משתמשת:Sata43/סיר בישול בעת העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיר בישול הוא כלי קיבול יום-יומי שהיה מיועד להכנת המזון ובישול. הגדרה טיפולוגית סירי בישול כוללת פרמטרים מורפולוגיים משוטפים: עמידות והתנגדות של הכלים לטמפרטורות גבוהות, קיום שרידי פיח או סימני אש על צד החיצוני ולעיתים צד הפנימי[1]. בדרום הלבנט סירי בישול כקטגורית כלים נפרדת, לראשונה מוזכרים בתקופת הברונזה. 

סירי בישול קדומים ביותר היו עשויים חרס, בעת העתיקה לרוב הם היו בעלי צורה עגולה, כדורית ופחות זוויתית. שימוש בצורה כדורית סיפק מניע מנזק תרמי באמצעות חימום הדרגתי של בסיס וגוף הכלי[1]. טכנולוגית יצור סירי בישול לעיתים שונה מכלי קיבול אחרים, הם עשויים מחומר גס ומחוספס עם מקדם נמוך של התפשטות תרמית. היבטים מורפולוגים של סירי בישול כגון: צורה, חומר, עובי, גודל, מרקם, הכללה, נקבוביות, משתנים בהתאם לאזור גאוגרפי, תקופה, תרבות, דיאטה, וגורמים אחרים. 

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי בישול קדומים ביותר התגלו בקונטקסט של ציידים-לקטים[2]. דוגמאות לשברי כלים עם סימני בישול נמצאו באסיה והיו מתוארכים סביב 20000 לפני זמננו.[3] באזור מזרח התיכון עדויות לכלי בישול קדומים מוכרים מלוב, שם התגלו עדויות לכלי בישול שהיו מתוארכים סביב 10000 שנים לפני זמננו[4]. באזור דרום הלבנט עד היום אין עדויות חד-משמעיות על התחלת התהליך הכנת המזון בתוך כלים קרמיים, בתקופה הכלקוליתית קיימים עדויות לכלים פערורים עם סימני אש שיכולים לשמש להכנת המזון. בתקופת הברונזה בקונטקסט ארכאולוגי לראשונה משתמשים במונח להגדרת סירי בישול כקטגוריית כלים נפרדת, מדובר בכלים פערורים וכדורים שהתגלו ברחבי הארץ באתרים: מבית ירח, תל דן, תל קשיש, תל אל פארעה וערד[5]. לפי ההגדרה הטיפולוגית של הכלים  בספר של רות עמירן סירי בישול ידועים מתקופת הברונזה תיכונה II א.

התחלת שימוש במתכות לצורך יצור סירי בישול אינו ידוע עד היום אלה שימוש בסירי בישול מתכתיים נפוץ ביותר בימי הביניים אך עדויות נפגשות כבר בתקופה הרומית[6].

טיפולוגית כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיר בישול פתוח מימין וקנקן משמאל. תל אסור, כלים מהמאה ה-13 לפני הספירה.

בחפירה ארכאולוגית סירי בישול ניתן לזהות באמצעות שברים קרמיים, משום שהחומר קרמי יציב ונשמר היטב לעומת שרידי חומר אורגני. שברי הגוף לרוב כוללים שרידי פיח או סימני אש ועשויים מחומר גס שמאפשר זיהוי. דרך שנייה לזיהוי ניתנת על ידי בדיקה טיפולוגית של סירי בישול: שפה, צוואר, חומר וצורת הכלי שונים בכלי קיבול אחרים.

