס

    ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בשנת 2007 תבע מבוטו מונדונדו, יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, את מולינסאר, המחזיקה בזכויות היוצרים על היצירה, בבית משפט בלגי. מונדונדו ביקש להכיר בכך שהקומיקס "טינטין בקונגו" (1931) גזעני ועל כן יש להסירו מעל מדפי חנויות הספרים. בעקבות התביעה העבירו חנויות ספרים רבות את הספר מאגף ספרות הילדים לאגף המבוגרים.[6]

    אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מקור טוב: [7] רלוונטי גם לסרטי תעודה.

    תעמולה אנטי-סובייטית (צריך?)[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הזדהות עם גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מצד שני, יש שפירשו את "שרביטו של המלך אוטוקר"...[8]

    שוביניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כמעט כל הדמויות הראשיות בסידרה הן גברים. היוצאת מן הכלל היחידה היא ביאנקה קסטאפיורה, (שהיא...)[9]

    ניתוח (או לפי פרקים?)[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ניתוח לסדרה בכללותה.

    השוואה לקומיקסים אחרים (אסטריקס, קומיקסים אחרים של הרז'ה)

    מוטיבים חוזרים.

    לדבריו של מומחה הקומיקס מתיו סקריץ', הפופולריות של טינטין באירופה נבעה בחלקה מהייצוג ה'משקף-היטב' של צרפת ובלגיה; ההיסטוריה, התרבות, האקטואליה ואפילו המראה והנוף.

    "ניתן לראות בטינטין עצמו את המיתולוגיה הראשונה של האמנות התשיעית (אותו אחד)

    השוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גיבורי על אמריקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    למרות שטינטין בסידרה מייצג בסידרה את הטוב המוחלט, ומצליח להיחלץ מכל מצוקה, הוא שונה מאוד מדמויות גיבורי העל האמריקאים. עלייתה של ארצות הברית כמעצמת על מערבית עלתה בקנה אחד עם עלייתם של גיבורי העל האמריקאים; גיבורי-על אלה גילמו את אמריקה כוכח הטוב בעולם, שמפעיל את כוחו כסמכות עליונה. רוב גיבורי העל מעולם לא איבדו את כוחם ונכשלו. טינטין, לעומת זאת, התפתח בהתאם להקשר הפרנקו-בלגי באותה תקופה; אובדן האימפריה, מלחמה תחת כיבוש זר, הפחתת ההשפעה והדומיננטיות הגלובלית על ידי אנגלופון פופולרי תַרְבּוּת. עבור תושבי מערב אירופה באותה תקופה, הניצחון לא היה מובן מאליו כפי שהיה אצל האמריקאים. המציאות של טינטין היא לא של גיבור על: היא מתהפכת בהדרגה אותו לתוך בן אדם.[10] כפי שציין ז'אק טרדי: "On ne peut pas se permettre d’avoir des superhéros. Notre histoire

    nous empêche d’avoir des superhéros. Notre histoire de petits pays européens qui n’ont cessé de se faire la guerre. Notre histoire nous

    empêche d’avoir cette idée d’une suprématie, d’une force extrême."

    השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    "ככלל, אף מודל עיצובי אחר לא השפיע באופן כל כך משמעותי ומתמשך על הקומיקס, באירופה ומחוצה לה, כמו הקו הנקי, במיוחד על חבריו התורמים של הרג'ה לשבועון טינטין ב"בית הספר של בריסל" שלאחר המלחמה (פאול גראבט).[5]

    בחודש נובמבר 2016 נמכר בבית המכירות הפומביות Artcurial ציור מקורי של אחד מספרי הקומיקס "טינטין" בסכום שיא של 1.55 מיליון יורו. הציור מציג את טינטין, שלגי וקפטן האדוק מהלכים על פני הירח.[11]

    תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    לחפש מקורות!

    סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בעקבות הצלחת ספרי הקומיקס במשך השנים הופקו שתי סדרות טלוויזיה מצוירות המבוססות על עלילת ספרי הקומיקס:

    • הרפתקאותיו של טינטין מאת הרז'ה (Les Aventures de Tintin, d'après Hergé) - סדרת אנימציה בלגית אשר הופקה בין השנים 1958–1962. סדרה זו שודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית במהלך שנות השמונים בשם "קטנטן".
    • הרפתקאותיו של טינטין (Les Aventures de Tintin) - סדרת אנימציה אשר הופקה בשיתוף פעולה צרפתי־קנדי ושודרה בין השנים 1991–1992. סדרה זו דובבה לעברית על ידי אולפני אולפנטו ושודרה בישראל בערוץ 2 במהלך אמצע שנות התשעים במסגרת רצועת הילדים של רשת בשבת בבוקר, תחת השם "טין טין"; הסדרה שודרה בהמשך בשנית ברצועת הילדים "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, ובערוץ לוגי של נגה תקשורת. הסדרה דובבה מחדש לאחר מכן על ידי אולפני אלרום, והחל מ-3 בספטמבר 2017 עד 2020, היא שודרה ב-KIDZ תחת השם "הרפתקאות טינטין". בשנת 2021 הסדרה עלתה לשירותי הזרמת המדיה HOT VOD Young ו-NEXT TV בשפה האנגלית עם תרגום לעברית, תחת השם "הרפתקאות טינטין".

    סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

    טרילוגיית סרטי טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

    סטיבן ספילברג רכש הזכויות להפקת הסרטים של טינטין זמן קצר לפני מותו של הרז'ה בשנת 1983.

    בנובמבר 2002, אולפני דרימוורקס רכשו את הזכויות להפקת הסרטים אשר יתבססו על עלילת סדרת ספרי טינטין. ב־15 מאי 2007, סטיבן ספילברג, פיטר ג'קסון וסטייסי סניידר הודיעו על כך שבכוונתם להפיק טרילוגיית סרטים אשר תתבסס על סדרת ספרי טינטין, אשר יופקו באמצעות גרפיקת תלת מימד. לטענתם של ספילברג וג'קסון סרט לייב אקשן לא היה עושה חסד עם המקור.

    הסרט הראשון בבימויים של ספילברג וג'קסון, ששמו "הרפתקאותיו של טינטין: סודו של החד־קרן" יצא לאקרנים במהלך שנת 2011 והתבסס על עלילת שלושה סיפורים מסדרת ספרי טינטין - "הסרטן בעל צבתות הזהב", "תעלומת ה"חד־קרן"" ו"אוצרו של רקהם האדום". הסרט צולם בטכניקת אנימציה.

    סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    שני סרטים תיעודיים נעשו על טינטין ועל יוצר הסדרה הרז'ה.

    • אני, טינטין (Moi, Tintin) - סרט תיעודי צרפתי משנת 1976
    • טינטין ואני (Tintin et Moi) - סרט תיעודי דני משנת 2003.

    רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ה־BBC הפיק שתי סדרות של תסכיתי רדיו המבוססים על ספרי טינטין. התסכיתים כללו את ליאו מק'קרן בתפקיד רב החובל זאב הים, אנדרו סצ'ס בתפקיד שלגי, סטפן מור בתפקיד פרופסור קלקולוס, צ'ארלס קיי בתפקיד התאומים תומפסון וריצ'רד פירס בתפקיד טינטין.

    הסדרה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. האי השחור
    2. תעלומת ה"חד-קרן"
    3. אוצרו של רקהם האדום
    4. המשימה - הירח
    5. טינטין על הירח
    6. טינטין בטיבט

    הסדרה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. שבעת כדורי הבדולח
    2. אסירי השמש
    3. פרשת קלקולוס (שני חלקים)
    4. כרישי הים האדום (שני חלקים)

    תסכיתים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

    "שבעת כדורי הבדולח" ו"אסירי השמש" הופקו כמחזמר בבלגיה בשנת 2001, בשם: "Kuifje - de zonnetempel" (שפירושו: "טינטין - מקדש השמש"). המחזמר לווה באפקטים בימתיים מרשימים וכן במוזיקה מקורית בביצוע חי של התזמורת הלאומית של בלגיה.

    • בשנת 2002 המחזה תורגם לצרפתית ובוצע בצרפת.
    • בשנת 2007 עלה המחזה בשנית באנטוורפן שבבלגיה, בכיכובו של ילה קליימנס בתפקיד טינטין.
    • בשנת 2011 עלה המחזה בבלגיה בצמוד לעליית הסרט החדש.

    מרצ'נדייז?[עריכת קוד מקור | עריכה]

    לקריאה נוספת, קישורים חיצוניים וכו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ההיגוי הנכון בצרפתית הוא "טַנְטַן".
    2. ^ M. Castillo, Tintin and colleagues go to the doctor, AJNR. American journal of neuroradiology
    3. ^ The 50 greatest comic-book characters, EMPIRE
    4. ^ Michael Farr, Tintin & Co., עמ' 33
    5. ^ 1 2 Paul Gravett, Hergé & The Clear Line, Comic Art Magazine, Todd Hignite
    6. ^ אנה קרבחוסה, אל פאיס, בית משפט בבלגיה יקבע אם הקומיקס טינטין "גזעני", באתר הארץ, 10 באוגוסט 2007
    7. ^ https://www.thejc.com/culture/features/was-tintin-s-creator-drawing-on-hate-1.430203
    8. ^ https://forward.com/culture/148255/tintin-and-the-anti-semites/
    9. ^ George Michelsen Foy, Should We Ban Tintin and Snowy?, Psychology Today, ‏11 בינואר 2019
    10. ^ Matthow Screech, Masters of the Ninth Art: Bandes dessinees & Franco-Belgian Identity, ליברפול: Liverpool University Press, 2005, פרק :CHAPTER ONE Constructing the Franco-Belgian Hero: Hergé’s Aventures de Tintin, עמ' 17. (באנגלית)
    11. ^ איור מקורי של גיבור הקומיקס טינטין נמכר ב־1.55 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2016