משתמשת:Raldouby/טיוטה
למידה בכל מקום ובכל זמן (Ubiquitous Learning) היא למידה שמתרחשת בכל מקום וזמן, כאשר התוכן שלה תלוי וקשור במקום הייחודי ובזמן הייחודי בו היא מתרחשת. המילה Ubiquitous לקוחה מהשפה הלטינית ופירושה בכל מקום ובכל עת.
Ubiquitous Learning (בקיצורו- U-Learning) הינה פדגוגיה חדשה בעולם החינוך. E-learning ולמידה ניידת (mobile learning) היו שלבים בהתפתחות למידה המתאפשרת בכל מקום ובכל עת.[1]
גישת U-Learning איננה מתמקדת רק בהפיכת המידע לזמין בכל עת, בכל מקום ובכל צורה, אלא גם בהנגשת המידע בזמן הנכון, במקום הנכון ובצורה הנכונה.
למידה מסוג זה תואמת ללמידה מבוססת מקום והקשר.[2] הסביבה הפיזית קשורה באופן ישיר לפעילויות וליעד הלימוד. המידע והשירותים מסופקים לסביבה ולסיטואציה הנוכחית.
.jpg)
התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפיסות מודרניות של למידה בכל מקום, נבנו על חזון ההשפעה של מיחשוב בכל מקום, כפי שפורסם על ידי מארק וייזר (1991). מאמרו מתאר עולם של אובייקטים חכמים ומחשוב בכל מקום, ממשקים בין מחשבים, רשתות, ואנשים שונים. בחזונו של וייזר, מחשבים זעירים מוטמעים כמעט בכל חפץ עם תקשורת הדדית ביניהם. לדוגמה, עץ יכול להיות מתויג עם מידע על המאפיינים הבוטאניים שלו; העץ עשוי להציע גם להראות תמונה היסטורית מהקשרו על הזמן שניטע או כדי לתאר את תרומתו לכדור הארץ. אנשים שהולכים ברחוב יכולים לגשת למידע זה על ידי התקן אלחוטי נייד.[3] היום חזון זה מוכר כ- Ubiquitous Computer.
מתחילת שנות ה-2000, ההתפתחות המהירה של רשתות תקשורת אלחוטית והפופולריות של התקנים ניידים איפשרה לאנשים לגשת למשאבים דיגיטלים ולתקשר עם מערכות מחשבים ללא הגבלה של מיקום או זמן. חוקרים קראו לגישה לימודית כזאת שמשתמשת בטכנולוגיות של תקשורת אלחוטית וניידת "למידה ניידת". במקביל, הופעת טכנולוגיות סנסוריות כמו GPS, RFID, QR איפשרו למערכות למידה לעקוב אחר המיקומים וההקשרים של הלומד בעולם האמיתי. Tsai and Yang (2008) קראו לגישה כזו שמשתמשת בטכנולוגית תקשורת מובייל אלחוטית ובטכנולוגיות חישה "למידה מודעת הקשר בכל מקום ובכל זמן". כלומר ההתפתחות הטכנולוגית איפשרה שינוי פוקוס: מלמידה מקוונת E-learning, ל"למידה ניידת", ומ"למידה ניידת" ל"למידה בכל מקום ובכל זמן".
כיוון התפתחות חשוב ומאתגר כיום הינו שילוב טכנולוגיות ממוחשבות של למידה-מותאמת-אישית בתרחישי למידה בעולם-האמיתי, כלומר לפתח סביבות למידה נתמכות טכנולוגיה שמתאימות עצמן ללומד ספציפי ומספקות לו את התמיכה הפדגוגית והתוכנית המתאימה בתזמון הנכון ובהקשר למיקום הגאוגרפי המתאים בהתבסס על הפרופיל האינדיבידואלי שלו המתייחס לביצועים לימודיים קודמים, סגנון למידה מועדף ועוד. כיוון נוסף הוא הטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות נוספות המתפתחות במהירות כגון זיהוי דיבור, מציאות רבודה וטכנולוגיות לבישות.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
U-Learning מתאפיינת בכך שהתלמיד מוקף בתהליך הלמידה. זהו מצב של למידה בלתי פוסקת (נוכחת תמידית). הלמידה סובבת את התלמיד, כך שהתלמיד עשוי שלא להיות מודע כלל לתהליך הלמידה.[4]
המאפיינים העקריים של למידה בכל זמן ובכל מקום:[5]
- קביעות: חומרי למידה זמינים תמיד. חומרי הלמידה נשמרים תמיד (אלא אם החומר נמחק בכוונה). תהליכי הלמידה של הלומד נרשמים ברציפות.
- נגישות: גישה מכל מקום כפי שנדרש באופן אישי. המידע ניתן על סמך בקשת הלומד.