טיפולוגית סיר בישול מתקופת הברונזה וברזל בדרום הלבנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברונזה תיכונה II ידועים סירי בישול בעלי דופן ישרה, עיטור חבל, ללא ידיות על הגוף. בנוסף קיימת קבוצת כלים פתוחים עם ואריאציות שונות שמופיעות בתקופת ברונזה תיכונה ב, אשר ממנה מתפתח סיר בישול השולט בתקופת הברונזה מאוחרת. בין הדוגמאות הם כלים עם ידיד אחד, כלים גדולים עם עיטור חבל על הגוף. [7]

סירי בישול מתקופת הברונזה מאוחרת ו תקופת הברזל I באזור דרום הלבנט ניתן לחלק שלושה טיפוסים עיקרים עם וואריאציות שונות וחלוקה לתת טיפוסים נוספים. קבוצה הראשונה הם סירי בישול פתוחים, קבוצה שנייה הם כלים סגורים וקבוצה שלישית: קנקני בישול.[1]

סירי בישול מחרס תקופת הברזל המאוחרת 2 מימין סיר פתוח מירושלים משמאל סיר סגור מתל עמל. אוסף מוזיאון הכט

קבוצת כלים פתוחים: קבוצת סירי בישול הללו מוכרת מדרום הלבנט כבר מאלף השנייה לפני זמננו וממשיכה עד לתקופת הברזל I. כלים פתוחים היו עשויים ביד, בעלי פתח רחב שאורך הכלי קצת יותר קצר מקוטר המקסימלי. לרוב בעלי בסיס מעט מחודד וללא ידיות על גוף הכלי ושפה משולשת. בתוך הקבוצה קיימים הבדלים אזוריים עם הבדלים בזווית של גוף הכלי, טיפוס של השפה, ועוד.

  1. קבוצת כלים סגורים: כלים סגורים עם גוף כדורי, עגול או "שקי" לרוב בעלי צוואר גלילי ושני ידיות. קבוצת כלים הללו מתחילה להתפתח סביב מאה 12 לפנה"ס ויכולה לקשר עם תהליך שינוי באוכלוסייה, דיאטה. כלים הללו ניתן לחלק לקבוצת כלים מקומיים וכלים המיובאים מקפריסין[8].
  2. קבוצת קנקני בישול: כלים בעלי גוף חרוטי ולרוב עם ידית אחד.

טיפולוגית סירי בישול בתקופה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיר בישול תקופה רומית-ביזנטית, מאות 2-4 לספירה. ממצאים מאתר הארכאולוגי חירבת קסטרא, היום נמצאים במוזיאון קסטרא, חיפה.
סיר בישול מהתקופה הביזאנטית. ממוזיאון בית מרים - הים ומלואו. בעל צורה זוויתית יותר וידיות שממוקמים במפלס השפה.

כלי בישול מהתקופה ההלניסטית בדרום הלבנט נהוג לחלק לשלוש קטגוריות עקירותː סירי בישול שהם כלים סגורים, קדרות שהם כלי בישול פתוחים ומחבתות[9]. בנוסף לכך קיימים טיפוסים אחרים כמו קנקני בישול, ועוד. הבדלים בין הקבוצות קשורים לצורת הכלים ולסגנון בישול. על פי פאול לאפ (באנגלית:  Paul W, Lapp) באזור ישראל בין 200 לפי הספירה עד שנת 70 לספירה קיימת חלוקה של הסירי בישול לשני טיפוסים עיקרים. טיפוס ראשון הוא סיר בישול עם בליטה שנועדה למכסה וטיפוס ללא מכסה. טיפוס הזה לרוב עם גוף כדוריי והם נהיים לאורך הזמן דלים יותר. קיימים דוגמאות מבית שאן, עין גדי, יריחו, ירושלים, לכיש, שומרון ותל אל-פארעה. טיפוס שני הם סירי בישול פתוחים ללא מכסה.[10]

טיפולוגית כלים בתקופה הלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה ההלניסטית סיר בישול נפוץ ביותר הוא כלי עשוים אובניים עם גוף כדורי לרוב עם שני ידיות וצוואר ארוך יחסית, לעומת כלי בישול רומיים וביזנטיים שהצוואר יותר ארוך. מיכלים האחרים ניתן לזהות על ידי שפה וזווית של גוף הכלי. קיימים גם וריאציות שונות והבדלים בטיפולוגיית הכלי.

