משתמשת:Hanay/מאספה

דגים

למה דגים או "דגדוגי דגים"

היו היה פעם ביוני 2006, בשנותיה הראשונות של הוויקיפדיה, באחד מדיוני החשיבות שהתקיים על אחד הערכים בחר עורך ששם המשתמש שלו הוא גילגמש להביע את דעתו על טיבו של הערך באמצעות הביטוי "X ודומיו הם סרטן בגופה של ויקי. הטיפול בסרטן הוא כריתת המקום הנגוע." הביטוי הזה עורר תגובות שליליות בטענה שלא יפה להשתמש בכינוי "סרטן" בהתייחס לטיבו של ערך. גילגמש שאל האם הכינוי "דג" במקום סרטן הוא בסדר? והתשובה הייתה חיובית..

מאז זרמו מים רבים בנהרות דיוני החשיבות של הוויקיפדיה העברית, חלקם היו סוערים מאד, וגילגמש הרבה להשתמש במשפט "דג בגופה של וויקיפדיה" בהתייחסו לערך שאין מקומו בוויקיפדיה. במשך הזמן כדרכה של שפה, קיבל ביטוי זה את המשמעות השלילית של ה"סרטן". והוא התבקש לא להשתמש בו יותר, או להחליפו בביטוי אחר, אבל גילגמש סרב. למרות זאת שמתי לב שבשנה האחרונה הוא כמעט ולא השתמש בביטוי הזה.

בעקבות הדיון ביוני 2006 נוצרה אפילו תבנית הומוריסטית של "משתמש זה הוא דג בגופה של ויקיפדיה". יש כאלה שקיבלו זאת קשה ולא שכחו, ואפילו העלו את הנושא בכתבה בביטאון הוויקיפדיה העברית "הטילדה הרביעית" שיצא ב- 23 בנובמבר 2013 ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/25/בריחת המוחות - הגרסה הוויקיפדית בפסקה "סרטן בגופה של ויקיפדיה" שכמובן החזיר את הביטוי המקורי לתודעה....

הביטוי מצא את מקומו גם בדף ויקיפדיה:הומור/קלישאות ויקי. במשך הזמן היו עורכים שגם הם בחרו להשתמש בביטוי הזה. למשל כאן. התייחסויות נוספות לדג הזה תוכלו לראות בשיחת משתמש:Gilgamesh/ארכיון 33

לדג הזה יש גם חיים נוספים, למשל בספר המדע הבדיוני של דאגלס אדמס: היו שלום ותודה על הדגים. זאת ההודעה שהשאירו הדולפינים לתושבי כדור הארץ כשעזבו אותו רגע לפני השמדתו. אז נקווה שאף אחד לא יגיד זאת על הוויקיפדיה לעולם, גם אם יש מה מידי פעם דגים.

משתמש זה הוא דג בגופה של ויקיפדיה

דג

פול

משתמש זה הוא פול התמנון בגופה של ויקיפדיה

תמנון

הומור

משתמש זה הוא בעד הומור בתבניות משתמש בוויקיפדיה

הומור

טרולים

ג'ימי ויילס מדבר על טרולים בויקימניה 2006

שלט הומוריסטי שנועד להעביר את דרך ההתמודדות: "אל תאכילו את הטרול" PDNFTT

• טרול (אינטרנט)

מה בין טרול לטרול, ואיך גיליתי את הטרול

למרות הניסוח בלשון זכר, כל מה שנכתב בפוסט מתייחס לנשים וגברים כאחד. (כן כן, יש גם נשים טרוליות)

בפעם הראשונה ששמעתי בוויקיפדיה את המושג טרול בהתייחס לעורכים בעייתיים, חשבתי שזאת בדיחה. אבל גיליתי שיש דבר כזה. בערך טרול (אינטרנט) בוויקיפדיה יש הגדרה ארוכה מאד מהו טרול, אבל בדף ויקיפדיה:התמודדות עם טרולים כתוב בפשטות: "טרולים באינטרנט הם אנשים שמחבלים באתרי תוכן", וזה כול הסיפור.

