משתמש:אוסלנדר/טיוטה

רות לוביץ' (1 בדצמבר 1906 – 27 ביולי 2010) הייתה פעילה חברתית בארץ ישראל ומראשי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, רק"ח וחד"ש. לוביץ זכתה לחשיפה תקשורתית וציבורית בין השנים 1954-1945. ידועה בעיקר בשל היותה קומוניסטית פנימיסטית בתקופה מוקדמת.

משפחתה ופעילותה המוקדמת

נולדה בשם אנקה ורשביאק בפולין. הוריה היו דת, אך עם זאת, היא למדה בבית ספר חילוני. אביה היה סוחר שהתנגד הן לקומוניזם והן ללימודיה בתיכון, כאשר היא התעקשה על שניהם. היא אף התחילה לעבוד כדי לממן לעצמה את לימודיה.

הייתה בתנועת ה"שומר הצעיר" בוורשה. עלתה לארץ במסגרת התנועה בשנת 1929 במטרה אידאולוגית של הקמת חברה צודקת ושוויונית בקיבוץ. לימים, אותו קיבוץ הקים את גן שמואל ועין שמר בהכשרה בבנימינה. כעבור שנתיים של התלבטות, החליטה לוביץ' שהקיבוץ אינו תואם את האידאולוגיה שלה- הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר קיבוצה וההסתדרות לא תמכו בשובתים הערבים בבנימינה. כך, היא עברה לעיר, שם הצטרפה למפלגה מחתרתית קומוניסטית-פלסטינאית (המו"פסים). הייתה זו התקופה בה בריטים שלטו בארץ, וחברי המחתרת הסתתרו הן מפניהם והן מפני המשטרה היהודית. בתקופה זו היא היתה מהנשים הבולטות בתנועה הקומוניסטית, וכרוזים רבים החתומים בידיה שמורים בארכיונים כמו ארכיון יד טבנקין והארכיון הציוני.

דרכה הפוליטית והציבורית

פעילות לקידום הקשרים עם ברית המועצות

במהלך חייה, לוביץ' הייתה פעמים רבות ברוסיה בענייני המפלגה הקומוניסטית ופעילה לקידום הקשרים עם ברית המועצות. בתקופת השלטון הבריטי, בשנות השלושים, עמדה בראש קרן הסיוע הקומוניסטית "העזרה האדומה" אשר סייעה למשפחות קומוניסטיות שנאסרו. לוביץ' הייתה ממקימי "ליגה וי" לידידות ישראל-ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, אירגון אשר סייע לבריה"מ במלחמה בנאצים. בין היתר, אספו הפעילים תרומות מרחבי הארץ, איתם נרכשו 3 אמבולנסים שהסיעו הפעילים עצמם מישראל עד בריה"מ. בשנת 1944 היא התחילה לפרסם טורים בעניין ידידות ברית-המועצות והתנועה הקומוניסטית בפלשתינה בבטאון הקומוניסט "קול העם". בשנת 1946 בקשה להתמודד בראש הרשימה הקומוניסטית בבחירות למועצת ראשון לציון, אולם מועמדותה נפסלה בידי קצין מחוז תל אביב והפסילה אושרה על ידי בית הדין העליון. בשנת 1948, בעת הקמת מק"י- המפלגה הקומוניסטית הישראלית- הייתה לחברת הוועד המרכזי של המפלגה והיוותה מנהיגה בולטת של המפלגה. בשנת 1965 היה פילוג במפלגה קומוניסטית ישראל. לוביץ' הייתה ממקימי רק"ח, יחד עם תופיק טובי, מאיר וילנר, אמיל חביבי וסשה חנין (אביו של ח"כ דב חנין). בין השנים 1969-1990 הייתה חברת הלשכה המצומצמת של רק"ח. כחלק מפעילותה, מילאה תפקידים רבים. בין היתר: יו"ר ועדת הביקורת המרכזית, נציגת המפלגה במועצת הסתדרות העובדים הכללית ושנתיים הייתה כתבת בטאון רק"ח במוסקבה. בגין פעילותה זו היא זכתה בשנת 1971 ב"אות לנין", המקבילה הסובייטית לפרס נובל לשלום מטעם הסובייט העליון על פעילותה הקומוניסטית הארוכה. שנים לאחר קבלת האות, עוד היתה פעילה בולטת במפלגת חד"ש, שהייתה ממקימיה.