טיפולוגית כלים בתקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הרומית דופן של הכלים לרוב דקה יותר עם צריפה איכותית יותר לעומת סירי בישול הלניסטים, בנוסף צוואר הכלי מתקצר. על הגוף הכלי ניתן לזהות צילוע. ממאה ראשונה לפני הספירה באזור ישראל ניתן לזהות בתי יוצר מקומיים אשר מייצרים כלים שלרוב דומים לטיפוסים רומיים עם הבדלים מורפולוגיים. לדוגמה הם כלי כפר חנניה שנפוצים באזור הגולן, בית יצור פועל ממאה ראשונה לפני הספירה ועד מאה החמישית לספירה. סירי בישול מכפר חנניה הם כלים אדומים עם צריפה איכותית, הם מחולקים לפי טיפולוגיה ומשתנים בצורתם לאורך הזמן.[11]

טיפולוגית כלים בתקופה ביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים ממשיכים את המסורת הרומית, לעיתים קיימים הבדלים במיקום וזווית של ידיות בין צוואר לגוף. סירים פחות כדוריים יחסית לתקופות קדומות ויותר דו-קונים עם שימוש בחומר כהה לרוב.

טיפולוגית סיר בישול בתקופה הפרנקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור ארץ ישראל בתקופה הפרנקית סירי בישול לרוב הם ייצור מקומי, בין היתר ניתן להבדיל סירי בישול עשויים ביד שמיובאים מקפריסין[12]. הם ממשיכים מסורת יצור מתקופות קדומות. ממאה 12 עד למחצית ראשונה של מאה 13 סירי בישול נפוצים ביותר הם כלים סגורים בעלי צורה כדורית עם דופן דקה וצבע החומר חום-אדמדם, על הגוף קיימים ידיות סרט אופקיות, ידיות מדף וטיפוסים אחרים.[13] כלים הללו ממשיכים את הצורת סירי בישול מתקופת המוסלמית המוקדמת, עם שינוים בצורת השפה וידיות שצרות יותר. החל ממאה 13 מופיע צורת סירי בישול עמוקים עם דופן עבה, הם נכנסים לשימוש וניצול אינטנסיבי, צבע של החומר לעתים משתנה לחום-בהיר[12].

סירי בישול בעלי תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סוגים שונים של דוכנים שמיעודים לתמיכת סירי בישול יחסית למקור אש, השימוש בהם מאפשר להגיע לטמפרטורות גבוהות יותר ולהכנת המזון מהירה יותר. הם נפגשים במגוון תרבויות אחד מהשני בהיבטים המורפולוגים. עדויות לשימוש בבסיסים הללו נפגשיםː באזור הלבנט, יוון, איטליה ועוד. כלי בישול בעלי שלוש רגליים מכונים טריפודים מופיעים בתקופת הברונזה מאוחרת וברזל I, במכלול קרמי יווני, בנוסף בלבנט בתל אבו הואם גם נמצאו כלים בעלי שלוש רגליים.[14] ביוון בין היתר היו נפגשים פריטי חרס ששימשו כשני רגליים לכלים.[15] עדויות לשימוש נפגשים בפומפיי, ובימיי הביניים קיים ניצור של סירים בעלי שלושה רגליים.[16]

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור פורסם ב-1485 על ידי פיטר וגנר (Peter Wagner). מתוך יוהנס פישאואר (Johannes Fischauer), אאוגסבורג 1505.
איור מטבח עם תנור וסירי בישול, גרמניה שנת 1485

שימוש בסירי בישול ניתן לחלק לשני מטרות עיקריותː הראשונה היא שימוש בכלי להכנת המזון ושניה היא שימוש למטרות הקבורה.