על פי כתבה בעיתון הארץ מפברואר 2014, טרולים ברשת חשים שמחה לאיד מהמצוקה של אחרים והם מוגדרים כסאדיסטים. בוויקיפדיה העברית יש מספר עורכים לשעבר שהוגדרו כטרולים. לא כל עורך בעייתי בוויקיפדיה מוכרז כטרול. יש עורכים בעייתיים שנכנסים לערוך, פעמים רבות הם גם נרשמים לאתר ומשחיתים. העריכות הבעייתיות מזוהות מהר למדי, ועורכים אלה נחסמים. הבעיה היא אותם עורכים שלא מרפים. הם נחסמו מעריכה בוויקיפדיה העברית בגלל התנהלות מאד בעייתית. חלקם בעלי כשרון כתיבה, אבל חסרי יכולת לפעול בקהילה שיתופית מבלי לפגוע באחרים.

הוויקיפדיה נכתבת על ידי עורכים הכותבים בהתנדבות מתוך אהבת הידע. בוויקיפדיה אין בעלות על ערכים, והעריכה נעשית תוך שיתוף פעולה בין עורכים שונים כשכול אחד יכול לשפר את הערכים שהאחר כתב. חוסר יכולת לפעול בשיתוף פעולה תוך הקפדה על כללי התנהגות בתוך הקהילה יכול להביא לחסימת העורך מעריכה בוויקיפדיה. עורך בעייתי משרה אווירה לא נעימה שפוגעת בחדוות הכתיבה ומבריחה עורכים מהמיזם. וללא עורכים פעילים, הוויקיפדיה לא תוכל להתקיים. לכן יש הקפדה עם עורכים כאלה, ואם אין שיפור בהתנהלות שלהם למרות האזהרות שניתנו להם, הם בסופו של דבר נחסמים מעריכה בוויקיפדיה ללא הגבלת זמן, ואם הם ממשיכים להציק כשהם כותבים מכתובות אי פי שונות תוך מעבר מכתובת לכתובת. הם מוכרזים כטרולים.

אני אישית לא מצליחה להבין את הרציונל העומד מאחורי התנהגותם. הרי כל עריכה שלהם משוחזרת, אין כל תועלת במה שהם עושים. הם לא משאירים אחריהם שום דבר חיובי. כשהם נכנסים בלילה למיטה, מה עובר בראשם? האם הם חושבים: היום הצקתי לזה ולזה, יופי היה לי יום מוצלח? הטרול מבלה את זמנו בפעילות מזיקה המשחיתה את נשמתו. האמת היא שצר לי עליהם. איזו הרגשה לא טובה היא לטרול לדעת שלא הביא כל תועלת בעולם, ואנשים ישמחו כשיעלם.

חלק מהטרולים לא מסתפקים בהצקה מעל דפי הוויקיפדיה ומעבירים את מלאכת ההצקה וההשחתה גם למרחבים אחרים מחוץ לוויקיפדיה. כדי להקשות על חסימתם הם מחליפים כתובות אי פי במהירות רבה מאד ומחליפים גם ספקי אינטרנט.

ההתמודדות אתם היא על ידי שחזור כל עריכה שלהם, חסימה וניתוק מגע. הכלל המנחה הוא "נא לא להאכיל את הטרול" או באנגלית "Please Do Not Feed The Troll" ובקיצור PDNFTT. כי הטרול רעב לתשומת לב ולהכרה במעשיו, והיה שמח מאד אם היו מנהלים אתו דיאלוג.

ולאחר שקראתם את כל מה שכתבתי, אני בטוחה שאינכם מתפלאים יותר שהתופעה הזאת של משחיתים, נקראת על שם טרול מפלצת מיתולוגית דמוית אדם שמקורה באגדות עם נורדיות וסקנדינביות.

"עבודות ויקידמיות" בוויקיפדיה - מה זאת המילה המוזרה הזאת?

