משתמש:אבי מאור מרזוק/טיוטה
חיים בין יצחק הלוי (1930-2009) היה רב וחכם קראי ומנהיג קהילת היהודים הקראים בארץ ישראל. הרב חיים נולד בשנת 1930 ברובע היהודים 'חארת אל יהוד' בקהיר ליצחק ורחל ז"ל. עוד בילדותו היה פעיל בקהילה הקראית בקהיר. הוא למד לימודי תפילה וחזנות אצל הרב עמנואל מסעודה ז"ל והלכה אצל הרב יוסף בן ישועה חיינה ז"ל ושימש חזן צעיר בבית הכנסת.
היה פעיל בארגון צעירי הקהילה במצריים ובארגון שנקרא "הכנסת כלה " שפעלה למען עזרא לנזקקים בני העדה . בהיותו בן 17 עמד כבר בראש תנועת נוער של בני העדה שנקראה "בחורי הישראלים הקראים " שמטרתה הייתה הקניית ידע דתי לצעירי העדה
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס ז"ל והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל . במקביל לשירותו במטרת ישראל החלה פעילותו בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל יחד עם הרב עמנואל מסעודה ז"ל. בשנת 1958 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה.
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה דוד בן גוריון המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל[1] .גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה יצחק בן צבי שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים.
בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט ע"י בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר ע"י מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית. הרב חיים לוי ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות דת נפרדים מהרבנות הראשית[2].
בחירתו לרב הקהילה באשדוד.
בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב הקהילה באשדוד הרב חיים לוי סיים את תפקידו במשטרת ישראל ונתמנה לרב הקהילה באשדוד. במהלך תפקידו כרב הראשי של אשדוד ומאבקו למען הכרה ביהודים הקראים בזכותה למוסדות דת משלה סוקרה חתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק בהרחבה בעיתונות[3].
עם מינויו של הרב לתפקיד רב הקהילה באשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה העדה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון וערבי גיבוש לבני הקהילה ובתקופה זאת פעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" באשדוד.
הרב ראה בהקניית החינוך למורשת העדה הוא פעל להוצאתו לאור של ספר המעמד האישי של המשפטן המשורר והפילוסוף היהודי קראי מורד "בק" פרג אלישע זצ"ל. בהמשך גם כתב שני ספרי לימוד ומבוא :"מעיין חיים" ו"תולדות חיים " המשמשים כחומר בסיסי לבני העדה ללימוד והבנת הקראות ובחירתו לרב ראשי עם סיום תפקידו של הרב עמנואל מסעודה היה אך טבעי. גם כרבה הראשי של העדה בא"י המשיך הרב לעסוק ולטפל בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה מהכרתו את הנושאים והנפשות הפועלות במשרדי הממשלה.
במסגרת תפקידו יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים .הוא יצא לביקורים בצרפת טורקיה וחצי האי קרים ונפגש עם ראשי הקהילה ובני העדה. במסגרת ביקורו בקהילה בארצות הברית הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "ברקלי " בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.
על מנת להכיר ולהבין את היהדות הרבנית וקו מחשבתה השקיע רבות בלימוד מנהגים, תפילות, וקווי מחשבה של היהדות התלמודית- ספרי ההלכה העיקריים של הרבנים היו ספונים בביתו ומהם שאב את עיקר צדקת דרכה של הקראות[4].
נקודת מבטו והתייחסותו של הרב למערכת היחסים בין הקראות לרבנות בארץ ישראל באה לידי ביטוי בסיכום דברים בהקדמה לספר התפילה שכתב ובו הוא אומר : הבדלי המנהגים וקיום המצוות...והפער הקיים באופן פירוש התורה ....אינו צריך להיות סיבה לריחוק הלבבות ולגרום לשנאת אחים ח"ו. ואע"פ שפינות האמונה שוות לנו ולאחינו הרבנים עלינו להמשיך בדרכינו עד שיבוא ויורה צדק והשיב לב אבות על בנים ולתורה אחת "
בשנים האחרונות לחייו השקיע רבות בהקניית ידע לזרע העתיד של העדה ואסף יחד עם הרב חפץ ז"ל קבוצה איכותית של תלמידים חכמים שיהוו את התשתית להמשכיות העדה בא"י.
הרב חיים לוי נפטר ביום שבת ג" מנחם אב התשס"ט ונטמן ביום ראשון ד' מנחם אב באשדוד מלווה ע"י בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.
- ^ בן גוריון, מכתבו של דוד דן גוריון למזכיר העדה הקראית, 06.08.1960
- ^ אהרון דולב, הקראים עולים על הבריקדות, באתר מעריב, 3.7.1970
- ^ חתונה קראית, 19.03.1970
- ^ הרב מתראיין בתוכנית דת בערוץ הראשון, 01.01.1986