שימוש למטרות הבישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסירי בישול משפר את טכנולוגיית עיבוד המזון, מאפשר שליטה בטמפרטורות, מעלה את הזמן הכנת המזון ומאפשר שימוש חוזר בכלי.[2] בנוסף, כלים קרמיים המיועדים להכנת המזון אפשרו שימוש במבחר רחב של משאבי המזון, הם אפשרו תהליך ההרתחה ובישול שהפכו את המזון לעיכולי ולטעים יותר. אינטנסיבי לאורך היסטוריה. סגנוני בישול קשור להיבטים מורפולוגים של הכלים. צורת הכלים ושפה צרה מאפשרת ערבוב מרכיבי המזון וחימום שלהם. צוואר קצר מעיד על כך שמרכיבים קשים חייבים להיות יחסית קטנים כך, סירי בישול בעת העתיקה לרוב משומשים לבישול מנות נוזלים כמו מרקים, שעועית.[9]

שימוש בקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטקסט נוסף לשימוש בסירי בישול הוא קבורה. כך, סירי בישול רבים עם כלי בישול אחרים התגלו בקונטקסט של מערות קבורה שמתאפיינים למאה 1 לפני הספירה. בין פרשנות אפשרית קיימת טענה שמתים זקוקים לאכילה או הם יכולים להופיע חפצי קבורה למטרות אחרות.[17] בין הדוגמאות הוא סיר בישול שהתגלה בחפירות של לגיון הרומי בעמק יזרעאל, בתוך סיר בישול שלם התגלו שרידי קבורה של האדם.[18]

זיהוי תהליך הכנת המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיר בישול עם סימני האפר ופיח על צד החיצוני, מאה 5 לפנה"ס. התגלה בספינה העתיקה ממעגן מיכאל.

בתוך סירי בישול ניתן לחלק לחמישה קטגוריות עיקריותː בדיקת ויזואלית, בדיקה כימית של חומר אורגני בתוך הכלי, ניסוי על תכונות ומגבלות של הכלים, מחקר אתנוגרפי וכתבי עת עתיקים.

בדיקה ויזואלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי של הפיח על גוף הכלי יכול לספק מידע מסוימת על תהליך הבישול כך שמבנה של הפיח שמופיעים על הכלי משתנה בהתאם לטמפרטורת החימום. כך מבנה של פיח יכול לעיד על מיקום על כלי יחסית למקור אש. בנוסף עדויות של פיח על גוף הכלי יכולים לשמש להגדרת של שימוש הכלי למתרות הרתחה,בישול, טיגון, רותחים. שרידי פיח על צד החיצוני הרחב ביותר, מעידים על השימוש בתוך אש כנראה למתרות הרתחה. שרידי פיח בתוך הכלי יכולים להעיד על ההשפעה מאוחרת או על מזון שנשרף בתוך הכלי[1]

אנליזה כימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בכלים ניתן לזהות לפי בדיקות מסוימות, כך בדיקה פטרוגרפית מאפשרת לראות סימני אש על שבר הכלי. בדיקה נוספת היא האנליזה כימיות על שרידים אורגנים בתוך הכלי שנוצרת בכבוד פעילות הרתחה חוזרת של מוצרי מן החי או מן הצומח, לעיתים תהליך הזה משאיר שרידים אורגנים על הכלי או בטוח נקבובי של החומר. אנליזה מבוססת על בדיקת ליפידים בתוך נקבובי בתוך הכלים ומאפשרת בדיקת ושחזור מרכיבים המזון[19].

ניסוי ארכיאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר ניסוי ארכיאולוגי מאפשר להבין את היבטים פיזיים של התנהגות סירי בישול מעל אש.  למרות שסירי בישול בעלי מאפיינים המתאימים לעמידות בפעילות החימום, כלי חרס יכולים להיפגע משינוי של טמפרטורות. טיפול של הכדר על שטח הכלי או אוספת החסמים יכולים למנוע הופעת הסדקים על צד הפנימי של הכלי שנגרמים משינויי טמפרטורה בזמן הכנת המזון[20]. בין היתר שימוש בקווארץ כתוספת לחומר של סירי בישול מעלה את העמידות לחום ומספק יציבות הכלי לשינויים בטמפרטורות.

