משתמשת:La Nave Partirà/טיוטה

ויקיפדיה: הצבעות מחיקה ושחזור אבנר נתניהו בית מדרש גבעת שמואל גיאט שיחה:יאיר פינק משפחת שווץ (סדרת רשת) ויקיפדיה: הצבעות מחלוקת משה רדמן אבוטבול

חנה סיטון, בעלה יצחק, בנם טל חוה בן עמי הילדים ליאל וינאי ודודתם אילה חצרוני (איילוס) זהבה וזאב הקר סוהייב אבו עאמר אל רזאם יסמין פורת וטל כץ פסי כהן

פרשת בני הערובה בבית פסי כהן התרחשה בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר 2023, בעת הטבח שהתרחש שם.

שהותקף על ידי מחבלים במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. מחבלים פרצו בבוקר לקיבוץ, כ-40 מהם אספו 14 בני ערובה לביתה של כהן. תוכניתם הייתה לקחת אותם לרצועת עזה. אחר הצהריים הגיעו לבית פלגת ימ"מ וכוח צה"ל, והתנהל קרב יריות בינם לבין המחבלים. לקראת ערב ירה טנק של צה"ל על הבית שלושה פגזים והאירוע הסתיים. כל המחבלים נהרגו למעט המפקד שנכנע קודם ויצא עם בת ערובה כמגן אנושי, שניהם נשארו בחיים. מבין 13 בני הערובה בבית שרדה אישה אחת.

מהלך האירועים

השתלטות המחבלים על בני הערובה

ב-6 באוקטובר 2023, ליל שמחת תורה, אירחה פסי כהן בביתה שבבארי, את אחותה חנה, בעלה יצחק סיטון ובנם טל סיטון לארוחת חג. למחרת בסביבות השעה 06:30 פרצה מתקפת הפתע של החמאס על ישראל, בקיבוץ נשמעו אזעקות צבע אדום, ופסי ואורחיה נכנסו לממ"ד. באותו זמן היו יסמין פורת וטל כהן בפסטיבל נובה כשני קילומטר משם, כשהתחילה המתקפה הם היו ליד מכוניתם ונמלטו בין הראשונים. הם הגיעו לבארי ודפקו על דלתם של בני הזוג הדס ועדי דגן שגרו בשכנות לכהן והוזמנו להיכנס. האזעקות גברו והחלו להופיע בווטסאפ של הקיבוץ הודעות על מחבלים שחדרו פנימה, גם בבית משפחת דגן נכנסו לממ"ד. כ-40 מחבלים פרצו לביתה של כהן, רצחו את בני הזוג סיטון ובנם, והחלו לרכז בבית בני ערובה מהבתים השכנים.

הם הביאו לביתה של כהן את בני הזוג דגן ואורחיהם, את הילדים ליאל וינאי חצרוני בני ה-12 ודודתם איילה חצרוני, את הזוג זהבה יוסף הקר, ואת סוהיב אבו עמר, נהג אוטובוס ממזרח ירושלים שהמחבלים חטפו מהמסיבה ברעים כדי שישמש להם מתורגמן.

עם הגעתם לבית פסי כהן המחבלים חשבו שהצבא מקיף אותם או שחיילים מסתתרים בשיחים שמחוץ לבית. המתרגם אמר: 'תירגעו, תירגעו, אנחנו רק לוקחים אתכם למחסום ארז ולעזה ומחר בערב אתם כבר בבית'. מפקד כוח המחבלים, חסן, הסכים להצעה שהציעה יסמין פורת, להתקשר למשטרה על מנת שייתנו להם לחטוף את בני הערובה לרצועת עזה מבלי שהצבא יפגע בהם, אחרת הם יוציאו להורג את כל בני הערובה.

הקרב בין כוח צה"ל וימ"מ למחבלים

בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הגיע למקום כוח של צה"ל וימ"מ, והתנהל קרב יריות ממושך בינו לבין המחבלים שהשתלטו על הבית.