הלוגו של המיזם. מקור ויקישיתוף היוצרת עיצובית ברשיון cc-by-sa-3.0

ד"ר אורי אמיתי מציג את המיזם בפני סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. מקור ויקיישתוף, צלמת חנה יריב ברישיון Cc-by-sa-3.0

התחלתי לערוך בוויקיפדיה ב-3 במאי 2009. הערך הראשון שהעליתי היה על "מגילת ון אמון". המגילה היא מסמך היסטורי מהמאה ה-11 לפנה"ס על גבי פפירוס, המספר את סיפור מסעו הימי של כוהן אמון ממצרים לעיר גבל שבלבנון. בחרתי לכתוב את הערך הזה כי זאת הייתה עבודה שהגשתי באוניברסיטה כמטלה אקדמית בעת לימודי ארכאולוגיה, עליה קיבלתי ציון גבוה ולא היה ערך על המגילה בוויקיפדיה.

בדיעבד מה שכתבתי היה מה שבוויקיפדיה קוראים לו היום "עבודה ויקידמית" שהוא כתיבת ערך כמטלה אקדמית, כשהעבודה במקום להישלח למרצה על גבי מסמך וורד ולהישכח לאחר מכן במסגרת תיקיה נידחת במחשב של הסטודנט, מועלית במסגרת שיתוף פעולה בין הוויקיפדיה העברית לאקדמיה, כערך.

קצת היסטוריה

שיתוף פעולה זה החל בסוף שנת 2005, כשנתיים לאחר שהוויקיפדיה העברית החלה להיכתב. היוזמה הייתה של פרופ' עוזי וישנה, פרופסור למתימטיקה באוניברסיטת בר אילן שעורך בוויקיפדיה. הוא יזם כתיבת ערכים לסטודנטים שלו לתואר שני בשנת הלימודים תשס"ד בקורס בשם "תורת המספרים האלגברית" במסגרתו נכתבו אולי 3-2 ערכים. הערך משפט היחידות של דיריכלה שנכתב במסגרת הקורס עלה בנובמבר 2005. בדצמבר 2006 לקראת קורס נוסף, פתח עוזי בוויקיפדיה את הדף ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות. הדף הזה הגדיר את תהליך שיתוף הפעולה בין הוויקיפדיה העברית והאקדמיה. בשלב זה עדיין לא נפתחו דפים ספציפיים לכל מיזם שקישרו בין הערכים השונים שנכתבו במסגרתו.

בדצמבר 2006 נפתח לראשונה דף מיזם ספציפי בקורס ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/דיני נזיקין - האוניברסיטה העברית במסגרתו נכתבו 59 ערכים. מיזם זה זכה לפרסום באתר העיתון "הארץ" בכתבתו של ליאור הנר מה-11 בדצמבר 2006 פרויקט משותף לאונ' העברית ולוויקיפדיה. זה היה שיתוף הפעולה הגדול הראשון בין האקדמיה לוויקיפדיה העברית. ביולי 2007 פתח עוזי דף הנחיות ספציפי במרחב המשתמש שלו בוויקיפדיה משתמש:עוזי ו./הנחיות לסטודנטים לסטודנטים בקורס "אלגברה קומוטטיבית מתקדמת". בהמשך הצטרפו אוניברסיטאות ומכללות נוספות לשיתוף הפעולה, ועד עתה, אוגוסט 2014 השתתפו במיזם הגופים האקדמאים הבאים:
- אוניברסיטת בר-אילן
- האוניברסיטה העברית
- מכללת אחווה
- מכללת ספיר
- אוניברסיטת חיפה
- אוניברסיטת בן גוריון
- אוניברסיטת תל-אביב
- מכללת מנשר לאמנות
- הפקולטה לרפואה בגליל
- הטכניון
- סמינר הקיבוצים
- HIT מכון טכנולוגי חולון
- מכללת שערי משפט

הסטודנטים בקורס ויקי-רפואה באוניברסיטת תל אביב. מקור ויקישיתוף, הצלמת שני אבן ברישיון Cc-by-sa-3.0

ברוב האוניברסיטאות והמכללות שיתוף הפעולה נעשה במספר פקולטות וקורסים, בחלקם שיתוף הפעולה נמשך כבר מספר שנים, כשבכל שנה הסטודנטים באותו קורס או תוכנית כותבים ערכים כמטלה אקדמית.

