משתמשת:Shai-WMIL/ניסיון 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה של איסלנד
Lýðveldið Ísland
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
המנון לאומי האל של ארצנו
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
שפה רשמית איסלנדית
עיר בירה רייקיאוויק 64°08′N 21°56′W / 64.133°N 21.933°W / 64.133; -21.933
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 קמ"ר[2] ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
אחוז שטח המים 2.7%
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- רפובליקה
1 בדצמבר 1918
17 ביוני 1944
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2)
תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 נפש[2][4] ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
צפיפות תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 נפש לקמ"ר ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
כלכלה
תמ"ג[5] (תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2) תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 מיליון $ ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
תמ"ג לנפש תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2$ ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2022)
תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 ([[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי|תבנית:נתוני מדינות/ניסיון 2 בעולם]])
מטבע כתר איסלנדי‏ (ISK)
שונות
סיומת אינטרנט is
קידומת בין־לאומית 354

הרפובליקה של איסלנדאיסלנדית: Lýðveldið Ísland לִידְ'ובֶלְדִיד') היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפונית-מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם כאשר שטחה הוא 103,000 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה כ-332,750 נפש בלבד,[7] ומחציתם מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק. לועוןטרכ

בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול האוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ-8.9% מאוכלוסייתה (2015). האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז-אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר Hvannadalshnjúkur שגובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון Vatnajökull, הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקיה.

איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של איסלנד

איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורווגים ומתיישבים קלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה-9 וה-10. על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלנדנאמבוק, ספר ההתיישבות, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג Ingólfur Arnarson שהתיישב ברייקיאוויק בסביבות 870 לספירה. על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות איריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד, וכעבור דור יצא בנו של איריק לייף איריקסון מגרינלנד והגיע לאמריקה הצפונית.

במהלך התקופה שחלפה מאז התיישבות הוויקינגים הגיעה הנצרות לאי. איסלנד נשארה עצמאית למשך 300 שנה, אבל לאחר מכן עברה לשליטת נורווגיה ודנמרק, רשמית כמושבת כתר נורווגית. בשנת 1814, שנה בה נפרדו הממלכות המאוחדות של דנמרק ונורווגיה בהתאם לחוזה קיל, הפכה איסלנד למדינת חסות של דנמרק. שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב-1874, וב-1918 הפכה לארץ חסות עצמאית וריבונית בנושאים הפנימים, אך יחסי החוץ וההגנה נותרו בשליטת הדנים, והמלך הדני נשאר ריבון של האומה עד 1944, כאשר הוקמה הרפובליקה הנוכחית.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה איסלנד עם המדינות המייסדות של האו"ם ונאט"ו.

בשנות ה-70 הרחיבה איסלנד את תחומי המים הטריטוריאליים שלה, מה שהוביל לסדרה של עימותים עם בריטניה ("מלחמת הבקלה"). בשנת 1980 נבחרה ויגדיס פינבוגדוטיר לנשיאה, בהיותה האישה הראשונה באירופה הנבחרת לעמוד בראש מדינה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פוליטיקה של איסלנד

איסלנד מתפארת בפרלמנט הוותיק ביותר בעולם, האלת'ינגי (Alþingi), אשר הוקם בשנת 930. יש בו 63 חברים, כל אחד מהם נבחר על ידי האוכלוסייה כל ארבע שנים. ראש הממשלה יחד עם הקבינט דואג לחלק הביצועי של הממשלה. ראש הממשלה נבחר על ידי הממשלה לאחר הבחירות, באופן מסורתי הוא או היא הם ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט. נשיא איסלנד (בדומה לנשיא ישראל) משרת בתפקיד ייצוגי, שליט ללא סמכויות וראש המדינה, אך חסר כוח פוליטי אמיתי, להוציא יכולתו להטיל וטו על חוקים העוברים באלתינגי. הנשיא נבחר פעם בארבע שנים. הנשיא הנוכחי הוא אולפור רגנר גרימסון.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של איסלנד

איסלנד נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב-1949.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: הנתונים המספריים נכונים לשנת 2005.

איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, היא השלישית בעולם בתמ"ג לנפש. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא מדינת רווחה, עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי.

התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. מעל 50% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשייתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. פחות מ-10% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תופעות הטבע הייחודיות של המדינה מעודדות תיירות, המהווה מקור חשוב למטבע זר.

רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות והיבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.

בתעשייה, הענפים העיקריים הם: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גאותרמית, תיירות, דשן ומלט.

ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות וציוד, מוצרי נפט, מוצרי מזון וטקסטיל מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק ושוודיה. ענפי היצוא העיקריים הם: דגים ומאכלי ים (כ-2/3 מכלל היצוא), אלומיניום וצורן לבריטניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, ויפן.