בזמן קרב הירי שוחח מפקד חוליית המחבלים בטלפון עם משטרת ישראל. בשיחתו הודיע כי בכוונתו להיכנע, ובמשטרה הודיעו לו שאם ברצונו לעשות זאת, עליו להתפשט ולצאת החוצה עם בת הערובה ששוחחה איתם בתחילת השיחה. כשעשה זאת, הציע לשאר המחבלים שייכנעו גם הם, אולם הם סירבו, ואיימו עליו שאם הוא ייצא החוצה וייכנע הם ייראו זאת כבגידה ויהרגו אותו. הירי פסק, והוא יצא עם בת הערובה יסמין פורת כשהיא צמודה לגופו ומשמשת עבורו כמגן אנושי. כשהגיע עימה לחיילים והשוטרים שעמדו מנגד הוא שחרר אותה ולאחר מכן הם אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. הוא ויסמין פורת נחקרו בשטח וגילו שיש בבית 40 מחבלים ו-14 בני ערובה. בסיום החקירה לוחמי הימ"מ הורו לו לכרוז במגפון שחבריו ייכנעו והוא אף קרא למחבלים בשמותיהם הפרטיים.

לפי התחקיר בניו-יורק טיימס, התפתח ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ, שקיווה שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין תא"ל ברק חירם, שביקש לסיים את האירוע עד רדת החשכה מחשש שבחסות החושך יצליחו המחבלים לצאת מן הבית ולהרוג אזרחים נוספים.

האש חודשה, המחבלים ירו רקטת RPG, ושני לוחמי ימ"מ ירו שני טילי לאו אל עבר הבית. קרב ירי זה נמשך עד שבסופו של דבר שיגר טנק של צה"ל בפיקודו של סגן אלוף סלמן חבקה, על פי פקודתו של תת-אלוף ברק חירם, שני פגזים אל הבית, אחד לגג הבית ושני לרצפתו. על פי עדותה של הדס דגן, היחידה ששרדה את המתקפה [מלבד יסמין פורת ששוחררה לפני כן], ההפגזה הביאה למותם של המחבלים ושל כל בני הערובה כולל בעלה.

בסוף פברואר 2024, התקיימה ישיבה באוגדה 99, עליה מפקד תא"ל ברק חירם, לישיבה הובאו מומחים לבליסטיקה וארכאולוגיה, שהגיעו למסקנה כי המחבלים ירו בבני הערובה מנשקם האישי ורצחו אותם מטווח אפס, לפני שבוצע ירי הטנק לבית.

כחודש וחצי לאחר ההפגזה זוהו שרידי גופתה של בת הערובה ליאל חצרוני, שהוגדרה כילדה הנעדרת האחרונה. היא שהתה בבית המופגז לצד אחיה התאום ואחות סבתם, שנהרגו גם הם.

סיקור תקשורתי

במהלך שיחת הטלפון של בת הערובה יסמין פורת למשטרה, היא הוכרחה על ידי המחבלים לומר שבמקום מוחזקים 50 בני ערובה ושמדובר בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שגרם לדיווחים מוטעים במהלך האירוע.

ראו גם

• הטבח בבארי

קישורים חיצוניים

• זמן אמת עונה 7 | בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (במסגרת התוכנית זמן אמת)", באתר יוטיוב, 7 בדצמבר 2023
• לי נעים, ‏"הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2023
• שיחה עם יסמין פורת, ניצולה מהטבח בבארי, סרטון בערוץ "סיון רהב מאיר", באתר יוטיוב, 11 באוקטובר 2023
• ניו יורק טיימס, תא"ל חירם לניו יורק טיימס: הוריתי למפקד הטנק בבארי לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023
• יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
• שי לוי, ליאור שלו, ‏פרשת ברק חירם היא מחדל. זה רק לא המחדל שמימין ומשמאל מתעקשים לדבר עליו, באתר ‏מאקו‏, 29 בפברואר 2024

• Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, ‏23 בדצמבר 2023

• בלעדי: הקצין שלחם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:07)

ביאורים

https://www.facebook.com/amos.biderman/posts/pfbid02vbK9gYdoP2F4CrJuJgPjpk17W1wxHRyvixhqmSXKpLiEJeCYjnb3gm6YVx9M6FCsl

