משתמשת:Nahida2014/משאבים לימודיים פתוחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


משאבים לימודיים פתוחים

או OER ל Open Educational Resources מוגדרים[1][2] כחומרי לימוד פתוחים וחופשיים הנמצאים ברשות הציבור או שוחררו עם רישיון של קניין רוחני, המאפשר

להשתמש בהם באופן חופשי ובחינם, לשנות ולהפיץ אותם (באמצעות מודלי רישוי כמו של Creative Commons ). ארגונים רבים בעולם מכירים בחשיבות של

OER כאמצעי להשגת שוויון חברתי ופריחה כלכלית.


למה אנשים ומוסדות עוסקים ב משאבים לימודיים פתוחים "OER"[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה הבסיסית ששואלים רבים היא "מדוע לתת בחינם ובמתנה לאחרים". ישנם הרבה טיעונים שמפרטים את ההישגים שניתן להגיע אליהם כאשר יש שיתוף פתוח של תוכנות, חומרים חינוכיים ,מאמרים מדעיים,ובמקביל ישנם השפעות שליליות שעשויות להופיע אם אנשי חינוך, מפתחי תוכנות ומדענים לא משתפים את עבודתם בגלוי ובאופן פתוח. דוגמת טיעון להשפעות שליליות ,אם אוניברסיטאות אינן תומכות בשיתוף הפתוח לתוצאות המחקר והחומרים החינוכיים אז ערכים אקדמאים ידחקו יותר ויותר לשוליים כתוצאה מהשליטה הבלעדית של תוכנות כמו של מיקרוסקופ שיותר ויותר אנשים משתמשים בהם. סיכון אחר הנו השליטה הבלעדית של בעלים בספרות המדעית שמתנגדים לבתי הוצאה לאור הגדולים. מצד שני הרבה השפעות חי וביתיות משיתוף פתוח כמו הפצה יותר מהירה וגם יותר אנשים מעורבים בפתרון בעיות הדבר הגורם לפיתוח טכני ומדעי יותר מהר. שיתוף חופשי של תוכנה ,תוצאות מדעיות ומשאבים חינוכיים מחזקים פיתוח חברתי ומפחית את האי שוויון החברתי .

אתגרים בצמיחת תנועת משאבים לימודיים פתוחים "OER"[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הצמיחה ברעיון משאבים לימודיים פתוחים ,שווה גם להסתכל כמה אתגרים שאולי מדכאים את הצמיחה נתייחס לשלושה אתגרים:

  • חוסר מודעות בקרב אנשי אקדמיה לגבי זכויות יוצרים[3][4] - בעת פרסום והפצה של טקסטים במדיה,האקדמיה נשארה בחוסר מודעות לזכויות היוצרים,למרות שהרבה אנשי אקדמיה רוצים לשתף את עבודת ,אך מהססים איך יעשו את זה, בלי לאבד את כל זכויותיהם. בשנת 2002-2003 נעשה סקר באנגליה בפרויקט "רומיאו" בקרב 54 חוקרים ,מטרת הסקר לבדוק איזה סוג של זכויות הם רוצים לשמור. מסקנות הסקר מראות שההגנה המוצעת לעבודת חקר הנה ע"י חוק זכויות יוצרים ,הדבר נדרש ע"י רוב אנשי אקדמיה ,ואז פותחו מספר רישיונות תוכן ,לספק דרך מבוקרת לשמירת זכויות יוצרים, כמוכן מצאים ראשונים של סקר שנעשה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כללי "באנגלית OECD" על משאבים לימודיים פתוחים, הראה מודעות נמוכה בהתייחס לחשיבות של זכויות יוצרים אצל מורים ואנשי מחקר שמפיקים משאבים פתוחים, וכמה יוזמות ממוסדות כדי להכיל חוסר זה. לפי דוח "רומיאו" וממצאי הסקר הוסקו מסקנות שצריך לחזק את ההנחה "שצריך להעלות את המודעות לזכויות יוצרים ,אשר נחשב לאתגר חשוב עבור תנועת משאבים לימודיים פתוחים.
  • כיצד להבטיח איכות בתוכן המשאב הפתוח[5] - מתוך סקירה למצב הקיים של משאבים פתוחיםנראה כי מספר היוזמות והמשאבים הדיגיטליים הם יותר זמינים, אך הבעיה בשיפוט האיכות של תוכן המשאב, ולכן ישנם כמה גישות שונות בכדי לשכנע המשתמש שהחומר הכתוב הנו באיכות טובה:
    • ישנם ספקים שמשתמשים במוניטין של המוסד המותג ,והספקים האלה משתמשים במבדקי איכות פנימיים לפני שחרור החומר למשאב פתוח .
    • גישה אחרת שהמשאב עובר ביקורת עמיתים וגישה זו היא הכי נפוצה באקדמיה להבטיח איכות המשאב .
    • גישה שלישית לתת למשתמש לקבוע אם החומר הכתוב הוא באיכות טובה או לא ,עושים זאת באמצעות האפשרות לרשום בערות צד שיכול המשתמש לרשום ,או ע"י תיאור כיצד הוא השתמש במשאב הזה ואפשרות נוספת לייצוג מס' ההורדות שהיו למשאב הזה באתר ,ולפי הגישה הזו המשתמש הוא השופט .
  • כיצד לקיים יוזמות של "OER" ארוכות טווח?[6] - עצם העובדה שהרבה יוזמות של משאבים לימודיים פתוחים חלו בשנים האחרונות, נוצרה תחרות על מימון, ולכן חשוב לשקול ברצינות אך ניתן לשמור את היוזמות לטווח ארוך, ולשם התחרות הגוברת בין המוסדיים המבססים את היוזמות הן קוראות לפיתוח מותג חזק, ולקהילות משתמשים לשפר איות המשאבים המוצעים, לציין ש"שוק" הקהילה למשאב חשוב מכמה סיבות:
    • מאפשר למשתמש לצור קשרים חזקים עם האתר.
    • המוסד יכול לקבל מידע על מה עובד ומה לא.
    • מאפשר דיפוזיה "הפצה) מהירה.
    • קהילות חזקות משפיעות על התנהגות משתמשים לחזור ולהשתמש באתר.

