משתמשת:Rita Julia Velder/אכונדרופלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31.1.19. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31.1.19. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה


אכונדרופלזיה
Achondroplasia
ג'ייסון אקונה, שחקן קולנוע עם אכונדרופלזיה.
ג'ייסון אקונה, שחקן קולנוע עם אכונדרופלזיה.
תחום הפרעות תורשתיות
שכיחות 1 ל27,500 אנשים.
סיבות מוטציה גנטית בקולטן להורמון הגדילה של פיברובלסטים מסוג 3.
תסמינים גפיים קצרות, ראש מוגדל ומצח בולט.
אבחון מבוסס על סימפטומים, בדיקות גנטיות ואולטרסאונד.
טיפול קבוצות תמיכה, הורמון גדילה, טיפול בסיבוכים.
סיבוכים דלקות אוזניים, הידרוצפלוס, השמנת יתר, כאבי גב והצרות תעלת עמוד השדרה.
פרוגנוזה תוחלת חיים קצרה ב-10 שנים בממוצע.

אכונדרופלזיה (באנגלית: Achondroplasia) הנה מחלה תורשתית בה עצמות הזרועות והרגליים אינן צומחות לגודל תקין עקב פגם בסחוס ובעצם ומתבטאת בגמדות. הלקות מתאפיינת בגפיים קצרות בזמן שהגו בגודל כמעט תקין והאינטליגנציה נורמאלית.[1] הסובלים מההפרעה מגיעים בגיל בוגר לגובה ממוצע של 131 ס"מ בגברים ו-123 ס"מ בנשים. מאפיינים אחרים של ההפרעה עלולים לכלול, ראש מוגדל ומצח בולט. אכונדרופלזיה נגרמת כתוצאה ממוטציה גנטית בקולטן להורמון הגדילה של פיברובלסטים מסוג 3 (אנ'). ב-80% מהמקרים התהליך מתרחש כמוטציה ספונטנית (חדשה) במהלך שלב ההתפתחות המוקדמת. במקרים אחרים, המוטציה עוברת בירושה מההורים ביחסי דומיננטיות. אלה הסובלים מפגיעה בשני גנים בדרך כלל לא שורדים. האבחנה מבוססת לעיתים קרובות על פי הסימפטומים, אך אם אינה וודאית יכולה להתבסס גם על בדיקות גנטיות. הטיפולים יכולים לכלול, קבוצות תמיכה וטיפול בהורמון גדילה. בנוסף, מתבצעים מאמצים למנוע סיבוכים היכולים להתלוות להפרעה כמו השמנת יתר, הידרוצפלוס, דום נשימה במהלך שינה, דלקת האוזן התיכונה והיצרות בתעלת עמוד השדרה. תוחלת החיים של הסובלים מההפרעה היא עשר שנים פחות מהממוצע. שכיחות ההפרעה היא מקרה אחד ל-27,500 אלף אנשים.[2] השיעורים גבוהים יותר בדנמרק ואמריקה הלטינית. המבוגרת הנמוכה ביותר הסובלת מההפרעה היא ג'יאוטי אמגה וגובהה 62.8 סנטימטרים.[3]

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גמדות חסרת פרופורציה.
  • קיצור גפיים בעיקר באיזורים מקורבים לגוף.
  • כפות הידיים קצרות ורחבות וקיימים רווחים גדולים בין אצבעות סמוכות.
  • היקף ראש מוגדל עם מצח בולט.
  • גשר האף שקוע ואיזור הפנים האמצעי מוקטן.
  • עקשת באיזור הגב התחתון.
  • דלקות אוזניים, דום נשימתי בשינה והידרוצפלוס.
  • בליטה של הלסת התחתונה הגורמת לבעיות במנשך.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-80% מהמקרים התהליך מתרחש כמוטציה ספונטנית בגן הורמון הגדילה של פיברובלסטים מסוג 3. גן זה אחראי בעיקר ליצירת החלבון, פיברובלסט של רצפטור הגדילה. חלבון זה תורם לייצור קולגן ורכיבים מבניים אחרים ברקמות ובעצמות. כשהגן עובר מוטציה מתרחשת פגיעה באינטרקציה בין החלבון לבין גורמי הגדילה המובילים לסיבוכים ביצירת העצם. הסחוס אינו מסוגל להתפתח באופן מלא בתוך העצם, דבר אשר גורם לאדם להיות נמוך באופן לא פרופורציונלי בגובה.[4] בהתפתחות תקינה, לגן הפיברובלסט השפעה שלילית מווסתת על צמיחת העצם. באכונדרופלזיה, בעקבות מוטציית הגן, הרצפטור פעיל ללא ויסות וכתוצאה מכך גורם לעצמות קצרות מאוד. האפקט דומיננטי מאוד מבחינה גנטית, עותק אחד של מוטציית גן מספיקה כדי לגרום לאכונדרופלזיה, בזמן ששני עותקים של מוטציית הגן קטלניים מאוד בעיקר לפני או בסמוך ללידה.