ההתקפות על אהרן ברק

רקע

בפברואר 2005 אישרה הכנסת את חוק ההתנתקות מרצועת עז ומצפון השומרון והפיצויים למפונים שחוקקה ממשלת אריאל שרון. ארגונים מטעם ההתנחלויות בגוש קטיף ובצפון השומרון הגישו לבג"ץ 12 עתירות נגד החוק, וכן עתירות להגדלת הפיצויים למפונים. העותרים הסתמכו על המהפכה החוקתית שברק יישם, לפיה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עליון על חוקי הכנסת, וטענו שחוק ההתנתקות פוגע בזכויות המתנחלים ולפיכך איננו חוקתי. המדינה השיבה שמדובר בתוכנית מדינית ביטחונית, החוק משקף אינטרס לאומי חיוני, לכן בית המשפט אינו רשאי להתערב בו. כמו כן המדינה אמרה שהגדה וחבל עזה נתונים לתפיסה לוחמתית, ומשפט המדינה לא חל עליהם אלא המשפט הצבאי. בית המשפט הכיר בפגיעה בזכויות המתנחלים וקיבל חלק מהעתירות להגדלת הפיצויים למפונים, אך קיבל את עמדת המדינה שזוהי פגיעה בהתאם לתנאים שמאפשרים חוקי היסוד, שכן היא בהתאם לערכי המדינה והיא מידתית. בכך ניתן אור ירוק לביצוע ההתנתקות. בהתנחלויות ראו בהתנתקות פשע נגדם, וראו בברק, שהיה נשיא בג"ץ, את הפושע העיקרי.

שנה לאחר מכן ברק פרש לגמלאות, הטינה אליו נשארו וכך הרצון לנקום בבג"ץ.

הטינה אל ברק לא דעכה כשהוא פרש לגמלאות שנה לאחר מכן, אבל התחלפה בכעס על בג"ץ בהחלטת הממשלה במקרים אחרים על בסיס חוק יסוד זכויות האדם, למשל XXX, ולא התערב בחוק ההתנתקות.

ברקע נרקמו תוכניות לשלול מבג"ץ את היכולת לבצע ביקורת שיפוטית על הממשלה ועל הכנסת, בגיבוי אנשי משפט שתפיסת עולמם המשפטית הייתה שהרשות השופטת אינה רשאית כלל לבצע ביקורת שיפוטית על הממשלה ובגיבוי גורמי ימין שביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה, בעיקר בנוגע לזכויות פלסטינים וזכויות מסתנני עבודה, הייתה לצנינים בעיניהם. בעזרת פורום קהלת התגבשה תוכנית לביצוע רפורמה משפטית.

בנאום הבכורה שלו כחבר כנסת חדש ב-2021, אמר שמחה רוטמן "אותם חסידים של בג"ץ ושל הנשיא בדימוס אהרן ברק, שבית המשפט העליון פועל ברוחו ובצלמו, חייבים לעצמם ולנו הסברים", אמר. "כיצד בית המשפט לא חשב שחייהם, כבודם, קהילתם ואפילו קבריהם של אזרחי ישראל, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון..." העוול הזה ממתין לצדק. ב-2023 רוטמן כראש ועדת החוקה חוק ומשפט היה למוביל הראשי של הרפורמה המשפטית לצד שר המשפטים יריב לוין.

תחילת 2023 יצא בחריפות נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שאותה תיאר כהפיכת ישראל לדיקטטורה.

על רקע הביקורת של ברק,חברי כנסת ושרים מהימין וכן עיתונאי ערוץ 14 הטיחו בברק אמירות משפילת וגסות,קראו להכניס את ברק לכלא, הפיצו תיאוריות קונספירציה על כך שברק הוא שליט סתרים, ערכו כנגדו הפגנות ועוד.

בג"ץ דחה מספר עתירות של ההתנחלות, כדוגמת בג"ץ נתיבי האבות https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5285667,00.html

אך לרוב

פסק הדין המודלף גרר לחץ על בית המשפט מצד ימין ודלגיטימציה. ערוץ עכשיו 14התומך בנתניהו כינה את פסק הדין "הפיכה משטרית". ב-31 בדצמבר נודע שאריה דרעי מקדם הוראת שעה שתתיר לשופטי העליון לפרסם את הדין 9 חודשים אחרי פרישתם במקום 3 חודשים, כדי לדחות את קבלת פסק הדין. השופטים פרסמו את פסק הדין למחרת ב-1 בינואר.