מחקר אתנוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אתנוגרפי מאפשר בדומה למחקר ניסוי, מאפשר בדיקת מאפייני הכלים, כך שהיום תעשיית קרמיקה עדיין מקשרת עם בישול ניתן לחשוב שבעת העתיקה שימוש היה דומה. למרות זאת מחקר אתנוגרפי לא מספק את המידע על שימוש בכלים בעת העתיקה ויכול לספק רק מידע חלקית על דרכי יצור הכלים ודרכים אפשריים להכנת המזון.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות להכנת המזון ניתן למצוא בכתבי עת וספרים שהשתמרו עד ימינו. בין הדוגמאות הוא ספר בישול של אפיקיוס שבו הוא כותב על הכנת המזון ומטבח הרומי. בספר נפגשים עדויות להכנת סוגי מרקים שונים ודייסות ועוד.[21]. עדות נוספת מספרות רומית, מגיע מאפיגרמות של מרטיאליס, בהם הוא כותב ""אם שעשוית רותחת בתוך סיר אדום, אתה יכול לסרב את הארוחה אצל פטרון"[22] שהוא עדות לסגנון ההכנת המזון בתוך כלי בישול.

שרידי מן החי וצומח בתוך כלי בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזורים גיאוגרפים שונים בעולם התגלו עדויות רבות לשרידי מן החיי ומן הצומח בתוך כלי בישול שוניםː

  • על ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת יורק ברדפורד נעשו אנליזות על כלי בישול מאזור הים הבלטי בצפון אירופה. כלי בישול היו מתוארכים סביב 6000 שנה התגלו שרידי פאונה ימת ביניהםː צלופח, הרינג, בקלה בלטי[23].
  • בדנמרק, התגלו שרידי גבינה שרופה בתוך כלי שהיה מתוארך ל-3000 שנה[24]
  • בסין התגלו שרידי הפרה בתוך הכלי קרמי שהיה מתוארך ל-2300 שנה.[25]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסקה עם סצנות צייד בווילה הרומאית בקזאלה, סיציליה. מאה-4 לספירה למטה נמצאה כלי בישול כדוריי ללא ידיות ממוקם על אש גלויה.

בעת העתיקה קיימים מעט עדויות לתיור אומנותי של סירי בישול טיפולוגייםː למרות זאת ניתן לראות כלי בישול רבים באומנות רומית.