ב-22 באוקטובר 2006 חזרה איסלנד לצוד לווייתנים, ובכך הצטרפה ליפן ולנורווגיה המפרות אף הן את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים.

איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

לאיסלנד אין מקורות אנרגיה פוסילית הראויים לציון. אחת הדרכים לחסוך ביבוא מקורות אנרגיה היא חימום באמצעות מים חמים הנובעים מהרצועה הגעשית.

נכון לנובמבר 2007, לפי הדירוג השנתי של האו"ם שכולל 175 מדינות ונתונים כגון תוחלת חיים, רמת השכלה, והכנסה לנפש - איסלנד היא המדינה שהכי כדאי לחיות בה.

המשבר הכלכלי בשנת 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008

בשנים האחרונות חווה איסלנד משבר כלכלי חריף, שהחריף עוד יותר כתוצאה ממשבר הסאב פריים. שיעורי הריבית שקבע הבנק המרכזי של איסלנד עלו משיעור של 4% המקובל באירופה לשיעורים העולים על 10%. עם אינפלציה גואה, קשיי נזילות בנקאיים ומטבע בלתי יציב, דירוג האשראי של איסלנד קרס ורבים צופים קריסה כלכלית של הבנקים במדינה הקטנה אלא אם יבוצעו שינויים דרמטיים במדיניותה הכלכלית. רבים תולים את הסיבה למשבר בפעילות ספקולטיבית מאסיבית שהופעלה באמצעות הקרונה האיסלנדית.

גאוגרפיה וגאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לוויין של האי

איסלנד היא אי געשי צעיר מבחינה גאולוגית, שנוצר כתוצאה מגעשיות שגרמה גם לכך שברוב שטחו של האי יש קלדרות המכוסות בשכבות עבות של קרח. מרכז האי מכוסה בקרחונים. שטחו של הגדול שבהם קצת למעלה מ-9,000 קמ"ר. פני הקרקע של איסלנד הרריים ומקשים על קיום חקלאות באי. על אף קרבתה לחוג הקוטב, האקלים באיסלנד ממוזג הודות לזרם הגולף.

איסלנד היא המקום היחיד בעולם שבו עולה הרכס המרכז-אטלנטי מעל פני הים וחוצה יבשה, דבר הגורם לפעילות געשית קבועה והתפרצויות בעוצמות שונות באזורה. המיקום הצפוני של איסלנד גורם לכך שבחורף היא מושלגת וקרה ויש בה קרחונים ענקיים שנשארים קפואים גם בעונת הקיץ. איסלנד ממוקמת באזור הטבעת המגנטית של כדור הארץ – אזור בו השדה המגנטי של כדור הארץ יחסית קטן ולכן האטמוספירה בו חשופה לפגיעה של רוח סולרית (חלקיקים טעונים המגיעים מהשמש) – מה שגורם לתופעת הזוהר הצפוני.[8] אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. הגייזר המתויר ביותר מתפרץ לגובה של כ-60 מטר. הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה געשית.

האגמים הגדולים באיסלנד הם אגם ת'וריסוואטן (Þórisvatn; ‏83–88 קמ"ר) ות'ינגוואלאוואטן (Þingvallavatn; ‏82 קמ"ר). אגמים חשובים נוספים הם לאגארפליוט (Lagarfljót) ומיוואטן (Mývatn). אגם יוקולסרלון (Jökulsárlón) הוא העמוק ביותר (248 מטר).

הנהרות הארוכים ביותר באיסלנד הם ת'יורסאו (230 ק"מ), יוקולסאו אאו פיולום (206 ק"מ), קוויטאו (יחד עם יולפוסאו) (185 ק"מ) וסקיאולוואנדאפליוט (178 ק"מ).

היווצרות האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-200 מיליון שנים התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים - גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות גונדוונה נוצרה תזוזה גם בחלק הצפוני ונוצר מרווח בין אירופה לאמריקה הצפונית. בין היבשות, באוקיינוסים, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי - הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבאי.

מידות האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר האורך של האי הוא ממערב למזרח.

  • אורך: כ-480 ק"מ
  • רוחב: כ-360 ק"מ
  • שטח כולל כ-103 אלף קמ"ר, מתוך זה:
    • 2,757 קמ"ר של אגמים
    • 11,922 קמ"ר של קרחונים
    • 23,805 קמ"ר של שפלה שבה גדלה צמחייה (ברובה יער)
    • 64,538 קמ"ר של שטח הררי בלתי מנוצל, הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה של כ-2000 מ'.

