משתמשת:Shellym3/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Shellym3.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Shellym3.

מחלה שארית מינימלית (באנגלית: Minimal residual disease, או בקיצור MRD) היא המצב בו מעט תאים סרטניים שורדים את הטיפול האנטי-סרטני ונותרים בגוף החולה. ברוב המקרים, הימצאות התאים הסרטניים לא תזוהה בשיטות האבחנה שקיימות כיום ולכן החולה יוגדר כנמצא ב"נסיגה", כאשר למעשה ישנם בגופו עדיין תאים סרטניים חיים. הימצאות תאים סרטניים לא מאובחנים אלה, שנקראים גם מיקרו-גרורות, היא הגורם העיקרי להישנות מחלת הסרטן (באנגלית: Relapse)[1].

מחלה שארית מינימלית. מספר קטן של תאים סרטניים יצליח לשרוד את הטיפול האנטי-סרטני, וישאר כמחלה שארית מינימלית ללא תסמינים. לאחר פרק זמן בלתי מוגדר יצליחו תאים אלה לשגשג ולגרום להישנות המחלה הסרטנית.

איפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "מחלה שארית מינימלית" נטבע כדי לתאר מחלה סרטנית מינימלית שאין לה תסמינים או סימנים קליניים ושניתנת לאבחון רק בשיטות רגישות ביותר. הימצאות מחלה שארית מינימלית היא הגורם להישנות המחלה במועד מאוחר יותר, כאשר אותם תאים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני, הקרויים גם תאים מיקרו-גרורתיים, מצליחים לשגשג ולגרור את חזרת המחלה[2]. אבחון הימצאות תאים סרטניים לאחר טיפול אנטי-סרטני הינו חשוב ביותר כיוון שהוא יכול להפריד בין מטופלים אשר סיימו את הטיפול ונמצאים בנסיגה מלאה, ומטופלים אשר סיימו את הטיפול אך זקוקים לטיפולים נוספים כדי למגר את התאים הסרטניים ששרדו ולמנוע את הישנות המחלה[3]. הסיבות שגורמות לתאים בודדים אלה להתחיל לשגשג ולגרום להישנות המחלה אינן ידועות, אך עדויות שמצטברות מצביעות על כך שלסביבה באיבר אליו הגיעו התאים יש חשיבות רבה בתהליך זה[4][5][6].

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התאים הסרטניים ששורדים את הטיפול האנטי-סרטני הוא לרוב קטן מאד ולכן קשה לאבחן את הימצאות התאים הללו בגוף החולה. עם השנים התפתחו שיטות בעלות רגישות גבוהה לזיהוי תאים מיקרו-גרורתיים אלה, המאפשרות לזהות תא סרטני אחד ב-10,000 עד 100,000 תאים. ישנן מספר שיטות אבחנה הנמצאות בשימוש כיום ועושות מאמצאים לאבחן הימצאות תאים מיקרו-גרוריים בגוף החולה[7].

מחלה שארית מינימלית של סרטן השד בכבד. התבוננות במיקרוסקופ על תא סרטני בודד (צבוע בחום) של סרטן השד ברקמת הכבד

התבוננות במיקרוסקופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הוותיקה ביותר לאבחון הימצאות תאים מיקרו-גרורתיים, אך גם השיטה בעלת היעילות הנמוכה ביותר. בשיטה זו נלקחת דגימה מהחולה ונבחנת תחת מיקרוסקופ להימצאות תאים סרטניים. היות ומספר התאים המיקרו-גרורתיים השורדים לאחר טיפול אנטי-סרטני הינו נמוך מאד, שיטה זו איננה יעילה ורגישה מספיק כדי לאתר הימצאות תאים בודדים אלה.

רצפי דנ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה רגישה זו מבוססת על איתור רצף דנ"א ספציפי הקיים בתאים הסרטניים באמצעות שיטת "תגובת שרשרת של פולימרז" (באנגלית: PCR). הרצפים שנמצאים בשימוש לאיתור תאים הסרטניים מזהים מקטעי דנ"א פגומים המאפיינים את התאים הסרטניים בלבד.

רצפי רנ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה רגישה זו מבוססת על איתור רצף רנ"א ספציפי הקיים בתאים הסרטניים באמצעות הפיכת הרנ"א לדנ"א ולאחר מכן שימוש בשיטת "תגובת שרשרת של פולימרז" (באנגלית: PCR). שיטה זו בדרך כלל מבוצעת כאשר אין אפשרות לבצע אבחון מבוסס דנ"א.

הדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות הדמיה מטרתן "לצלם תמונות" של איברים שונים בתוך הגוף. שיטות אלה יהיו יעילות רק כאשר גודל הממצאים הוא מעל 1 ס"מ. במקרים כאלה תתאפשר בדיקה באמצעות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים המאתרת אזורים בגוף בהם יש פעילות חילוף חומרים גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות.

אימונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה רגישה זו משתמשת במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף, ומזהה חלבונים המבוטאים על גבי תאי דם לבנים. חלבונים מסוימים יבוטאו על גבי תאים אלה רק במצבים סרטניים. עיקר השימוש בשיטה זו נעשה בסרטני דם.

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפי להישנות המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים, הימצאות מחלה שארית מינימלית בזמן מסוים במהלך טיפול אנטי-סרטני הינו מדד מצוין לחזות את הישנות המחלה (באנגלית: relapse). למשל, במחלות סרטני דם בילדים, נלקחת דגימה ממח העצם 5 שבועות לאחר תחילת הטיפול האנטי-סרטני. במידה ובדגימה זו ימצאו תאים סרטניים, אשר יצביעו על סיכוי גבוה להישנות של המחלה, המטופל יקבל טיפול אנטי-סרטני נוסף על מנת למגר את התאים הסרטניים ששרדו ולמנוע את הישנות המחלה.

סימנים מוקדמים להישנות המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום טיפול אנטי-סרטני, דגימות מחולים לבחינת הימצאות תאים סרטניים יכולות לשמש כסמנים מוקדמים להישנות המחלה. למשל בלויקמיה מיאלואידית כרונית נלקחת דגימת דם מהמטופלים פרק זמן מסוים לאחר שסיימו את הטיפול האנטי-סרטני באופן קבוע ותדיר, במטרה לאתר תאים סרטניים. הימצאות תאים אלה יכולה להופיע חודשים לפני שיופיעו תסמינים ולכן תאפשר לזהות את הישנות המחלה בשלב מוקדם מאד, ולטפל בה בהקדם.

טיפול מותאם אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החולים מקבלים טיפול אנטי-סרטני בהתבסס על פי סוג הגידול הראשוני, גודלו, מיקומו, האם ישנן גרורות ומדדים נוספים. יחד עם זאת, היות וסרטן איננה מחלה אחידה, חולים שונים זקוקים לטיפולים שונים על מנת להבריא לחלוטין. לדוגמא, בחולים מסוימים 5 שבועות של טיפול כימותרפי יעלים לחלוטין את המחלה ובחולים אחרים תישאר מחלה מפושטת לאחר טיפול זה. ללא אבחון של מחלה שארית מינימלית, רופאים נאלצים לתת לחולים טיפול זהה בידיעה שעבור חולים מסוימים טיפול זה יהיה מעבר למה שהם קוקים לו ועבור חולים אחרים טיפול זה לא יהיה מספיק. היכולת לאבחן מחלה שארית מינימלית יכולה לעזור לרופאים לקבל החלטות לגבי אופי הטיפול האנטי-סרטני לו זקוק החולה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, הגישה הינה להביא את המטופל למצב של נסיגה של הסרטן, כלומר למצב בו אין תסמינים של המחלה, ואז לנסות למגר את התאים הסרטניים ששרדו. לעיתים קרובות השיטות בהן מנסים למגר את התאים הסרטניים ששרדו תהיינה שונות בהן השתמשו בתחילת הטיפול האנטי-סרטני. טיפולים המתמקדים בתאים הסרטניים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני הראשוני יכולים להיות מהבאים:

ועוד.

סיכויי הישרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלה שארית מינימלית היא הגורם העיקרי להישנות מחלת הסרטן - התאים הסרטניים ששרדו את הטיפול האנטי-סרטני הראשוני הם אלה שיגרמו לחזרת המחלה. כאשר ישנה הישנות של מחלת הסרטן, סיכויי ההישרדות אינם גבוהים, כיוון שלרוב מדובר במופע אלים יותר של המחלה מאשר המופע הראשוני. יחד עם זאת, במידה והמחלה השארית המינימלית מאובחנת בשלב מוקדם באמצעות שיטות האבחנה הרגישות הזמינות כיום, סיכויי ההישרדות יהיו גבוהים יותר. כלומר לאבחון המוקדם של המחלה השארית המינימלית תהיה השפעה על סיכויי השרידות של החולה.