פעילות לקידום מעמד האישה

לוביץ' פעלה למען זכויות האישה, וראתה חשיבות עליונה בייצוג נשי בפוליטיקה ובכלל. בתור פעילה של רק"ח, הייתה נציגת המפלגה הן בנעמת והן בפדרציה העולמית של נשים דמוקרטיות. מלבד הפעילות המפלגתית, לוביץ' הייתה ממייסדות ארגון הנשים הדמוקרטיות היהודיות והערביות (היום תנד"י). בשנת 1952 נבחרה למזכירותו הכללית ומאוחר יותר הייתה נשיאתו. מעבר לכך, פעלה בפדרציה העולמית של נשים דמוקרטיות.

פעילות למען שלום ישראלי-ערבי

הסיבה העיקרית מדוע לוביץ' עזבה את הקיבוץ הייתה חוסר הסולידריות שהייתה לפועלים הערבים. היא פעלה למען שוויון, שלום ושיתוף פעולה בין העמים. במפלגות שפעלה בהם לאורך הדרך היו פעילים הן פלסטינאים והן יהודים.

=

נולדה בשם אנקה ורשביאק בפולין. הוריה היו דתיים, אך עם זאת, היא למדה בבית ספר חילוני. אביה היה סוחר שהתנגד הן לקומוניזם והן ללימודיה בתיכון, כאשר היא התעקשה על שניהם. היא אף התחילה לעבוד כדי לממן לעצמה את לימודיה.

לוביץ' נולדה בוורשה שבפולין למשפחת ורשביאק. אביה היה סוחר דתי. בשנת 1922 הצטרפה לתנועת השומר הצעיר בוורשה. בשנת 1929 עלתה לארץ ישראל במסגרת השומר הצעיר והתיישבה עם הקיבוץ שהקים את גן שמואל ועין שמר בהכשרה בבנימינה. בעקבות אי תמיכת הקיבוץ וההסתדרות בשובתים ערבים בבנימינה, החליטה לעזוב את הקיבוץ, ובשנת 1931 הצטרפה לשורות המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, ובה נותרה חברה על גלגוליה השונים עד פטירתה בשנת 2010. תחת המנדט הבריטי פעלה המפלגה במחתרת ולוביץ' נאסרה מספר פעמים בגין פעילותה. בתקופה זו עמדה בראש ארגון "עזרה אדומה" שסייע למשפחות קומוניסטים שנאסרו. בשנת 1946 בקשה להתמודד בראש רשימה קומוניסטית בבחירות למועצת ראשון לציון אולם מועמדותה נפסלה בידי קצין מחוז תל אביב והפסילה אושרה על ידי בית הדין העליון.

הייתה ממקימי הארגון להגשת סיוע לברית המועצות במלחמתה בנאצים ("ליגה וי") ובהמשך הייתה שותפה להקמת ליגת הידידות ישראל-ברית המועצות.

בעת הקמת המפלגה הקומוניסטית הישראלית בשנת 1948, הייתה לחברת הוועד המרכזי של המפלגה. בפילוג בשנת 1965, הייתה לוביץ' ממקימי רק"ח, יחד עם תופיק טובי, מאיר וילנר, אמיל חביבי וסשה חנין. בין השנים 1969–1990 כיהנה כחברת לשכת המפלגה, ובין היתר מילאה תפקידים כיו"ר ועדת הביקורת המרכזית ונציגת המפלגה במועצת הסתדרות העובדים הכללית, נעמת והפדרציה העולמית של נשים דמוקרטיות. לוביץ' הייתה ממייסדות ארגון הנשים הדמוקרטיות היהודיות והערביות, נבחרה בשנת 1952 למזכירתו הכללית ומאוחר יותר הייתה נשיאתו. כן הייתה לוביץ חברה בנשיאות הוועד למען השלום.