  • דוגמא לבישול מתוארת על בקדרה ארכאית "יונית" ממוזיאון וילה ג'וליה ברומא. סצנה מתוארת הקרבת קורבן לדיוניסוס ומתארת כלי גדול שעומד מעל מקור אש, על שני או שלוש רגליים.[15].
  • איור של כלי בישול מתקופה הרומית, התגלה בווילה הרומאית בקזאלה. על הפרסקה מתוארת סצנת צייד וציור של כלי בישול כדורי ללא ידיות אשר עומד מעל מקור אש.
  • עדויות לתיאור כלי בישול רבים כמו פיטסים, סירי בישול וקדרות נפגשים בכתבי עת רבים מימי הביניים, לרוב זה ספרי בישול. באמצעות איורים בתוך הספרים ניתן לזהות אמצעי, שיטות הכנת המזון וכלים שמשומשים לפעילות.[26]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ־ישראלː מראשית התקופה הניאוליתית ועד חורבן בית ראשון, 1963.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה סירי בישול מודרניים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Federica Spagnoli, Cooking pots as an indicator of cultural relations between Levantine Peoples in Late Bronze and Iron Ages, Missione archeologica a Mozia, 2010, עמ' 2-10
  2. ^ 2.0 2.1 Karen Bescherer, Mary C. Metheny, Archaeology of Food: An Encyclopedia, Rowman & Littlefield, 2015, עמ' 116-118
  3. ^ INDYA N. BHANOO, Remnants of an Ancient Kitchen Are Found in China, the new york times, ‏June, 2012
  4. ^ Ruth Schuster, Clay Cooking Pots Found in Libya From 10,000 Years Ago Are Earliest Known, haaretz, ‏dec, 2016
  5. ^ מארק איסרליס, יצחק פז, בישול עירוני בתקופת הברונזה הקדומה מבט טכנולוגי השוואתי, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, 2011
  6. ^ Roman Copper Cooking Pot, BBC
  7. ^ רות עמירן, הקרמיקה הקדומה של ארץ-ישראל, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקות, 1971
  8. ^ Ben-Shlomo, D., Shai, I., Zukerman, A., & Maeir, A. M, Cooking identities: Aegean-style cooking jugs and cultural interaction in Iron Age Philistia and neighboring regions, American Journal of Archaeology, 2008, עמ' 225-226
  9. ^ 9.0 9.1 Berlin, A. M, Jewish life before the revolt: the archaeological evidence. Journal for the Study of Judaism, Journal for the Study of Judaism, 2005, עמ' 437-440
  10. ^ Lapp, P. W, Palestinian ceramic chronology, 200 BC-AD 70, American schools of Oriental research, 1961, עמ' 186-190
  11. ^ משה הרטל, ארץ היטורים:ארכיאולוגיה והיסטוריה של צפון הגולן בתקופות ההלניסטית, הרומית והביטזנטית, המכון לחקר הגולן, 2005, עמ' 132-133
  12. ^ 12.0 12.1 Avissar, M., & Stern, E. J, Pottery of the Crusader, Ayyubid, and Mamluk periods in Israel, Israel Antiquities Authority, 2005, עמ' 91-95
  13. ^ עדנה שטרן, כלי החרס מן התקופה הצלבנית בארץ-ישראל לאור תגליות חדשות, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, עמ' 54
  14. ^ Federica SpagnoliI, Cooking pots as an indicator of cultural relations between Levantine Peoples in Late Bronze and Iron Ages, Missione archeologica a Mozia, 2010, עמ' 17
  15. ^ 15.0 15.1 Morris, S. P., Λ AΣ ANA: A Contribution to the Ancient Greek Kitchen., esperia: The Journal of the American School of Classical Studies at Athens,, 1985, עמ' 393-409
  16. ^ James B. Tschen-Emmons, Artifacts from Ancient Rome, ABC-CLIO, 2014, עמ' 53-54. (בeng.)
  17. ^ Berlin, A. M, Jewish life before the revolt: the archaeological evidence. Journal for the Study of Judaism, Journal for the Study of Judaism, 2005
  18. ^ TEPPER, Y., DAVID, J., & ADAMS, M. J., The Roman VIth Legion Ferrata at Legio (el-Lajjun), Israel: Preliminary Report of the 2013 Excavation, Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society, 2016, עמ' 107
  19. ^ Marino Maggetti, Chemical Analyses of Ancient Ceramics: What for?, CHIMIA International Journal for Chemistry, 2001
  20. ^ Schiffer, M. B., Skibo, J. M., Boelke, T. C., Neupert, M. A., & Aronson, M., New perspectives on experimental archaeology: Surface treatments and thermal response of the clay cooking pot, American Antiquity, 1994, עמ' 197-217
  21. ^ Apicii de re conquinaria, BIBLIOTHECA AUGUSTANA
  22. ^ ed. Roger Pearse, Martial, Epigrams English translations, BOOK XIII, VII. BEANS
  23. ^ Camila Ruz, Food remains in ancient cooking pots suggest farming caught on slowly, ‏2011
  24. ^ RICHARD GRAY, Now that's a ruined meal: 3,000-year-old cooking pot is found with burned CHEESE welded to the bottom, MailOnline, ‏September 2016
  25. ^ Could this be the oldest beef stew? Archaeologists discover 2,300-year-old cooking pot containing cow bones, MailOnline, ‏December 2016
  26. ^ Trammel Hooks