שינוי גדול במיזם התרחש בסוף שנת 2011, לאחר שהחל שיתוף הפעולה הגדול בין הוויקיפדיה לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה במיזם ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה יצאה עם הודעה לעיתונות ‏ויקיפדיה באקדמיה ב-7 בנובמבר 2011. ראו גם את כתבתו של יונתן הללי באתר NRG ‏ אוניברסיטת חיפה: הסטודנטים יחויבו לכתוב ערכים לוויקיפדיה במסגרת מיזם זה השתתפו עד כה 21 קורסים בחוגים שונים, והועלו 177 ערכים למרחב הערכים מתוכם כמה הפכו לערכים מומלצים ועוד 18 ערכים נכתבים במסגרת טיוטה. באותה עת כדי להקל על הסטודנטים והמרצים, הורחבו גם דפי העזר של המיזם ונכתבו מדריכים שונים ששולבו בדפי ההנחיות. לאחר מכן התגברו שיתופי הפעולה עם האקדמיה. שינוי גדול נוסף התרחש בשנת 2013 בקורס בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. הקורס במסגרת שנתית נפתח ביוזמתה של שני אבן. בקורס למדו 62 סטודנטים איך לערוך בוויקיפדיה, וכתבו במשך שנה 128 ערכים בתחום הרפואה. בקורס זה השתתפו כמרצים אורחים ויקיפדים מנוסים שהעבירו הרצאות בנושאים שונים הקושרים בעריכה בוויקיפדיה ובהתנהלות במסגרת הקהילה.

איך זה נולד ומתנהל

היוזמה ליצירת שיתוף פעולה עם האקדמיה יכול להתחיל מהוויקיפד שיוצר קשר עם האוניברסיטה/מכללה או מהמרצה שרואה בוויקיפדיה פלטפורמה טובה להעלות ערכים שיעבירו מידע איכותי לציבור, ויגבירו את הנראות הציבורית של הנושא שהם חוקרים. באוניברסיטת בן גוריון פועל ויקיפד באר שבעי דני וקס שעד כה יזם שיתוף פעולה ב-7 קורסים בחוגים שונים. בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, היוזמה נולדה אצל ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית שחשב שכתיבת ערך בוויקיפדיה היא דרך טובה שבה האקדמיה יכולה לתרום לציבור. הוא צרף אליו את פרופסור גיא בר עוז מהחוג לארכאולוגיה. אני שמעתי על הרעיון של אורי אמיתי ופניתי אליו והצעתי את עזרתי בהדרכת סטודנטים ובלווים בתוך הוויקיפדיה. וכך זה נולד במזל ובברכה המיזם כשהנהלת האוניברסיטה נותנת את ברכתה.

יש מיזמים כמו המיזמים של ד"ר עמוס בר-דע בביוננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וננוטכנולוגיה בHIT מכון טכנולוגי חולון שבהם המרצה עושה את הכל, הוא מדריך את הסטודנטים, פותח את דף המיזם ומלווה את הסטודנטים בתוך הוויקיפדיה.

