משתמשת:Doritdi/דייוויד מאטאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

דיוויד מטאס (באנגלית: David Matas, נולד: 29 באוגוסט 1943) הוא עורך דין בינלאומי לזכויות אדם, מבכירי היועצים המשפטיים של "בני ברית" בקנדה.  בפרקטיקה הפרטית שלו שנפתחה ב-1979 הוא מתמקד בעיקר בנושאים של הגירה, בהגנה על פליטים,  ובמשפטים בנושאי זכויות האדם. מטאס פרסם מגוון ספרים וכתבי-יד ומתגורר כיום בעיר ויניפג במחוז מניטובה שבקנדה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויד מטאס נולד בעיר ויניפג ,במחוז מניטובה שבקנדה; סביו היגרו לקנדה  מאוקראינה ומרומניה בראשית המאה ה-20.[1] מטאס קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת מניטובה ב-1964, ןתואר שני מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1965. ב-1967 קיבל תואר ראשון נוסף בתורת המשפט מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ב-1968, הוא קיבל תואר ראשון נוסף במשפט אזרחי. בשנת 1969 הוסמך לעריכת-דין והיה לחבר ב-Middle Temple United Kingdom, כעורך דין הטוען בפני בתי המשפט (barrister), והצטרף ללשכת עורכי-הדין של מניטובה ב-1971.

עבודה בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטאס כיהן בתפקיד עוזר ראשי לאב בית הדין  הקנדי בשנים  1968-69, והיה חבר ב-Foreign Ownership Working Group (קבוצת עבודה בבעלות בינלאומית)  בממשלת קנדה, וכן שימש כעוזר מיוחד (Solicitor) לתובע הכללי של קנדה ב- 1971-72.

דייוויד מאטאס כיהן כחבר המשלחת הקנדית לעצרת הכללית של האו"ם, בכוח המשימה שעסק בניסוח נהלים בנושאי הגירה. ב-1998הוא השתתף במשלחת הקנדית לכנס שעסק במשפט בינלאומי פלילי, היה נציג המשלחת הקנדית לפורום בינלאומי בנושא השואה בשטוקהולם. בשנים 1997-2003 ניהל את המרכז הבינלאומי לזכויות אדם ודמוקרטיה (International Centre for Human Rights & Democratic Development) או בקיצור  R&D.

עבודה בהוראה [עריכת קוד מקור | עריכה]

מטאס לימד משפט חוקתי באוניברסיטת מק'גיל. הוא לימד גם מבוא לכלכלה, בעיות בכלכלה הקנדית , חוק בינלאומי, זכויות אזרחיות, וכן סוגיות בהגירה  ובחוקי פליטים, באוניברסיטת מניטובה.

הבאת פושעי מלחמה נאצים לדין בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיוויד מטאס לא היה קשר אישי, משפחתי או ישיר לשואה. משפחתו חיה בוויניפג בתקופת מלחמת העולם השנייה. אך הוא התייחס לשואה כאל אירוע מכונן בחוויה האנושית שלו. מטאס הושפע עמוקות מרצח העם היהודי בשואה והציב לעצמו מטרה, ללמוד את הלקחים של השואה ולפעול כדי למנוע הישנות של מקרים דומים. מטאס לא הגדיר את עצמו כצייד נאצים. לדבריו היה קל "לצוד" אותם בקנדה, אליה ברחו אחרי המלחמה. לחליפין, הוא הגדיר את עצמו כצייד הצדק. (ספרו עמודים 19-33). הוא עסק בתהליך הפיתוח של חוקים בינלאומיים להבאתם של פושעי מלחמה לדין, והפיץ את המודעות לזכויות אדם שהתעוררה כתוצאה מהשואה. חסינותם של הפושעים הנאצים במדינות רבות גרמה לאירועים נוספים של רצח עם. מטאס הבין כי שתיקה של אנשים רבים סייעה לשואה להתרחש ולכן הוא פעל לשינוי החוק הקנדי המעורפל, כדי שיהיה בסיס חוקי להעמדתם לדין של פושעי מלחמה נאצים בקנדה או להסגרתם לגרמניה. העמדתם לדין של נאצים הייתה עבודה קשה וממושכת. הקשיים נבעו בחלקם מאופי הפשעים. ברצח המוני עדי הראייה הם הקרבנות, בגלל שהגופות נשרפו לא הייתה אפשרות לנתיחה שאחרי המוות והזיכרון של צופים מהצד נחלש. בנוסף היו קשיי תקציב, גרירת רגלים של המשטרה, היו יותר מידי פושעים, עבר הרבה זמן והפושעים שהועמדו לדין לבסוף העלו טענות כי לא ידעו, כי הם מילאו פקודות, שהכריחו אותם לעשות מה שעשו, והכחישו את זהותם ואת מעורבותם. בנוסף, דעת הקהל בקנדה העדיפה לשכוח, לסלוח ולתת להם להמשיך בחייהם. מטאס דחה את כל התירוצים הללו ואמר כי יש להבחין בין צדק ובין נקמה. הלמוט ראוקה, פושע מלחמה נאצי, הוסגר מקנדה לגרמניה, בזכות החוק שמטאס עמד מאחוריו.

