משתמש:אביעד-אברהם/שלמה דוד כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ו , 1865 - ה'תשי"ד , 1954) כונה גם 'הרב של השאלות' או 'אבי העגונות' , מרבני העיר וורשה , שהתפרסם לאחר השואה כמתיר עגונות מפורסם.

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב כהנא נולד בעיירה פעגיר שבליטא. אביו , רבי בנציון , השתייך לקבוצת לומדים קטנה בעיירה. בצעירותו , נשלח לישיבת וולוז'ין , שם למד אצל רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) ואצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק , 'הרבי מבריסק'. הנער שלמה דוד נטה להיות בין חבורת תלמידי הנצי"ב , והעדיף את דרכי הבקיאות על הפלפול. בבגרותו , נסע לקובנה , והחל לומד קבוע בקלויז של רבי יצחק אלחנן ספקטור , שחיבב אותו מאוד , והסמיכו לבסוף להיות דיין.

רבנותו בוורשה וחייו לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן לימודיו , התחתן הרב שלמה דוד עם בתו של הרב שמואל זנוויל קלפפיש , רב העיר וורשה. בעידוד חותנו , השתקע בוורשה , ונעשה לדיין בבית דין ממשלתי לענייני שבועות , וכן לרב בתי הכלא בעיר. הוא התפרסם בשנת 1889 , כאשר חתם יחד עם חותנו על היתר תרמ"ט , בו התיר למכור קרקע לחקלאים ערביים בתור פתרון חריג , זאת בניגוד לדברי רבו , הנצי"ב. היה ציוני מובהק , ותמך ביישוב ארץ ישראל. שימש ראש בית המדרש לרבנים של תנועת תחכמוני בוורשה. עם זאת , שמר על יחסים חמים עם רבנים חרדיים מאגודת ישראל , כמו הרב חיים עוזר גרודזינסקי מוילנה. הוא התנגד לנישואים הפיקטיביים , וניסה לקיים חתונות דתיות ככול האפשר בין החלוצים. היה פעיל גם במתיבתא של הרב מנחם זמבה בוורשה. בימי השבת היה לומד עם הבחורים מסכת זבחים , והיה בוחן אותם. בחור שהיה לומד קבוע חמש שבתות בהתמדה , היה מקבל הסמכה לרבנות ודיינות. בתקופת השואה נשאר בגטו וורשה. בני משפחתו הצליחו להוציא אותו מהגטו , והשיגו לו סרטיפיקט לארץ ישראל. בשנת 1940 , התיישב בירושלים. הוא החל לטפל באחד מהנושאים ההלכתיים שעלו בעקבות המלחמה : העגונות , נושא בו עסק גם כשלושים שנה קודם לכן , בתור ראש הלשכה המרכזית לעגונות. לאחר המלחמה , שימש גורם בכיר במסירת שבעים אלף העדויות שקיבץ על ענייני העגונות והעגונים. כמו כן , התיר בחייו הרב כהנא חמישים אלף עגונות ועגונים. בעקבות התפרעויות של הכנופיות הערביות , חלה , ובעזרת ידידו , הקונסול ההולנדי , הובהל מהעיר העתיקה. מצבו המשיך להחמיר , והוא נפטר בארה"ב בתאריך כ"ח בכסלו ה'תשי"ד (1954). גופתו נקברה בעיר העתיקה. בנו , שמואל זנוויל כהנא , היה איש תנועת המפד"ל ומנכ"ל משרד הדתות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב איסר פרנקל , יחידי סגולה, א , הוצאת אליף , תל אביב תשכ"ד.