משתמשת:Rotemrad/פיוטי יהודי מרוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/07/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.

.

הפיוט הוא הכינוי המקובל לשיר קצר. במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מקור המילה פיוט בשורש היווני ποιητής (יצירה), ממנו נגזרת גם המילה "פואטיקה".

בשירת ימי הביניים ניתן למצוא כללים ברורים ואחידים, קישוטים קבועים החוזרים על עצמם. ככול שהשיר ירבה בקישוטים, כן יגדל יופיו (וכן לגבי הפיוטים הדומים בחוקים ובכללים לשירת ימי הביניים). מבנה השיר בעל כללים ברורים וידועים, ועל הפייטן (מחבר הפיוט) לשמור בקפדנות על כללים אלה. הכללים של שירת ימי הביניים הושפעו ונלקחו מהשירה הערבית, שהייתה בשיא פריחתה בתור הזהב.

סוגי הפיוטים הנפוצים ביותר הם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתלמוד נמצאים קטעי שירה שסגנונם דומה לסגנון הפיוט. הפייטן הראשון הידוע בשמו הוא יוסי בן יוסי, שחי ככל הנראה בארץ-ישראל במאה ה-5. מתקופה זו ואילך הייתה פריחה של יצירה פיוטית בארץ ישראל, כאשר בין חשובי הפייטנים היו יניי ורבי אלעזר בירבי קליר. בין החידושים שהונהגו על ידיהם ואשר התקבלו גם בתקופות המאוחרות יותר היו האקרוסטיכון והחריזה.

החל מן המאה ה-10 הופיעו מרכזים חדשים של יצירה פייטנית. המרכז החשוב ביותר שקם היה בספרד ובפרובנס (דרום צרפת). משוררי תור הזהב של יהדות ספרד סללו להם דרכים חדשות ביצירתם ודחו כמעט לחלוטין את שיטת הפיוט הארץ ישראלית. ביתר ארצות אירופה (כגון: צפון צרפת, אשכנז, איטליה, יוון) ההשפעה הארץ-ישראלית הייתה חזקה יותר והמשיכו ליצור פיוטים בצורות הפיוט הארץ-ישראליות, אם כי נכתבו גם יצירות בהשפעת המרכז הספרדי. חלק מן הפיוטים, בעיקר פיוטי סליחות וקינות, משקפים את תנאי החיים הקשים של יהדות אשכנז, ועוסקים בתיאור הצרות והרדיפות שעברו עליהם. בתקופה זו הפיוטים כבר אינם מחליפים את נוסח הקבע של התפילה, אלא משולבים בתוכו. פיוטים שנכתבו במאות מאוחרות יותר כבר לא שולבו בכלל בתפילה אלא נאמרו בהזדמנויות אחרות, למשל כזמירות בסעודות השבת.

הפיוטים נחלקים לסוגים שונים, בהתאם למקום שבו נועדו להשתלב בתפילה. כך, הפיוטים המושרים על ידי החזן בחזרתו על תפילת העמידה מכונים "קרובות", ואילו אלו שנאמרים בברכת "יוצר אור" שלפני קריאת שמע נקראים "יוצרות". סליחות הן פיוטים שנאמרים לפני הימים הנוראים ובמהלכם ובתעניות ציבור, והקינות הן הפיוטים הנאמרים בתשעה באב. גם הסליחות והקינות היו בתחילה קרובות, ורק לאחר מכן הוצאו מחזרת הש"ץ.

הקרובות מתחלקות לשני סוגים עקריים: הקדושתא והשבעתא אשר נובעים מהמנהג הארץ-ישראלי הקדום שלא כלל קדושה בכל חזרת הש"ץ, אלא רק בימים שיש בהם חגיגיות מיוחדת, כגון שבתות וימים טובים. הקדושתא היא אם כן קרובה בעלת מבנה מורכב שנאמרה בחזרת הש"ץ, והכילה מספר רב של פיוטים לשלוש הברכות הראשונות של חזרת הש"ץ. השבעתא היא קצרה בהרבה, נאמרה בחזרת הש"ץ שלא כללה קדושה, והכילה פיוטים לכל שבע הברכות.