בהמשך דרכו, מטאס הביא להעמדתם לדין של פושעי רצח עם במקומות רבים נוספים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטאס היה מועמד  לבית הנבחרים של קנדה בשנת 1979 וב-1980 היה מועמד כנציג מטעם המפלגה הליברלית במחוז Winnipeg—Assiniboine  לבחירות הפדרליות  והגיע למקום השני בשתי הפעמים.

בעקבות ההפסדים, החליט מטאס לפרוש מפעילות פוליטית, שאותה תיאר מאוחר יותר כפעילות מקומית וצרה, (הספר למה עשיתי 37-45,) לטובת פעילות למען זכויות אדם בינלאומיות. הוא החליט לעבוד בהתנדבות בארגונים חוץ ממשלתיים שהתמקדו בזכויות אדם.

בשנת 2009 דיוויד מטאס היה חתום על מכתב התנגדות למינויו של פרופסור כריסטין צ'ינקין  למועצת זכויות אדם  באו"ם. מטאס בדק את עבודתה של וועדת גולדסטון שחקרה את פעילותה של ישראל במבצע עופרת יצוקה בעזה בשנים 2008-2009 . הוא טען כי צ'ינקין חתם על מכתב המצביע על כך שישראל מתנהגת בניגוד לחוק הבינלאומי, מבלי לבחון את הראיות."[2] צ'ינקין לא התפטר, והצטרף למבקרי הדו"ח של האו"ם. מאוחר יותר הודה השופט גלדסטון שכתב את עיקר הדו"ח, כי הדו"ח אכן היה מוטה והכיל מידע שגוי.

בספרו "בהלם: אנטי-ציונות  ואנטישמיות", מאטאס התייחס למבקרים של מדיניות ישראל אחרי מלחמת 1967 בכל הנוגע לגדה המערבית, והאשים אותם  בכך שיש להם סטנדרטים כפולים ונתן דוגמה שהם לא מבקרים את סין על הכיבוש של טיבט.[3]

פעילותו למען זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות של מטאס למען זכויות אדם מתפרשת לארבעה כיוונים: 1. קידום החוק הקנדי שרוצחי המונים חייבים לעמוד לדין. 2. פעילות למען הגנה על פליטים. 3. קידום האיסור לנאום נאומי הסתה, שטנה ושנאה. 3. עזרה לקרבנות של הפרות זכויות אדם בסיסיות ברמה הבינלאומית.

לדבריו של מטאס, קיימות ארבע תכונות אנושיות המאפשרות את קיומן של הפרות בוטות של זכויות אדם, עד כדי רצח המוני. התכונות הן, אדישות, חשיבה בהכללות, צביעות ותחושת חוסר אונים. בגלל תכונות אלו, אנשים לא מתערבים אף על פי שהם עדים למעשים ברוטליים.

