משתמשת:Odeliaroze/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Odeliaroze.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Odeliaroze.
אלכסנדר מקווין, 2009
הלוגו של אלכסנדר מקווין על חנותו בלונדון
שמלה בעיצוב אלכסנדר מקווין בתצוגת סתיו 2008

אלכסנדר מקוויןאנגלית: Alexander McQueen;‏ 16 במרץ 1969 - 11 בפברואר 2010) היה מעצב אופנה אנגלי הידוע בזכות עיצוביו יוצאי הדופן ומעוררי התדהמה. מקווין עבד חמש שנים כמעצב הראשי בבית האופנה ז'יבנשי (Givenchy) בטרם פתח בית אופנה ומותג משלו. עיצוביו הדרמטיים של מקווין, אותם לבשו ידועניות בולטות כריהאנה, ביורק וליידי גאגא, זכו להערכת מבקרי האופנה. מקווין זכה ארבע פעמים בפרס המעצב הבריטי של השנה.

ילדותו וחינוכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין נולד בשנת 1969 ברובע לואישם בלונדון. אביו, רונלד, היה נהג מונית ואמו, ג'ויס, מורה למדעי החברה. מקווין היה הצעיר לחמשת אחיו. הוא גדל בבית משותף צנוע בבעלות הרשות המקומית. כבר בגיל צעיר החל לעצב לבוש לשלושת אחיותיו, והכריז כי הוא רוצה להיות מעצב אופנה. בגיל 16 עזב את לימודיו בבית הספר והחל לעבוד כשוליה בבית אופנת עילית Anderson & Sheppard. לאחר מכן עבד בבית אופנת עילית לגברים Gieves & Hawkes ואצל מעצבי תלבושות תיאטרון Angels and Bermans.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בעודו שוליה בלונדון זכה לשרת לקוחות בולטים, בהם מיכאל גורבצ'וב והנסיך צ'ארלס. בגיל 20 הוא עבד אצל מעצב האופנה קוג'י טאטסומו ונסע למילנו שם עבד אצל רומאו גילי. בשנת 1994 שב ללונדון וביקש להתקבל לעבודה כמתרגל גזירה, לבית הספר היוקרתי לאופנה Central Saint Martins College of Art and Design. לאור תיק העבודות המרשים שהציג הוא שוכנע על ידי מנהל בית הספר להתקבל כתלמיד ללימודי תואר שני במוסד. הוא קיבל תואר שני בעיצוב אופנה ואוסף הבגדים שהציג בסיום לימודיו נקנה בשלמותו על ידי מעצבת האופנה הבולטת איזבלה בלאו.

דרכו כמעצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגותיו המוקדמות של מקווין יצרו את תדמיתו כמעצב מעורר מחלוקת, והיוצר תדהמה בצופיו, עם מכנסיים אותם כינה bumsters (כינוי באנגלית לזונות ממין זכר), ואוסף שאותו כינה Highland Rape (מילולית: אונס בהרים)[1]. מקווין נודע בזכות תצוגות אופנה ראוותניות, יוצאות דופן. כך למשל, תפאורת תצוגת אביב 2003 הייתה ספינה שטבעה, בתצוגת אביב 2005 משחק שח אנושי, ובתצוגת אביב 2006 הולוגרמות בגודל אנושי של הדוגמנית קייט מוס, הלבושה בבד ארוך ומסתלסל.

עבודתו בז'יבנשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 רעש עולם האופנה כאשר נשיא LVMH, ברנרד ארנו, מינה את מקווין למעצב הראשי של בית האופנה העילית ז'יבנשי (Givenchy), לאחר פרישת ג'ון גליאנו. מיד עם הגיעו למקום עבודתו החדש העליב מקווין את מייסד בית האופנה וקרא לו "לא רלוונטי". תצוגת האופנה הראשונה שלו בבית ז'יבנשי הייתה בגדר כישלון, ואפילו מקווין, בראיון שנתן בשנת 1997, כינה אותה "זבל". עיצוביו של מקווין בז'יבנשי התמתנו, אולם עדיין המשיכו להפגין את רוח המרדנות שליוותה אותו והוא גרם למחלוקת כאשר בתצוגת סתיו 1998 כלל רובוטים להרכבת מכוניות אשר התיזו צבע על בדי כותנה לבנים, ודוגמנית קטועת הרגליים - איימי מולינס - צעדה בתצוגה על רגלי עץ מעוצבות. מקווין נותר בבית האופנה ז'יבנשי עד תום חוזהו במרץ 2001.

הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין היה אחד ממעצבי האופנה הצעירים ביותר בבריטניה שזכה בפרס המעצב הבריטי של השנה, בו זכה ארבע פעמים בין השנים 2003-1996. בזכות עבודתו זכה בתואר האבירות CBE וכן בתואר מעצב האופנה הבינלאומי של השנה לשנת 2003‏[2]. בדצמבר 2000 יצר מקווין שותפות עם קבוצת האופנה גוצ'י, אשר רכשה 51% מחברתו ומקווין מונה כמנהל קריאטיבי. החברה תכננה לפתוח חנויות של המותג בלונדון, מילאנו, וניו יורק, וכן להתחיל בשיווק בשמים. בשנת 2005 נוצר שיתוף פעולה בין מקווין לחברת הלבשת והנעלת הספורט פומה, והוא עיצב סדרת מיזעים לחברה. נכון לסוף שנת 2007 פעלו תחת המותג אלכסנדר מקווין בוטיקים בלונדון, לוס אנג'לס, מילאנו, ולאס וגאס. בין לקוחותיו נמנו הידועניות ניקול קידמן, פנלופה קרוז, שרה ג'סיקה פרקר, וריהנה. ליידי גאגא לובשת את בגדי מקווין לעתים קרובות במופעיה ובסרטי וידאו שהקליטה.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין היה הומוסקסואל, וטען כי גילה את זהותו המינית עוד בהיותו בן שש. הוא סיפר למשפחתו על נטיותיו המיניות בגיל 18 ולאחר תקופה סוערת, השלימה משפחתו עם זהותו המינית. הוא לא הסתיר מן הציבור את היותו הומוסקסואל, ובקיץ 2000 התחתן באופן לא-רשמי עם חברו ג'ורג' פורסיית, בן 24, מפיק סרטים דוקומנטריים במקצועו. יחסיהם הסתיימו לאחר שנים ספורות.

בחודש מאי 2007 זכה מקווין לתשומת לב התקשורת לאחר שידידתו הקרובה, איזבלה בלאו, התאבדה. בלאו עקבה אחר הקריירה של מקווין לאורך שנים ארוכות. מקווין היה צולל נלהב, אשר הירבה לצלול באיים המלדיביים, ואף שאב השראה לעבודתו האומנותית מצלילותיו. כך למשל, את תצוגת סתיו 2009 קרא בשם "אטלנטיס של אפלטון".

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבת המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין התאבד בביתו ב-11 בפברואר 2010, בבוקר כאשר עוזרת הבית שלו מצאה אותו לפי החשד תלוי בביתו ברחוב גרין הממוקם בלונדון כשבוע לאחר שאימו נפטרה מסרטן. מקווין מת ימים ספורים לפני שבוע האופנה. ב-17 בפבואר 2010 קבע בית המשפט ווסטמיניסטר בנתיחה לאחר המוות שמקווין מת מתליית עצמו ואוששו שהוא אכן התאבד.


דרך התאבדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין אובחן בעל חרדה והפרעות דיכאון וטרם התאבדותו לקח מנת יתר. כמו כן, נרשם בחקירה שחתך את פרקי ידיו עם פגיון טקסי וסכין קצבים טרם התלייה. הפתולוג דר' פול קנפמן קבע שנמצא בדמו של מקווין "מידה כבירה של קוקאין, כדורי שינה וכדורים מדכאי דיכאון אשר נמצאו דוגמאות מדמו של המעצב במותו".

Coroner Dr Paul Knapman reported finding "a significant level of cocaine, sleeping pills, and tranquilisers in the blood samples taken after the designer's death."[52]
On behalf of Lee McQueen's family, Alexander McQueen [the company] today announces the tragic news that Lee McQueen, the founder and designer of the Alexander McQueen brand, has been found dead at his home. At this stage it is inappropriate to comment on this tragic news beyond saying that we are devastated and are sharing a sense of shock and grief with Lee's family.
Lee's family has asked for privacy in order to come to terms with this terrible news and we hope the media will respect this.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


[[קטגוריה:מעצבי אופנה]] [[קטגוריה:להט"בים בריטים]] [[קטגוריה:מתאבדים: אמנים]]