לאדם עם אכונדרופלזיה יש סיכוי של 50% להעביר גמדות לכל אחד מהצאצאים שלו. בנוסף, הסובלים מההפרעה יכולים להיוולד להורים שאינם סובלים מההפרעה כתוצאה ממוטציה ספונטנית של הגן. אכונדרופלזיה יכולה להיות מורשת כתוצאה מיחסי דומיננטיות מההורים. בזוגות בהם אחד מההורים סובלים מההפרעה הם יכולים להעביר את הגן לצאצאיהם בסיכוי של 50% לכל הריון. במקרים בהם שני ההורים סובלים מההפרעה, יש סיכוי של 50% שהצאצא יסבול גם הוא מההפרעה וסיכוי של 25% שהצאצא יירש את הגן משני הוריו וכתוצאה מדומיננטיות כפולה יוביל למקרה מוות.[5] מחקרים הראו כי את המוטציות גנטיות חדשות של אכונדרופלזיה יורשים מהאב בלבד במהלך הספרמטוגזנה. יש תיאוריות הסבורות כי תהליך האואוגנזה בעל מנגנון הגנה המונע מהמוטציה של הגן להיות מועבר אצל נשים.

יש שתי תסמונות נוספות בעלות אותו בסיס גנטי הזהה לאכונדרופלזיה: היפוכונדרופלזיה וטנטופוריק דיספלזיה.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכונדרופלזיה ניתנת לאיתור לפני הלידה באמצעות אולטרסאונד במהלך ההריון ובנוסף על ידי בדיקת דנ"א לפני הלידה על מנת לזהות הומוזיגוטיות שבה הצאצא ירש שני עותקים של מוטציית הגן, זהו מצב קטלני המוביל למוות עובר תוך רחמי.[6]

במהלך ההריון האבחנה של התפתחות לא תקינה של העצם והסחוס נעשית באמצעות בדיקת אולטרהסאונד. במהלך הבדיקה נבחנים חלקים ממערכת השלד למספר פרמטרים: גודל, מראה (צורה, זוית, שברים) אקוגניות (מדד לכמות גלי הקול החוזרים מהעצם). החלקים הנבדקים לרוב כוללים את העצמות הארוכות, אצבעות הידיים, מצח בולט, פרופיל הפנים (עצם האף והלסתות), עמוד השדרה ובית החזה. אולטרהסאונד תלת מימדי נותן פרספקטיבה על מבנים שלמים כגון עמו"ש והגולגולת. במקרים מיוחדים ניתן להוסיף בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת תלת-מימדית. למרות המכשור הרפואי הקיים, כיום מאוד קשה לאבחן בצורה מדוייקת את הפגם בזמן ההיריון. הפרופורציות הלקויות הופכות לנראות רק בשבוע השלושים עד השלושים ושתיים ולעתים אף לאחר השבוע השלושים וארבע להיריון. בשלב זה כבר מאוד מאוחר להתחיל לבצע את הבירור וכמובן גם לפעול לפיו. בשבוע העשרים וארבע שבו מבצעים את סקירת המערכות של העובר הפער בין אורך הירך לאורך הירך הממוצע לגיל ההיריון עדיין קטן מאוד וקל מאוד לפספס את האבחנה. בכל מקרה שבו נמצא ממצא של ירך קצרה מהרגיל ניתן לאבחן את המוטציה בבדיקת מי שפיר אך עדיין חייבים להמשיך לעקוב אחרי התפתחות השלד.

הסימנים הקליניים כוללים גדילה מוגברת של המוח, גפיים קצרים, מצח בולט, היצרות בתעלת עמוד השדרה אזור אמצעי מוקטן בפנים וגשר אף שקוע. ליקויים נוספים היכולים להתרחש הם ליקויי סגר בשיניים, הידרוצפלוס ודלקת האוזן התיכונה.[7] הסיכון למוות בשנה הראשונה לחיים גבוהה בקרב הסובלים מההפרעה, בשל הדחיסה של חוט השדרה וחסימה של דרכי הנשימה העליונות הגורמים למוות פתאומי.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם נמצא ריפוי עבור אכונדרופלזיה למרות שהגורם למוטציה בקולטן של הורמון הגדילה כבר התגלה.[8] כיום, נעשה שימוש בהורמון גדילה, הטיפול הינו נסיוני בלבד בשלב זה, ואף שהוא מדגים הגברת קצב גדילה, יעילותו מעטה בקרב הסובלים מאכונדרופלזיה ולכן אינו חלק מהטיפול המומלץ. עם זאת, קיים ניתוח שנוי במחלקות של הארכת עצמות שיגרום להארכת הגפיים עד כ-20% מעבר לאורך המקורי. בסוף תהליך הריפוי לאזור המוארך חוזק זהה לשאר העצם.[9]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדים עם אכונדרופלזיה לעיתים קרובות יש פחות טונוס שרירים ובעקבות כך נפוץ עיכוב בהליכה ובמיומנויות המוטוריות במהלך התפתחות הילד. אצל ילדים לרוב גם נראה כיפוף ברגליים, עקשת, דלקות פרקים, בעיות נשימה, דלקות אוזניים ושיניים צפופות.[10] כל אלה יכולים להיות מטופלים על ידי ניתוח,טיפול מתאים או פיזיותרפיה. הידרוצפלוס הוא סיבוך קשה המופיע במקרים נדירים בהמשך לאכונדרופלזיה אצל ילדים. מצב זה מתבטא בחוסר היכולת של הנוזל השדרתי לנזול פנימה והחוצה מהגולגולת בגלל היצרות של תעלת עמוד השדרה. הצטברות נוזל זה גורמת לראש מוגדל, הקאות, עייפות, כאבי ראש ועצבנות. הטיפול במצב זה הוא בדרך כלל ניתוח המאפשר את ניקוז הנוזל.[11]

מבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוגרים הסובלים מאכונדרופלזיה לעיתים קרובות נאלצים להתמודד עם בעיות השמנה ודום נשימה במהלך השינה. בנוסף, אופייניות תחושות של עקצוצים וחוסר תחושה ברגליים בגלל הדחיסה העצבית.

אצל נשים עם אכונדרופלזיה ההריון נחשב בסיכון גבוה, בדרך כלל מבוצע ניתוח קיסרי על מנת למנוע את הסיבוכים העלולים להתרחש בלידה הטבעית.

אפידימיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכודרופלזיה הוא אחד מכמה מומים מולדים עם מאפיינים דומים, כמו פרכת, הפרעה בהתפתחות ראשי העצמות הארוכות, אכונדרוגינזיס, אוסטאופרוזיס וטנטופוריק דיספלזיה. עובדה זו מקשה בחישוב שכיחות כל אחת מההפרעות בנפרד בעיקר לאור העובדה כי קריטריוני האבחנה ממשיכים להשתנות. מחקר ממושך שנערך בהולנד מצא כי השכיחות שנקבעה בלידה הייתה 1.3 ל-100,000 לידות. לעומת מחקר נוסף באותו זמן אשר מצא שיעור של 1 ל-10,000 לידות.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר אודות אכונדרופלזיה מתוך מאגרי מידע גנטים המיועדים לאנשי מקצוע, רופאים, גנטיקאים.(באנגלית)

מומי שלד בעובר, בית החולים שיבא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ achondroplasia | Definition of achondroplasia in English by Oxford Dictionaries, Oxford Dictionaries | English
  2. ^ Achondroplasia | Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) – an NCATS Program, rarediseases.info.nih.gov
  3. ^ New world’s shortest woman: It’s official – Jyoti Amge from India is new record holder, Guinness World Records, ‏2011-12-13 (באנגלית בריטית)
  4. ^ Learning About Achondroplasia, National Human Genome Research Institute (NHGRI) (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Pascal Richette, Thomas Bardin, Chantal Stheneur, Achondroplasia: from genotype to phenotype, Joint, Bone, Spine: Revue Du Rhumatisme 75, 2008-3, עמ' 125–130 doi: 10.1016/j.jbspin.2007.06.007
  6. ^ Richard M. Pauli, Janet M. Legare, GeneReviews®, Seattle (WA): University of Washington, Seattle, 1993
  7. ^ Sara Kieffer, Achondroplasia | Johns Hopkins Pediatric Neurosurgery, www.hopkinsmedicine.org (באנגלית)
  8. ^ David Aviezer, Myriam Golembo, Avner Yayon, Fibroblast growth factor receptor-3 as a therapeutic target for Achondroplasia--genetic short limbed dwarfism, Current Drug Targets 4, 2003-7, עמ' 353–365
  9. ^ Z. Vajo, C. A. Francomano, D. J. Wilkin, The molecular and genetic basis of fibroblast growth factor receptor 3 disorders: the achondroplasia family of skeletal dysplasias, Muenke craniosynostosis, and Crouzon syndrome with acanthosis nigricans, Endocrine Reviews 21, 2000-2, עמ' 23–39 doi: 10.1210/edrv.21.1.0387
  10. ^ El-Sobky, A systematized approach to radiographic assessment of commonly seen genetic bone diseases in children: A pictorial review, www.journalmsr.com
  11. ^ Hydrocephalus - Diagnosis and treatment - Mayo Clinic, www.mayoclinic.org
  12. ^ [https://omim.org/entry/100800 OMIM Entry - # 100800 - ACHONDROPLASIA; ACH], omim.org (באנגלית אמריקאית)

[[קטגוריה:מומים מולדים ומחלות כרומוזומליות]] [[קטגוריה:מומים מולדים במערכת השריר-שלד]] [[קטגוריה:הפרעות בבלוטות אנדוקריניות]]