חילוקי דעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועד הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חילוקי דעות רבים לגבי המועד בו יש לבחון הימצאות מחלה שארית מינימלית. ישנם כאלה הגורפים כי יש לבחון הימצאות תאים הסרטניים ששורדים את הטיפול האנטי-סרטני מיד לאחר תום הטיפול, יש כאלה הגורפים כי יש לבחון הימצאות תאים אלה מספר חודשים לאחר הטיפול, ויש כאלה הגורפים כי יש לעשות זאת במהלך הטיפול. בסרטנים מסויימים, כגון סרטני דם, מתהווה קונצנזוס בנוגע למועד בחינת הימצאות מחלה שארית מינימלית[8].

סוג הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חילוקי דעות רבים קיימים לגבי סוג הבדיקה שיש לבצע לאבחון מחלה שארית מינימלית. ישנן שיטות רגישות , כגון אלה המחפשות אחר רצפי דנ"א ורנ"א הייחודים לתאים הסרטניים, וישנן כאלה הדורשות התבוננות במיקרוסקופ לשם איתור הימצאות תאים סרטניים בהתבוננות. היעילות והרגישות שונות משיטה לשיטה, וכל רופא מחליט אם ואיך לבצע את הבדיקה במטופליו.

משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חילוקי דיעות לגבי משמעות הימצאות מחלה שארית מינימלית. ישנם כאלה הגורפים כי לא כל מחלה שארית מינימלית תגרום להישנות המחלה, וכי היכולת שלה לגרום לכך תלויה בגורמים רבים. המצדדים בגישה זו טוענים כי ייתכן מצב בו הימצאות תאים סרטניים בודדים לאחר טיפול אנטי-סרטני תהיה בטוחה לחולה וכי אין לטפל במצב זה. יחד עם זאת, רוב הקהילה המדעית מאמינה כי נוכחות תאים סרטניים מהווה גורם סיכון משמעותי וכי יש לטפל בהימצאות תאים אלה.

צורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סרטניים מסוימיים בהם קשה מאד לטפל, ולכן ישנם חילוקי דיעות לגבי הצורך בכלל לאתר מחלה שארית מינימלית בסרטניים אלה. ייתכן שהחולים לא יגיבו היטב לטיפול שניתן להם ולכן תאים סרטניים מסוימים ישרדו, אבל היות ואין טיפול אנטי-סרטני אחר להציע להם, אין סיבה ממשית לאבחן הימצאות התאים בחולים אלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arvelo, F (2013). "Micrometastases: Strategies for detection". Investigacion clinica. 54 (2): 206–25. PMID 23947009.
  2. ^ Hensel, JA; Flaig, TW; Theodorescu, D (2013). "Clinical opportunities and challenges in targeting tumour dormancy". Nature reviews. Clinical oncology. 10 (1): 41–51. doi:10.1038/nrclinonc.2012.207. PMID 23183631.
  3. ^ Yu, Y; Zhu, Z (2013). "Cell dormancy and tumor refractory". Anti-cancer agents in medicinal chemistry. 13 (2): 199–202. PMID 22934702.
  4. ^ Maman, Shelly; Witz, Isaac P. (2013). "The Metastatic Microenvironment". The Tumor Immunoenvironment. p. 15. doi:10.1007/978-94-007-6217-6_2. ISBN 978-94-007-6216-9.
  5. ^ Klein-Goldberg, A; Maman, S; Witz, IP (2013). "The role played by the microenvironment in site-specific metastasis". Cancer letters. doi:10.1016/j.canlet.2013.08.029. PMID 23988268.
  6. ^ Maman, S; Edry-Botzer, L; Sagi-Assif, O; Meshel, T; Yuan, W; Lu, W; Witz, IP (2013). "The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis". International journal of cancer. Journal international du cancer. 133 (10): 2296–306. doi:10.1002/ijc.28255. PMID 23649556.
  7. ^ Iinuma, H; Watanabe, T (2012). "Development of minimal residual cancer cell research". Nihon Geka Gakkai zasshi. 113 (2): 177–84. PMID 22582577.
  8. ^ Schrappe, M (2012). "Minimal residual disease: Optimal methods, timing, and clinical relevance for an individual patient". Hematology / the Education Program of the American Society of Hematology. American Society of Hematology. Education Program. 2012: 137–42. doi:10.1182/asheducation-2012.1.137. PMID 23233572.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[[קטגוריה:סרטן]]