יוזמות נבחרות של משאבים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות של משאבים פתוחים שואפים לספק גישה פתוחה באיכות גבוה ,כמות היוזמות כבר גדלו בשנים האחרונות מהר מאוד ,וכיום יותר מ 3000 קורסים זמינים

ופתוחים ,ולמעלה מ300 אוניברסיטאות ברחבי העולם מפתחים יוזמות אלה .

"מוקים"( באנגלית MOOCS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מוקים" [7],הם מגמה חדשה המסקרנת ביותר

בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות.

קורסים אלו מציעים הוראה איכותית המבוססת על חומרי לימוד פתוחים,ועל שיתוף פעולה בין סטודנטים בתהליך הלמידה בקצב איש ובחינם, בכל זמן ובכל

מקום, "המוקים" מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם אחרים מרחבי העולם ,ובשנתיים האחרונות יותר

ויותר אוניברסיטאות מובילות (הארוורד,פרינסטוון,ייל,סטנפורד,MIT ,דיוק וכו') מציעות קורסים מסוג זה , המועברים ע"י המרצים הטובים בעולם.

​המיזמים המובילים זוכים לפופולריות רבה ומציגים ממוצע נרשמים של עשרות אלפים לכל קורס. עם זאת, חשוב לציין שאחוזי הנשירה מהקורסים הוא גבוה

במיוחד (הנתונים מראים שרק כ-7% מהסטודנטים הנרשמים מסיימים את הקורס).

בוגרי ה"מוקים" יקבלו אישור ותעודה על השתתפות בקורס, אך לא יקבלו נקודות זכות לקראת תואר אקדמי.

הפרויקט מושק במסגרת מיזם אירופאי של ארגון האוניברסיטאות האירופאיות ללמידה מרחוק (EADTU).

קורסרה (באנגלית coursera)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה מיזם המציע נכון ל 2014 כ 750 קורסים ,מאת 111 אוניברסיטאות מובילות מהעולם(ארצות הברית , בריטניה אוסטרליה ,ישראל והונג קונג וכו').

פעילותו הרשמית התחילה בשנת 2012 ע"י שני פרופסורים למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד,אחת מהן היא דפנה קולר ישראלית ,המיזם מציע למידת קורסים

באוניברסיטת מובילות בעולם דרך האינטרנט במקצועות שונים בהם מדעי המחשב ,מתמטיקה ,פיזיקה,כימיה ועוד .בדצמבר 2012 החל המיזם להפעיל תכנית מעסיקים

המקשרת בוגרי קורסים לחברות עסקיות .העומדים במשימות של הקורס מקבלים אישור על השתתפותם בקורס ,אך אינו מקנה שום נקודות זכות אקדמאית [8]

אידקס (באנגלית edX)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המיזם התחילה ב 2012 בהשתתפות אוניברסיטת הרו וארד ו MIT, ללא מטרת רווח ,מציעים קורסים לקהל הרחב ,בנוסף המיזם משמש כמרכז החוקר את ה

ההשפעה של הטכנולוגיה על תהליכי הוראה ולמידה .המטרה השאפתנית של המיזם להגיע למיליארד סטודנטים, נכון לקיץ 2014 המיזם מציע כ 64 קורסים

ולמסיימים ניתנת תעודת סיום לקורס .

מיזמים נוספים [9][עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה יזמה גם קורסים על ידי האוניברסיטה הפתוחה כמו "OpenLearn initiative uk" , בכדי שהחומרים שלהם יהיו זמינים לשימוש חופשי ,לכל אדם ,

ברחבי עולם , המטרה של ה יוזמה לבנות קהילות של לומדים ואנשי חינוך ,תוך שימוש במגוון של כלים ואסטרטגיות. ה יוזמה הזו משלימה "MIT " על ידי מתן

לא רק אוסף של חומר כמובן בחינם, אבל גם סט של כלים ,ולמידה שיתופיות. הוא מאורגן בשתי דרכים: "LearningSpace" שמציע 5400 שעות לימוד של חומרים ו

"LabSpace " שבו תוכן שנתן להוריד.

בסין 750 קורסים נעשו זמינים על ידי 222 חברי אוניברסיטה .

ביפן יותר מ-400 קורסים נעשו זמינים על ידי 19 אוניברסיטאות .

בצרפת 800 משאבים חינוכיים נעשו זמינים ב 11 אוניברסיטאות


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:חינוך קטגוריה:למידה