מאטאס היה מעורב באופן פעיל כמנהלה של הקרן הבינלאומית לסיוע ולהגנה על דרום אפריקה בקנדה, ניהל את האגודה לשיתוף פעולה בין קנדה ודרום אפריקה, היה סגן  יו"ר הקנדי של משמר הלסינקי, ניהל את האגודה לחופש  ולזכויות, ניהל את אמנסטי אינטרנשיונל, ניהל "בני ברית" קנדה, ניהל את לשכת עורכי הדין הקנדית, ניהל את הנציבות הבין-לאומית של משפטנים, את הקונגרס היהודי הקנדי, ואת מועצת הפליטים הקנדית.

מאטאס ייצג את לאי  לאי צ'אנג-שין  בהליכי הסגרה.[4]

מאטאס היה גם עורך הדין של "אגודת צדק ליהודים ממדינות ערב", והוא אחד ממחברי הספר: "פליטים יהודיים ממדינות ערב: המקרה של זכויות ופיצויים".

הוא הציג דוח"ות מסמכים משפטיים בנושא ההעמדה לדין של פושעי המלחמה בבנגלדש.

הפרות של זכויות אדם בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטאס עסק בנושא האפארטהייד בדרום אפריקה, בהגנה על פליטים מאיראן, בתיירות מין ובניצול ילדים למטרות פורנוגרפיה. הוא מתמקד היום ברצח מתרגלי הפאלון גונג על ידי קצירת איבריהם החיוניים למטרות השתלה.

קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, דיוויד מאטאס פרסם יחד עם דיוויד קילגור את דו"ח  מטאס-קילגור" [5] שבו הם קבעו כי, "המקור של 41,500 איברים להשתלות בתקופה של שש שנים בין 2000 ל-2005 הוא בלתי מוסבר" וכתב כי "אנחנו מאמינים שזה נמשך ויש  גם היום קצירת איברים בכפייה בקנה מידה גדול  ממתרגלי פאלון גונג". ב-2009, מאטאס וקילגור פרסמו ספר ובו גרסה מעודכנת של הדו"ח.[6] הם נסעו ליותר מ-50 מדינות במטרה להעלות את המודעות למצב. מאוחר יותר מאטאס הצהיר, "אנחנו מעריכים כי בתקופה שבין 2000 ל-2005, היו 41,500 השתלות אשר אין להן מקור מוסבר אחר".[7]

ב-2012, פורסם הספר איברים של המדינה: התעללות בהשתלות בסין. הספר נערך על ידי מטאס וד"ר טורסטן טריי, ונכתבו בו  מאמרים מאת הפרופסור לרפואה  ד"ר גבריאל דנוביץ',[8] הפרופסור לביו-אתיקה ארתור קפלן,[9] מנתח לב ובית חזה ד"ר ג'ייקוב לביא,[10] ד"ר  גזאלי אחמד,[11] פרופסור מריה פיאטארון סינג,[12] ד"ר טורסטן טריי,[13] איתן גוטמן ו-מטאס עצמו.[14][15][16][17][18]

איתן גוטמן, עיתונאי וחוקר, ראיין יותר מ-100 עדים והעריך כי 65,000 מתרגלי פאלון גונג נהרגו בשביל האיברים שלהם בשנים 2000 ל-2008.[19][20][21][22]

בשנים 2016 ו-2018 פורסמו דו"חות מעודכנים המצביעים על כך שקצירת האיברים ורציחתם של מתרגלי הפאלון גונג נמשכת גם היום, ביתר שאת.

דוח קילגור מטאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוח הראשון פורסם בשנת 2006.

העדכון האחרון לדוח פורסם ביוני 2018.