במיזמים שבהם שותפים וויקיפדים פעילים, המתכונת של התנהלות המיזם (עם וריאציות) היא: הוויקיפד מגיע לקורס ונותן הדרכה לסטודנטים של שתי שעות אקדמאיות לפחות, שבו הסטודנטים לאחר שנרשמו לוויקיפדיה, לומדים טכניקת עריכה בסיסית. לאחר מכן הם מונחים להעלות את הערך כטיוטה במרחב המשתמש. בטיוטה ניתן לכתוב ערך מושלם בסביבה מוגנת. הוויקיפד מוביל המיזם (לעתים בעזרת וויקיפדים נוספים) מלווה את הסטודנטים בתוך הוויקיפדיה, עובר על הטיוטות ומעיר הערות שעיקרן עריכה ועיצוב לפי כללי העריכה בוויקיפדיה. הטיוטה מועברת למרצה לצורך אישורו, ולאחר שהוא מעיר את הערותיו, הסטודנט מתקן. הערך עובר למרחב הערכים רק לאחר שהמרצה אישר את העברתו. כשהערך במרחב הערכים, מונחת בדף השיחה של הערך תבנית מטלה אקדמי שבו מצויין שם הקורס , הפקולטה והאוניברסיטה במסגרתו נכתב הערך.

המיזמים המובלים בתוך הוויקיפדיה על ידי וויקיפדים זוכים גם לסיוע ועזרה של עמותת ויקימדיה ישראל.

יחודו של המיזם ומה הלאה

כפי שסיפרתי לכם למעלה, הערך הראשון שהעליתי הייתה עבודה אקדמית שכתבתי בשנת 2005, ששכבה אצלי בתיקיה במחשב. אני כתבתי, המרצה קרא וזהו. מאז שהעליתי את הערך ב-3 במאי 2009 למרחב הערכים צפו בערך בממוצע 3 צפיות ביום שזה כ-5,600 צפיות עד היום. זה נותן לי הרגשה מאוד טובה וזאת גם ההרגשה של הסטודנטים, אני יודעת זאת כי אני נוהגת לשאול אותם להרגשתם ולתחושת החוויה שלהם לאחר שהערך עלה למרחב הערכים. סטודנטית מהחוג להיסטוריה כללית שהיא מורה של תלמידי בית ספר יסודי סיפרה לי, שהתלמידים שלה מאוד גאים בה על הערך שהיא כתבה. סטודנטית אחרת במסגרת "התוכנית ללימודי נשים ומגדר" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה שכתבה את הערך סיווה על איגוד עובדים לנשים עניות בהודו, כתבה לי בסיום העבודה "תודה חנה. זה היה תהליך מרתק ומאתגר עבורי. מקווה שאכתוב עוד כמה ערכים בתחום שמעניין אותי."

לוגו פינת היעץ בספרית אוניברסיטת חיפה

ייחוד נוסף במיזם הוא שמשתתפים בו גם סטודנטים ערבים הכותבים ערכים בוויקיפדיה העברית. בוויקי-רפואה באוניברסיטת תל אביב, כמחצית מהסטודנטים שכתבו, שפת אמם היא ערבית. חלק גדול מהסטודנטיות בלימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה, הן סטודנטיות ערביות. הן כותבות ערכים על דמויות של נשים פמיניסטיות ופורצות דרך בעולם הערבי. לרשותם עומדים מקורות בשפה הערבית, ובכך הן מנגישות את המידע החשוב הזה לקורא בשפה העברית. ראו למשל את הערך אינג'י אפלטון על ציירת ופעילה פוליטית ופמיניסטית מצרית. פעמים רבות הערך בעברית טוב ומשובח הרבה יותר מהערך בוויקיפדיה הערבית.

איני יודעת מה התוכניות העתידיות בנושא של הוויקיפדים האחרים והמרצים באוניברסיטאות השונות. אני מתכוונת להרחיב בשנה הבאה לקורסים נוספים בפקולטה למדעי הרוח, וכן יזמתי שיתוף פעולה עם שתי מכללות נוספות לכתיבת ערכים בארכאולוגיה (מי שמכיר אותי, יודע שזה הנושא הקרוב ללבי :)). אני מעריכה שיש יוזמות נוספות בדרך, ובנוסף יימשך שיתוף הפעולה הקיים היום במיזמים השונים.