- מיידיות: קיימת האפשרות לגשת באופן מיידי לחומרי למידה הרלוונטיים.
- אינטראקטיביות: קיימת אינטראקציה עם מומחים,מורים או עמיתים בצורת תקשורת סינכרונית (צ'אט / בלוגים / פורומים). לפיכך, המומחים הם נגישים יותר והידע הופך זמין יותר.
- מיצוב פעילויות למידה/הוראה: למידה יכולה להיות מוטמעת בתוך חיי היום יום.
- הסתגלות: קבלת המידע הנכון במקום הנכון עבור התלמיד.
ההשלכות בעולם החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שינוי מבנה כיתת לימוד מסורתית ללא מסורתית[6]: בכיתת לימוד מסורתית, המורה הוא מקור המידע העיקרי, והתלמידים נדרשים להיות באותו מקום וזמן, מעורבים באותה פעילות. יש מורה אחד לשלושים תלמידים. למידה בכל מקום ובכל עת ממיר את הכיתה, מצורה מסורתית לצורה לא מסורתית, בה למידה יכולה לקרות כמעט בכל מקום וזמן. בנוסף, תפקיד המורה כמקור ידע עיקרי משתנה, לכדי מארגן ומפקח, כך שמתאפשר למורה לתת תשומת לב שווה לכל תלמיד. כמו כן, ניתנת לתלמידים הזדמנות לגשת לחומרי הדרכה בזמנים שונים ממיקומים שונים.
- U-learning מכין תלמידים ל"חיים האמיתיים"[7]: פלטפורמות לימודיות שמשתמשות בגישת U-learning דורשות שימוש רב בכליים טכנולוגים (לדוגמה: תקשורת טווח אפס, RFID). טכנולוגיות חדשות הפכו לחלק מחיינו, ותלמידים צריכים ללמוד כיצד להשתמש בהן כדי להתכונן לקריירות העתידיות שלהם.
דוגמאות לפלטפורמות תומכות בגישת U-Learning[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדריך אלקטרוני במוזיאון - מערכת שמשלבת מוצר פיזי ומערכת מבוססת web. המערכת נותנת מידע ויזואלי, טקסטואלי וקולי, אבל בנוסף לכך המערכת אוספת מידע על הביקור עבור המשתמש ומספקת מזכרות, למשל היא שולחת פקודות למצלמה קרובה לצלם את המשתמש. המידע הזה נגיש למשתמש גם לאחר הביקור.[2]
- מערכת המספקת תמיכה בשפות ואוצר מילים במקרים מסוימים לפי מיקומים מסוימים - למשל מערכת המזהה תוכן נימוסי ולכן מלמדת ביטויים יפנים בעלי אופי מנומס.[5]
- כיתת ה- Ad Hoc - מערכת המיועדת לספק תמיכה בפעילויות חוץ. המערכת המאפשרת ליצור כיתת לימוד עבור התלמידים והסטודנטים בלי קשר לזמנים ולמיקום של כולם.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר הכנס של מיט"ל 2014
- סרטון שמראה לימוד חוקי פיזיקה ומדעים במשחקי ספורט
- Wikipedia Zero סרטון המסביר על פרויקט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gi-Zen Liu1 , Gwo-Jen Hwang2, A key step to understanding paradigm shifts in e-learning: Towards context-aware ubiquitous learning, British Journal of Educational Technology
- ^ 1 2 3 Birgit Bomsdorf, Adaptation of Learning Spaces: Supporting Ubiquitous Learning in Higher Distance Education, published by LZI
- ^ Bill Cope and Mary Kalantzis, Ubiquitous Learning, University of Illinois Press, Urbana-Champaign, 2010
- ^ Vicki Jones and Jun H. Jo, Ubiquitous learning environment: An adaptive teaching system using ubiquitous technology, School of Information Technology
- ^ 1 2 Hiroaki Ogata and Yoneo Yano, Context-Aware Support for Computer-Supported Ubiquitous Learning, Proceedings of the The 2nd IEEE International Workshop on Wireless and Mobile Technologies in Education
- ^ Abdulrahman Alsheail, TEACHING ENGLISH AS A SECOND/FOREIGN LANGUAGE IN A UBIQUITOUS LEARNING ENVIRONMENT: A GUIDE FOR ESL/EFL INSTRUCTORS, Spring, 2010
- ^ Wei Hsun Lee,Ming Chieh Kuo, An NFC E-Learning Platform for Interactive and Ubiquitous Learning, International Conference on Education Reform and Modern Management
[[קטגוריה:שיטות למידה]] [[קטגוריה:טכנולוגיות למידה]] [[קטגוריה:שירותי אינטרנט]]