CBA ועדת החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטאס, שהוא חבר בלשכת עורכי הדין הקנדית, התבקש ב-1977 להשתתף  בוועדת החוקה. המנדט של הוועדה היה ללמוד ולתת המלצות לחוקה של קנדה.[23] חברי הוועדה הגיעו מכל מחוז של קנדה, וכללו גם  שני  מחוזי עתידיים, שופט בית המשפט העליון לצדק של קנדה, שני נשיאי בית המשפט המחוזי העתידיים והשגריר המיועד של קנדה לאו"ם. הוועדה הציגה את הדו"ח בכנס השנתי, ב-1978. הוועדה המליצה על שינויים רחבי היקף בחוקה, כולל חוק חדש לחלוטין והוא ביטול המלוכה, שינוי הסנאט, שינויים בזכויות השפה ובמגילת זכויות האדם ושינוי מאזן הכוחות בין הממשלה הפדרלית לבין המחוזות.

ספרים, פרקים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David Matas: Revisiting Human Rights 29 August 2010, Epoch Times
  2. ^ http://blog.unwatch.org/wp-content/uploads/2009/09/cdn-lawyers-support-recusal-of-biased-un-fact-finder-sept-11-09doc.pdf
  3. ^ https://books.google.com/books?id=DYR7SqcMe9gC&lpg=PA67&pg=PA67&hl=en#v=onepage&q&f=false
  4. ^ Bill Benedict (09 August 2009) "China's most wanted man admits guilt", cleveland.com
  5. ^ David Kilgour, David Matas (6 July 2006, revised 31 January 2007) An Independent Investigation into Allegations of Organ Harvesting of Falun Gong Practitioners in China (free in 22 languages) organharvestinvestigation.net
  6. ^ David Kilgour, David Matas (2009) Bloody Harvest, The killing of Falun Gong for their organs Archived 2014-10-18 at the Wayback Machine p. 232 seraphimeditions.com
  7. ^ Killed for Organs: China's Secret State Transplant Business (2012) YouTube video, 8 minutes
  8. ^ G Danovitch articles, US National Library of Medicine
  9. ^ AL Caplan articles, US National Library of Medicine
  10. ^ J Lavee articles, US National Library of Medicine
  11. ^ G Ahmad articles, US National Library of Medicine
  12. ^ M Fiatarone Singh articles, US National Library of Medicine
  13. ^ T Trey articles, US National Library of Medicine
  14. ^ "State Organs: Introduction" Archived 2013-05-27 at the Wayback Machine seraphimeditions.com
  15. ^ Rebeca Kuropatwa (19 September 2012) "New Matas book reveals transplant abuse" Archived 2015-04-02 at the Wayback Machine, Jewish Tribune
  16. ^ Mark Colvin (27 November 2012) "Parliament to hear evidence of transplant abuse in China", Australian Broadcasting Corporation
  17. ^ Matthew Robertson (31 August 2012) "Book Exposes Organized Killing for Organs in China" The Epoch Times
  18. ^ David Matas, Dr. Torsten Trey (2012) State Organs, Transplant Abuse in China Archived 2015-02-24 at the Wayback Machine seraphimeditions.com p. 144
  19. ^ Jay Nordlinger (25 August 2014) "Face The Slaughter: The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China’s Secret Solution to Its Dissident Problem, by Ethan Gutmann", National Review
  20. ^ Viv Young (11 August 2014) "The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China’s Secret Solution to Its Dissident Problem", New York Journal of Books
  21. ^ Barbara Turnbull (21 October 2014) "Q&A: Author and analyst Ethan Gutmann discusses China’s illegal organ trade" The Toronto Star
  22. ^ Ethan Gutmann (August 2014) The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting and China’s Secret Solution to Its Dissident Problem "Average number of Falun Gong in Laogai System at any given time" Low estimate 450,000, High estimate 1,000,000 p 320. "Best estimate of Falun Gong harvested 2000 to 2008" 65,000 p 322. amazon.com
  23. ^ CBA Resolution 77-01-A: Constitution of Canada - Special Committee; reproduced in Canadian Bar Association: Towards a new Canada - Committee on the Constitution, p. xv.

קטגוריה:יהודים קנדים קטגוריה:קנדים ממוצא רומני-יהודי קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אוקספורד קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פרינסטון