בשנת 1971 הוענק ללוביץ' אות לנין מטעם הסובייט העליון.

הייתה נשואה לזרח לוביץ' ואם לשניים, גיסה היה מרדכי אורן.

כתביה

עשרות מאמרים וכרזות שראו אור בעיתון "קול העם".

• קורותיה של ידידות, תל אביב: תנועת הידידות ישראל – ברית המועצות, 1984.
• בחרתי לחיות במאבק: פרקי חיים, עריכה (משה בן-חורין), תל אביב: שחר, 1985.

קישורים חיצוניים

• רות לוביץ' באתר מק"י
• דב חנין, בחרה לחיות במאבק / הספד לרות לוביץ', 1906 - 2010
• האדומה האחרונה – עם מותה של רות לוביץ', מתוך מקור ראשון, 6 באוגוסט 2010
• טל בשן, רות האדומה, מעריב, 20 בדצמבר 1985

הערות שוליים

קטגוריה:בוגרי השומר הצעיר קטגוריה:פעילי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים קטגוריה:פעילות פוליטיות ישראליות קטגוריה:קומוניסטים ישראלים

קיטועים

רות לוביץ' – רות האדומה

רות לוביץ [שם מלא, תאריך לידה ופטירה] היתה פעילה קומוניסטית וחברת כנסת ממפלגות... ... נולדה ב1906 ונפטרה ב2010.

הייתה בתנועת ה"שומר הצעיר" בוורשה. עלתה לארץ במסגרת התנועה בשנת 1929 במטרה אידאולוגית של הקמת חברה צודקת ושוויונית בקיבוץ. לימים, אותו קיבוץ הקים את גן שמואל ועין שמר בהכשרה בבנימינה. כעבור שנתיים של התלבטות, החליטה לוביץ' שהקיבוץ אינו תואם את האידאולוגיה שלה- הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר קיבוצה וההסתדרות לא תמכו בשובתים הערבים בבנימינה. כך, היא עברה לעיר, שם הצטרפה למפלגה מחתרתית קומוניסטית-פלסטינאית (המו"פסים). הייתה זו התקופה בה בריטים שלטו בארץ, וחברי המחתרת הסתתרו הן מפניהם והן מפני המשטרה היהודית. בתקופה זו היא היתה מהנשים הבולטות בתנועה הקומוניסטית, וכרוזים רבים החתומים בידיה שמורים בארכיונים כמו ארכיון יד טבנקין והארכיון הציוני. לפי מוריאל רם, (מוריאל רם קריאת תיגר והצבת אתגר : זהותם של החברים היהודים במפלגה הקומוניסטית הפלסטינית ( פק"פ 73 1939-1929 , ( עורך/כים: אמיר פלג שם הספר: ישראלים : כתב עת רב תחומי רב-תחומי לחקר ישראל - ישראלים : כתב עת רב תחומי רב-תחומי לחקר ישראל - כרך 2 שם ההוצאה: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב שנת ההוצאה: תש"ע - 2009 עמוד: 87) לוביץ' אהבה את הארץ למרות שבגלל עמדתה הקומוניסטית לא הייתה אהודה כאן. בצעירותה האמינה כי ציונות וקומוניזם יכולים ללכת יד ביד, אך במהלך חייה הגיעה למסקנה שאין זה כך- "הציונות היא תנועה לאומית שבאה לפתור את בעיית העם היהודי- ולא חשוב על חשבון מי ובאיזו דרך". (מתוך).בעלה הראשון היה הופמן, איתו התחתנה מפני שבמפלגה החליטו לחתן את החברים עם תושבים בעלי נתינות פלסטינאית כדי שלא יגרשו אותם. הם התגרשו והיא התחתנה עם זרח לוביץ', שגם אותו הכירה במפלגה, אך הפעם מתוך בחירה. הוא נפטר בשנת 1984. פעמיים כלאו אותה הבריטים בכלא בגין היותה קומוניסטית, מאחר שהמפלגה הקומוניסטית הייתה מחוץ לחוק. בפעם השנייה הייתה בהריון עם בנה הבכור איתן. בהמשך נולד בנה דוד, שבבגרותו עבד בלפא"ק, איפה שאביו עבד כל חייו. אך מעבר לכך הבנים בחרו לא ללכת בדרכם של הוריהם והעדיפו להיות אנשי עסקים מאשר פעילים פוליטיים. אחותה הייתה נשואה למרדכי אורן, אף הוא פעיל קומוניסטי שנעצר בגין פעולתו.