מאפייני לשון הפיוט הקלירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני לשון פיוטיו של רבי אלעזר בירבי קליר אשר שימשו יסוד לדורות של פייטנים שבאו אחריו:

  • מעבר של פעלים בזמן עבר מכל הגזרות אל גזרת ע"ו: סָע במקום נָסַע, עָשׂ במקום עָשָׂה, בָּט במקום הִבִּיט ועוד רבים
  • החלפה חופשית של בניינים ומשקלים: עִבֵּר במקום העביר, רֶדֶם במקום תרדמה; יש נטייה להשתמש הרבה במשקלים הסגוליים
  • גזירת שמות מפעלים ופעלים משמות: הִמְגִיד ממֶגֶד, עֶתֶר מהֶעְתִּיר
  • צורות מקוצרות והפיכת נקבה לזכר: מַעַשׂ במקום מעשה, תַחַן במקום תחינה

ביקורת על לשון הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משוררי תור הזהב הסתייגו מלשון הפייטנים הארצישראליים וממגמת קיצוצן וקיצורן של המילים בכלל. אברהם אבן עזרא הביע את דעותיו בנושא זה בספרו "שפה ברורה" ובפירושו לקהלת (ה, א). ראב"ע ראה בכך ניסיון מלאכותי לכפות על המילים את סד האקרוסטיכון והחרוז. סגנון זה פגם לדעתו בשלמותה וביופיה של שפת הקודש, ולכן היה פסול בעיניו. כדי להדגים את רתיעתו מסגנון זה הציע באירוניה תֶפֶל כתחליף לתפילה.

גם אנשי תנועת ההשכלה ואנשי תחיית הלשון העברית הקלו ראש בסגנונו של הקליר, הבכיר שבפייטני ארץ ישראל. מנדלי מוכר ספרים טבע את הפועל "מתאצקוצצים", על רקע הפיוט שנאמר בשבת זכור שלפני פורים, אץ קוצץ, כדי ללגלג על סגנונם הסתום - בעיניו - של הפייטנים. ביאליק כינה את הסגנון "אבני חצץ של אץ קוצץ".

בעקבות המחקר שהחל במאה ה-19 והתגבר במאה ה-20, בעיקר לאחר גילוי אוצר גדול של פיוטים בגניזת קהיר, התבררו עושרו ומורכבותו של סגנון הפיוט בכלל ושל סגנונו של הקליר בפרט. מילים רבות שנתחדשו בפיוטיהם של הקליר ושל בני דורו נכנסו אל העברית החדשה.


Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/07/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.

פיוטי עדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוט יהודי מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים התפתחו מסורות המוזיקה המגוונות של יהודי מרוקו, הכוללות מוזיקה ליטורגית (תפילה), מוזיקת הפיוטים הכוללת גם את מסורת שירת הבקשות הייחודית, המוזיקה האנדלוסית והמוזיקה העממית. מסורות מוזיקליות אלו השתמרו גם לאחר עלית יהודי מרוקו לארץ ועל אף המשבר התרבותי שהתחולל בקהילה עם העליה. בשנים האחרונות יש תחייה והתחדשות של המסורות המוזיקלית של יהודי מרוקו, והן חלק אינטגרלי מהנוף המוזיקלי בישראל. המשורר החשוב ביותר בין יהודי מרוקו במאה ה-20 היה ר' דוד בוזגלו (נולד 1903). הוא כתב פיוטים רבים בערבית ובעברית-יהודית. מסורת השירה והפיוט במרוקו היוותה מרכז חשוב לשירה ופיוט. בקרב יהודי מרוקו נכתבו אלפי פיוטים מאז המאה ה-10 ועד ימינו.