בר'לה קרומבי חיות רוצה

https://twitter.com/feldman_gil/status/1740083314818461752

ערוץ 14 ההפיכה המשטרית בדרך

https://twitter.com/Now14Israel/status/1740082295506358724

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, המליצה למנות את שופט העליון בדימוס אהרן ברק כשופט מטעם ישראל, ונתניהו קיבל את המלצתה. המינוי עורר הפתעה וכעס בקרב תומכי הימין, שראו מכבר בברק "אויב" שלהם ושל נתניהו. זאת משום שב-1995, בעת שכיהן כנשיא בית המשפט העליון, פסק בית המשפט בפסק דין המזרחי ברוב קולות שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק ב-1992 (וכונה עם חקיקתו "המהפכה החוקתית") הוא בגדר חוקה שמגינה על ערכי היסוד של זכויות האדם הבסיסיות, בפני כוחו של הרוב.

האג

https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20231228-app-01-00-en.pdf

https://twitter.com/brown_johnbrown/status/1742122228106371206

נתניהו מדבר על זרע עמלק, קוד לאוזניים דתיות לביצוע לרצח עם. הרצוג מדבר על כך שאין אזרחים לא מעורבים בעזה.

ציטוטים נרחבים שלה שרים הדתיים, עמיחי אליהו מדבר על היופי בעזה משטוחת, דיכטר עם לעשות נכבה, ואטורי על מחיקת עזה מעל פני האדמה. אחרכך קציני צה"ל. קצין דתי מגדוד 9208 מדבר על מעשי שמעון ולוי שביצע בבית חנון, כלומר טיהור אתני וביזה.חיילים שמתועדים שרים "הססמה שלנו אין בלתי מעורבים"

מוקדש גם חלק על הצהרות רצחניות בטלוויזיה בישראלית. מהפסיכוזה של אליהו יואסין בערוצים מרכזיים, עד לכתב טלוויזיה של וואלה שמשום מה התבטא בנושא מסתבר.

סתם לדוגמא בראיון לערוץ 14 קצין מהמינהל האזרחי אומר "אין בתים, אין חקלאות, אין להם עתיד" כתוצאה של נקמה שהם ביצעו. לאוזן הישראלית זה נשמע סביר, כל אחד אחר מבין מה הקצין הזה אומר. הוא מטהר אתנית את השטח

שימוש לרעה בסמכות המכוננת היא עילה במשפט הישראלי לפסילתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד.

בישראל הכנסת מכונה "סמכות מכוננת" בעת שהיא מחוקקת או מתקנת חוקי יסוד. המונח לקוח ממדינות בהן קיימת חוקה, והגוף הבונה את החוקה נקרא כך משום שהחוקה היא הכן שעליו בנויה מערכת המשפט באותה מדינה. בישראל חוקי היסוד הם הדבר הקרוב ביותר לחוקה.

לפי פסק הדין של אסתר חיות בבג"ץ שפיר, בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו של חוק יסוד במקרים שלא מתקיים אחד המאפיינים הבאים של חוק יסוד: א' החוק הוא כללי ולא תפור לסיטואציה פוליטית כלשהי או לציבור מסוים. ב' החוק הוא יציב ואיננו הוראת שעה. ג' החוק מתאים למארג החוקתי הקיים (לפי מבחן חיות) או שהוא בעל מאפיינים של חוקה ולא חוק או פסיקה (לפי מבחן השופטת דפנה ברק-ארז).

העילה השנייה היא תיקון חוקה שאינו חוקתי, אם התיקון נוגד אמירה מפורשת בחוקה או מנוגד לעקרונות יסוד של מערכת המשפט.

שאלות:

1. לפסילתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד: האם העילה הזאת קיימת רק בישראל?
2. במשפט הראשון כתוב "פסילה" ובפסקה השנייה לפי בג"ץ שפיר, כתוב "בטלות".
3. שאלה צדדית: מה ההגיון לנמק שתיקון הוא שימוש לרעה, אבל להודיע שרק בפעם הבאה שיכניסו אותו בית המשפט יפסול אותו מאותם נימוקים.
4. חיות וברק-ארז מתארות את עילת השימוש לרעה בתור עילה שמתייחסת רק לצורה, כלומר להבטים טכניים שהחוק צריך לקיים. הן מציינות יציבות (לעומת זמניות), כלליות (לעומת פרסונליות) וגם "החוק מתאים למארג החוקתי הקיים או שהוא בעל מאפיינים של חוקה ולא חוק או פסיקה". מודה שלא הבנתי למה הכוונה, זה לא נשמע דבר או טכני?