פעילות געשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות געשית באיסלנד, 2010

באיסלנד יש הרי געש פעילים, ביניהם: הקלה, אלדגזה, אייאפיאלאייקול, גרימסווטן, ברדרבונגה ואלדפל. התפרצות הר הגעש לאקי בדרום האי – שהחלה ב-8 ביוני 1783 והשפעתה נמשכה עד 1793 – גרמה לגשם חומצי, לתמותת בעלי חיים ולרעב המוני שגרם למותם של כ-9,000 נפש שהיו כרבע מאוכלוסיית איסלנד באותה עת. להתפרצות זו נודעה השפעה לא רק באיסלנד אלא גם ברחבי אירופה: רעב מתמשך, מותם של עשרות אלפי בני-אדם, מחלות בדרכי הנשימה ואף השפעה משוערת על פריצתה של המהפכה הצרפתית בסופו של אותו עשור.[9]

כמות הבזלת שפרצה מתוך סדק באורך של כ-2.5 ק"מ מוערכת ב-8,600 מ"ק לשנייה ובסך הכול כ-15,000 ק"מ מעוקבים שכיסו שטח המתקרב ל-600 קמ"ר.

אפר געשי נסחף עם הרוחות עד מרכז אירופה, הן בהתפרצות של 1783 והן של 2010.


ערך מורחב – אייאפיאטלאייקוטל#התפרצות ב-2010

ערים עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכים עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד אוכלוסין מיולי 2012 יש באיסלנד 313,183 אזרחים, הנחלקים באופנים הבאים:

איסלנד יוצאת דופן בין מדינות העולם בהומוגניות הכמעט מוחלטת של אוכלוסייתה. לעובדה זו ערך מחקרי גדול בתחום הגנטיקה ולכן נעשים בה מחקרי DNA רבים.

צפיפות האוכלוסין היא 2.8 קמ"ר לנפש, עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה-222 מתוך 230 מדינות העולם.

  • תוחלת החיים: לגברים 78.23 שנה, לנשים 82.48 שנה.
  • פיזור אוכלוסייה: 93% מהתושבים חיים ביישובים עירוניים, (60% מכלל האוכלוסייה חיים בעיר הבירה רייקיאוויק).

שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ-0.9%.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית הדלגרים ברייקיאוויק

השפה הרשמית של המדינה היא האיסלנדית, אשר התפתחה משפת הוויקינגים עם שינויים הן באוצר המילים והן באופן ההגייה. באיסלנד נהוגות שמונה שנות לימוד חובה. במדינה יש שתי אוניברסיטאות, בית ספר להכשרת מורים, וקולג' למקצועות טכניים.

ספרות עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות העתיקה ביותר של איסלנד היא שירי האדה שנכתבו בין 900 לבין 1050 והם עוסקים בחיי הגיבורים והאלים הנורדים, ומעשיות הסאגה העוסקות בתולדות מלכי איסלנד ונכבדיה בימי הביניים.

סנורי סטורלוסון מילא תפקיד חשוב בספרות זאת. כאשר הנצרות הגיעה לאיסלנד החלה הכתיבה הכנסייתית. בשנת 1773 החלו להתפתח מספר חברות ספרותיות וברוב שלט הסגנון הניאוקלאסיציסטי.

ספרות מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמרת שרה במיקרופון עם תחפושת של פרחים על האוזניים
תמונה של הזמרת האיסלנדית ביורק

התחייה הרומנטית בראשית המאה ה-19 הביאה לידי פריחה עצומה של הספרות האיסלנדית. עם הסופרים החשובים באותה תקופה נמנים י. הלגרימוסן, ב. גרונדאל ומ. יוקומסון. הסופרים החשובים של איסלנד במאה ה-20 הם: ה. האפשטיין, א. בנדיקטסון, ג. קמבאן, ג. גונארסון והלדור לכסנס.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות השמונים התפרסמה איסלנד כמוקד של מוזיקת פופ ורוק. בין האמנים הבולטים שפועלים בה הם:

פסטיבל המוזיקה Iceland Airwaves נערך בריקייאוויק מדי נובמבר ומשלב הופעות של אמנים מקומיים רבים עם הופעות בינלאומיות.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין מים חמים באיסלנד. מעיינות כאלו נפוצים מאוד במדינה ומשמשים גם להפקת אנרגיה.

עונת התיירות הקצרה מתחילה באופן רשמי ב-31 במאי ומסתיימת ב-1 בספטמבר. בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפאפין, הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. 20 באוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. בשלושת החודשים הללו מבקרים באיסלנד קרוב למיליון תיירים המגיעים לחזות בטבע הפראי של האי: קרחונים, מפלים (כמו מפלי דטיפוס), הרי געש וגייזרים. בשנים האחרונות מתפתחת באיסלנד תיירות גם בעונת החורף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Valur Ingimundarson, The Rebellious Ally: Iceland, the United States, and the Politics of Empire 1945-2006, 2011, Republic of Letters Publishing

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


* קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינות איים קטגוריה:מושבות נורווגיה קטגוריה:איים באוקיינוס האטלנטי קטגוריה:איסלנד: איים