משתמשת:Orlysi/מאיר אלעזר עטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר אלעזר עטיה
Elazar atiya.jpeg
לידה מרוקו
פטירה 16 במרץ 2019
ט' באדר ב' ה'תשע"ט
ירושלים
מקום קבורה ירושלים
מקום פעילות ישראל, מרוקו
השתייכות רבני ארץ ישראל, רבני מרוקו, אחרונים
תחומי עיסוק פיוט, תפילה, הלכה, מנהג.
בני דורו דוד בוזגלו חיים רפאל שושנה
חיבוריו ספר מאיר השחר השלם

מאיר אלעזר עטיה, פייטן וחוקר יהדות מרוקו, מוציא לאור של ספר "מאיר השחר השלם" פיוטי שיר ידידות, ממקימי התזמורת האנדלוסית הישראלית, ממחיי שירת הבקשות ותרבות הפיוט בישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר רבאט במרוקו. התגורר באור עקיבא ולאחר מכן בירושלים.

מאיר עטיה העיד על עצמו שנולד וגדל לצד בית כנסת בו ספג משחר ילדותו פיוטים בנוסח יהודי מרוקו[1]. עם הגיעו לישראל פעל בקרב פייטנים מובילים בפייטני צפון אפריקה במאה העשרים כגון דוד בוזגלו, וועיש כהן, ישועה אזולאי וחיים רפאל שושנה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פרסומיו ניתן למצוא פיוטים, סידורי תפילה, הלכות ועוד שתרמו רבות לתיעוד מורשת יהודי מרוקו על קהילותיה השונות.

בין חיבוריו:

  • ספר מאיר השחר השלם: שירת האלא האנדאלוסיה כולל תולדות, הקדמות ומבואות לשירת הקדמונים, קרן אהבת קדומים, גבעת אולגה, תשנ"ה, 1995
  • "שיר ידידות השלם", הקלטות לימודיות של הנעימות האנדלוסיות הכוללות תווים לצד הטקסטים
  • נעימות חיים: שירי רבי חיים פינטו, בעריכת מאיר אלעזר עטיה, מוסדות אוצרות חיים, אשדוד, תשס"ב 2002
  • מחזור אבותינו לחג הסוכות ולשמיני עצרת, ירושלים, תשס"ח 2008
  • מחזור אבותינו לחג הפסח, מכון משכן רבי אליעזר, ירושלים, תש"ע לערך
  • הגדה של פסח אבותינו: הגדת מרוקו, קרן אהבת קדומים, אבן יהודה, תש"ע
  • סידור קורן אבותינו : כמנהג חכמי מרוקו, הוצאת קורן, ירושלים, תשע"ה, 2015
  • ספר מאיר היום : הלכה יומית, עמותת אהבת קדומים, ירושלים, תשע"ו 2016

תרומתו התרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתקה מרפאל:

מהר מאד הוא הבין שאם הוא לא ייקח אחריות, יעשה מעשה ויעבוד באופן אישי ופרטי על מנת להציל את התרבות הצפון אפריקאית לא יהיה מי שיעשה זאת והנזק הגדול אולי יהיה חסר תיקון. הוא החל לעבוד. קודם הוא פנה לפייטנים והמשוררים הגדולים. הוא ידע שהתרבות שלהם היא תרבות שבע"פ והוא ידע שהם מחזיקים בתפיסה שאפיינה את החיים בתוך קהילות אורגניות ושורשיות - תפיסה שבה יש רשת של פייטנים והזמן והזכרון פועל לטובת התרבות כי השייכות חזקה והמקום הוא בית. אז הוא כינס שורה של אנשי רוח מנהיגים ברשותם ר' רפאל שושנה כדי שיתנו "היתר'', הסכמה עקרונית שבה הם קוראים לשיתוף פעולה דורי על מנת לכנס את הידע שהחל ללכת לאיבוד. ר' רפאל שושנה הוציא הודעה וסיפר על בחור צעיר ונלהב, ידען וחרוץ מאור עקיבא שרוצה להוציא לאור ובכתב את הספר הקאנוני של הפיוטים האנדלוסיים ''שיר ידידות" וגם לכנס מסורות שלא נכנסו לאנתולוגיה המפורסמת הזו. למרות החשדות ההסכמה ניתנה.במסע הזה הוא מצא את עצמו נוסע בישראל של שנות השבעים כאשר הוא פוגש גברים ונשים ומקליט אותם ומשחזר יחד איתם אלפי מסורות ופיוטים כשהוא מעלה בפעם הראשונה בהיסטוריה לחנים, נעימות, טקסטים, סיפורים ונוסחים שמעולם לא עלו על כתב וגם משחזר בפעם הראשונה ובעברית את הספר המשפיע ביותר במאה העשרים על השירה הצפון אפריקאית - את שיר ידידות - ומוסיף לו באופן מהפכני את מה שיהודים ומוסלמים לא עשו מעולם - משחזר את הנובות (מקאם) האנדלוסיות שעברו מדור לדור בעל פה.

עם השנים הוציא תחתיו ר' מאיר עטיה שלל ספרים.


אעירה שחר דבר שהוא חלק יסודי במהפכה הפיוט שהתרחשה החל משנות התשעים בישראל.

בזכותו הצליח ר' דוד בוזגלו זצ"ל, שסירב לפרסם משיריו ופעל בפרקטיקה שבע"פ, להביא אל הדפוס כמאה משיריו ב"שירי דודים השלם".

בזכותו נפתח השער בשנות התשעים למה שהיום נראה לנו כדבר טריוויאלי - התנועה בין מרוקו לישראל ובה הרכבים מוזיקליים ואנשי רוח שמחליפים רעיונות ומשאירים את מערכת היחסים היהודית-מוסלמית; המרוקאית חייה, נושמת, מכבדת וסקרנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע על עטיה, מאיר אלעזר בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בימוי: רפאל בלולו, מאיר השחר - ר' מאיר אלעזר עטיה