בנוסף, בשנת הלימודים הבאה ייפתח בספריית אוניברסיטת חיפה דלפק יעץ לסטודנטים בנושא עריכה בוויקיפדיה. אני אאייש את הדלפק הזה. הספרייה שריינה עבורי חדר קבוע שבו אפגש עם סטודנטים שיירשמו מראש, ואדריך אותם הדרכה נוספת בוויקיפדיה בהתאם לצורך.

הכל נשמע נפלא, אז למה בכל זאת יש כאלה שמבקרים את המיזם

ב-13 באוגוסט 2014 העלתה העיתונאית טלי חרותי-סובר פוסט שתקף את המיזם בבלוג שלה האקדמיה החדשה: האם סטודנט צריך לקבל ציון על כתיבת ערך בוויקיפדיה?". שבו העלתה טענות שונות רובן שגויות מאד על המיזם. עכשיו אתם זוכרים את הטרולים מהפוסט הקודם? אז הנה עוד תוצאה של פעולתו המזיקה של הטרול. שוחחתי עם חרותי-סובר עוד בחודש יוני, ומיד לפי סגנון שאלותיה שאלתי אותה האם היוזמה לשאלותיה מקורן באחת הטרוליות הידועות בוויקיפדיה העברית. היא הכחישה זאת. אבל משהפוסט עלה וקראנו את הטקסט, היה ברור לי ולוויקיפדים רבים נוספים, שאלה ניסוחיה של אותה טרולית. חבל רק שעיתון הארץ שידע לתת במה יפה למיזם בשנת 2006, נתן עתה במה לפוסט כה שגוי שכלל והאשמות לא רציניות שהוכיחו שלא נעשה כאן כל תחקיר רציני.

את התגובות של הוויקיפדים וההתייחסות לפוסט הזה תוכלו לקרוא בוויקיפדיה בבפסקה "הארץ" - בלוג לאנשים טיפשים". בנוסף אני ממליצה גם לקרוא את תגובתו של ד"ר אורי אמיתי בבלוג שלו בפוסט: אקדמיא חדשה: כן בהחלט שנכתב ב- 17 באוגוסט 2014.

ואם אתם מחפשים להגיב בפוסט של טלי חרותי סובר, תראו שאין אפשרות כזאת, כי לאחר שהטרולית הגיבה שם בשמות שונים כולל שמות של וויקיפדים מוכרים ותקפה את הוויקיפדיה העברית והוויקיפדים, נעשתה פניה לעיתון הארץ שבחר להסיר את כל התגובות מהבלוג. כי זה מה שקורה כשמשתפים פעולה עם טרולים.

ולמבקרים הנדירים אני אומרת, ואף על פי כן נוע תנוע. התוצאות הנפלאות של מיזמי כתיבת ערכים כמטלה אקדמית מדברים בעד עצמם, וכן ירבו וכן יפרצו.

לעתיד

• הערך ה-150,000 והערך ה- 160,000 כולל מחלוקת
• כתיבת ערכים על נושאים אישיים כמו קורינתיה
• תאוריית הקשר
• ויקימניה
• מפעיל מערכת

שלום מתניה, תסתכל בבקשה כאן. מה זה? האם זה בסדר? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 05:03, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

להבנתי זה בוט (אם כי יתכן שלא) שמוסיף לפי בקשה דפי משתמש גלובליים בוויקיפדיות שונות. תחשבי על זה חנה שאת עכשיו כותבת ב10 ויקיפדיות שונות ואת רוצה ליצור דף משתמש בכל אחד בהן, אז הבוט/משתמש הזה עושה את זה בשבילך כך שאת לא צריכה להוסיף את המידע בכל הוויקיפדיות האלה. ראי m:Synchbot. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:39, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

שלום, מה שיונה אמר. מתניה • שיחה 09:15, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה יונה ב., האם בקישור הזה אני גם יכולה לבקש שבוט יפתח לי דפי משתמש בוויקיפדיות שונות, או שיש קישור אחר. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:37, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

כן. אם את מעוניינת תקראי את הפסקה m:Synchbot#How do I make a request?. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:08, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה רבה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:20, 18 בספטמבר 2014 (IDT)