פעולות מרכזיות בחייה

כתביה

תמונת המחשה – כריכת הספר (סריקה צבעונית 200 DPI בחרתי לחיות במאבק : פרקי-חיים לוביץ', רות--בן-חורין, משה, 1905- 1985 נמצא מיקום הפריט והזמנתו מידע מפורט אפשרויות נוספות פריטים דומים פעולות Expand הספרייה המרכזית locations הספרייה המרכזית מיקום אוסף משך ההשאלה/תאריך החזרה תיאור הזמנה (5694)335.43 לוב שבועיים להזמנה יש להזדהות למערכת (5694)335.43 לוב שבועיים להזמנה יש להזדהות למערכת Expand הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך locations הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך מיקום אוסף משך ההשאלה/תאריך החזרה תיאור הזמנה E335.43 לוב BK - קומת ביניים שבועיים

לוביץ' כתבה בעיתונים "קול העם" ו"זו הדרך". בנוסף, כתבה שני ספרים: • קורותיה של ידידות, תל אביב: תנועת הידידות ישראל – ברית המועצות, 1984. ספרון על הידידות בין ישראל לברית המועצות שהוציאה מק"י. • בחרתי לחיות במאבק: פרקי חיים, עריכה (משה בן-חורין), תל אביב: שחר, 1985. ספר אוטוביוגרפי בו היא מיצתה את תפישת חייה. בין היתר, תיעדה את האכזבה מכך שישראל לא התפתחה להיות מדינה סוציאליסטית. לוביץ' בחרה לחתום את ספרה בדיאלוג עם עצמה: 'האם כך תיארת את חייך? "לא כך תיארתי לי אותם. תיארתי לי אותם טובים יותר, יפים יותר. אך לא התאכזבתי. אמונתי נשארה ביסודה אותה האמונה. רק פעם, בעבר, חשבתי שאזכה עוד לחיות בסוציאליזם בארץ הזו. עתה אני יודעת שלא."

האם זה כואב? "היו שנים שכאב, עכשיו כבר לא. הבינותי שדרוש לכך זמן רב, מעבר לחייו של דור, מעבר לחיי... אל יתרעמו עליי בניי, נכדיי וידידיי הצעירים על כך שלא בניתי להם עולם כזה שבו רציתי שיחיו. אני אומרת: אגיע לעולם כזה באמצעות הדורות הבאים...". 

לאחר שסיימה את ספרה, החליטה ליצור ארכיון של זכרונותיהם של חברים נוספים במפלגה הקומוניסטית, על מנת שהסיפורים לא ייעלמו עם מותם.

מקורות http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5#panel=search&search=0 (210 כתבות. לראות מה כתבו עליה, להתחיל מהסוף, פילוח לפי שנים)

יד טבנקין – כרזות (לא סרוקות) ארכיון גבעת חביבה – אין חומר

הפניות חיצוניות

כותר JSTOR

קישורים לשפות אחרות

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/141/250.html

ציטוטים והפניות על לוביץ מתוך המאמר המשעמם של מוריאל. כל המרבה הרי זה משובח. כל נושא שיש לך במאמר ויקיפדיה שלך שמופיע המאמר שלו – פשוט תתני הפניה אל המאמר שלו

https://davidmerhav.wordpress.com/2010/08/06/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/

http://www.dovblog.org/dov/2109.html

http://hadash.org.il/%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95/