היסטוריה השירה והפיוט במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאה ה-14 והמאה ה-16: מרכזי היהדות החשובים - זה שבספרד וזה שבצפון אפריקה היו בקשרים הדוקים בתחומים רבים ובכלל זה גם בתחום היצירה והשירה. לשירת ספרד השפעה חשובה וישירה על השירה העברית בצפון אפריקה. דוגמאות לכך הם שיריהם של ר' יהודה בין יוסף מסג'למאסה והמשורר נחום. לאחר גירוש ספרד המשיכה השפעת השירה הספרדית בעקבות התיישבותם של משוררים מבין המגורשים במרוקו והמשך מפעילותם שם. המשורר הידוע ביותר מבין מגורשי ספרד שהגיע לצפון אפריקה הוא ר' סעדיה אבן דנאן. משוררים נוספים שהגיעו מספרד הם ר' אברהם אבן זמרה (בן זמירו) ור' שמעון לביא. המשורר ר' יצחק מנדיל אבן זמרה שמשוררי צפון אפריקה הושפעו רבות משירתו נולד במרוקו, אך היה נצר למשפחת מגורשי ספרד ושירת ספרד מוצאת ביטוי רב בשירתו המונה כמאה פיוטים שונים. כך, שירת המגורשים וצאצאיהם המשיכה במרוקו את שירת ספרד ויחד עם המסורות המקומיות הביאה לצמיחת השירה והפיוט בצפון אפריקה בהמשך.
  • המאה ה-17 והמאה ה-18: יצירת הפיוטים במרוקו פורחת במחצית השניה של המאה ה-18 ובתקופה זאת אף ידוע על משוררת יהודיה -פריחא בת ר' אברהם בן אדיבה. משורר חשוב נוסף בתקופה זו הוא ר' דוד בן חסין שפעל בין השנים 1727-1792. משיריו אפשר ללמוד על חיי יהדות מרוקו ועל קורות המשורר עצמו. שיריו זכו לתפוצה ולהעתקות רבות וכן למספר חיקויים ועיבודים. מספר שנים לאחר מותו בשנת 1896 הודפסה באמסטרדם מהדורה ראשונה של ספר הפיוטים שלו "תהילה לדוד". שירותו של ר' דוד חסין הייתה בעלת השפעה חשובה על פייטנים מאוחרים יותר ועל חיי הרוח של יהדות מרוקו. משורר חשוב נוסף בתקופה זו הוא ר' שלמה בן יששכר חלואה, שבין כתביו גם קינות שכתב עם פטירתו של ר' דוד חסין. כן הרבה לכתוב על שירים אישיים ושירים המתארים את הגזרות והצרות שחוו היהודים בתקופתו.
  • המאה ה-19: במאה ה-19 יתרחב השימוש של משוררי מרוקו בלחנים של שירים ערביים ובחלקים מה"אלא" האנדלוסית. פיוטים רבים שנכתבו בתקופה זו נכתבו ללחנים של שירים ערביים.
  • מוגאדור ומראכש - מסורת שירת הבקשות והתגבשות קובץ "שיר ידידות": אחת הקהילות התוססות והפתוחות ביותר להשפעות אירופאיות הייתה קהילת מוגאדור שבדרום מרוקו. בסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 חי ופעל בקהילה זו ר' דוד אלקיים (קיים) מגדולי הפייטנים של הדורות האחרונים. ר' דוד קיים היה אחד מעורכי האנתולוגיה "שיר ידידות" שהיא המסורת המרכזית בשירת הבקשות של יהודי מרוקו. בשירתו של ר' דוד שהיה גם יוצר ואמן בתחומים נוספים, ניתן למצוא חידושים מבחינת הלשון והצורה ומבחינת נושאי השירה. הוא כתב שירים הקשורים לחכמה ולתנועת ההשכלה וכן שירי הלל לשפה העברית. ר' דוד קיים נפטר ב-1941, היה אחרון מבין פייטנים רבים שפעלו במוגדור. קהילה נוספת שתרמה רבות להתפתחות מסורת שירי הבקשות היא קהילת מראכש, בה פעלו המשוררים ר' שלמה בן מסעוד הכהן ור' מסעוד בן מרדכי אסבעוני.
  • דרום מזרח מרוקו - תאפילאלת ותאגונית: בדרום מזרח מרוקו מוצאים שירה ופיוט בקהילה אחת - בתאפילאלת אצל בני שושלת אבוחצירה.
  • המאה ה-20 שירה "ציונית": במאה ה-20 חלה ירידה בכתיבת השירה העברית במרוקו. מעטים המשיכו לכתוב פיוטים ומגוון הנושאים בהם עסקה השירה העברית הצטמצם. נושא חדש שעלה שתקופה זו הוא הציונות, העליה ומדינת ישראל. פיוטים בנושא זה נכתבו על ידי מספר משוררים שחלקם אף עלה לישראל.

רשימת פיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי למה עזבתני, רבי דוד בוזגלו
  • חי גואלנו, רבי דוד בוזגלו
  • ירדה שכינה, רבי דוד בוזגלו
  • ירושלים אשרך, רבי דוד בוזגלו
  • אל ברוך גדול דעה, רבי דוד חסין
  • אלהים דיבר בקדשו, רבי דוד חסין
  • אערוך מהלל ניבי, רבי דוד חסין
  • יחידה רעיה, רבי דוד חסין
  • אשרי הגבר, רבי דוד אלקיים
  • שופט צדק, רבי דוד אלקיים

פיוט לזמנים ומאורעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית מילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי פיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחלק את הפיוטים לסוגים שונים, לפי מיקומם בתפילה, תוכנם או סגנונם. להלן רשימה חלקית של כינויים, לפי סדר א"ב:

פייטנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' חיים רפאל שושנה ז"ל: חוקר הפיוט של יהודי מארוקו, מאת אברהם אמזלג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש התולים את השם על שמו של רבי שלמה הבבלי שחיבר פיוטים רבים במבנה זה. יש האומרים שהוא מלשון שלימות. ויש האומרים שהוא בגלל שבפיוטים אלו, הקטע הרביעי משלים את הבית עם פסוק מהתנ"ך המסתיים בנושא הפיוט. למשל בפיוט "חיים ארוכים", הבתים מסתיימים בין השאר בפסוקים "כי עמך מקור חיים", תודיענו אורח חיים". ראו כאן.

* קטגוריה:ליטורגיה יהודית קטגוריה:שירה קטגוריה:סוגות שיריות