משתמש:אלישיב ליפא/שחיטה

הגרמה
(מקורות עיקריים)
משנה	מסכת חולין, פרק א', משנה ג'
תלמוד בבלי	מסכת חולין, דף י"ח, עמוד א' עד דף י"ט, עמוד ב'
משנה תורה	ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה י"ב והלכה י"ג
שולחן ערוך	שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ד, סעיפים י"ב-י"ג
מקורות נוספים	שמלה חדשה סימן כ"ד

דרסה
(מקורות עיקריים)
משנה	מסכת חולין, פרק ב', משנה ג'
תלמוד בבלי	מסכת חולין, דף ל', עמוד ב'-דף ל"א, עמוד א'
משנה תורה	ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה י"א
שולחן ערוך	שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ד
מקורות נוספים	שמלה חדשה סימן כ"ד

שהייה
(מקורות עיקריים)
משנה	מסכת חולין, פרק ב', משנה ג'
תלמוד בבלי	מסכת חולין, דף ל"ב, עמוד א'
משנה תורה	ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה ב'-הלכה ח'
שולחן ערוך	יורה דעה, סימן כ"ג
מקורות נוספים	שמלה חדשה סימן כ"ג.

חמש הלכות שחיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חמש הלכות בסיסיות בשחיטה שמגדירות את השחיטה הכשרה - שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור.

כל שוחט הרוצה לשחוט צריך להכיר הלכות אלו, ואם הוא לא מכירם - שחיטתו פסולה מספק^[1].

הלכות אלו הן כולן הלכה למשה מסיני, ואין להקיש ממקרה למקרה^[2].

שהייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שהייה מתרחשת כאשר השוחט מפסיק באמצע השחיטה לשחוט לזמן מה. במקרה בו השחיטה ממשיכה, גם אם היא לוקחת המון זמן, השחיטה עדיין תהיה כשרה^[3].

במהות הפסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהות הפסול חקר ר' אלחנן וסרמן^[4] האם היא פוסלת את השחיטה, או שבגלל תחילת השחיטה הבהמה מתנבלת (או נטרפת)^[5] ובגלל השהייה המשך השחיטה לא מצטרף לתחילתה לצורך התרת הבהמה לאכילה. ע"פ השיטה השנייה פסול שהייה הוא לא באמת פסול אלא חוסר שחיטה.

דעות הראשונים בנושא:

ר' אלחנן מסיק כי רש"י סובר שהשהייה הינה פסול, וזאת ע"פ פסיקתו בשהייה במיעוט (ראה להלן)
ר' אלחנן גם מסיק כי שיטת ר"ת היא שהשהייה היא פסול, וזאת תוך השוואה של פסיקת ר"ת בשהייה^[6] לעומת פסיקתו בנקובת הוושט.
הראבי"ה^[7] כותב במפורש כסברה השניה.
הר"י מיגאש^[8] נוקט בגישה שלישית - השהייה פוסלת בשל חילוקה של השחיטה לשתי שחיטות שאף אחת מהן לא גומרת את השחיטה.

זמן השהייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הדרוש בכדי שהשחיטה תיפסל בשל שהייה ישנה מחלוקת בין הראשונים:

ראשון		בהמה גסה	בהמה דקה	עוף
רש"י^[9] ^[10]		כדי שחיטת בהמה גסה	כדי שחיטת בהמה דקה	כדי שחיטת עוף
רמב"ם^[11]		כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה גסה	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה דקה	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה דקה
רי"ף^[12]	רא"ש^[13]	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה גסה	כדי הגבהה והרבצה של בהמה דקה, ושחיטת בהמה גסה	כדי שחיטת בהמה גסה
	רז"ה^[14]	כדי שחיטת בהמה גסה	כדי שחיטת בהמה דקה	כדי שחיטת בהמה דקה
	רמב"ן^[15]	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה גסה	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה דקה	כדי הגבהה, הרבצה ושחיטת בהמה דקה

להלכה פסק השולחן ערוך^[16] כרש"י לכתחילה וכרמב"ם בשעת הדחק. הרמ"א^[17] מחמיר יותר, ופוסל לכתחילה שהייה כלשהי.

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צירוף שהיות: בגמרא מסתפקים האם הרבה שהיות קטנות מצטרפות, ולהלכה נפסק להחמיר^[18].

דרסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרסה מוגדרת כשחיטה בכוח במקום לשחוט תוך חיתוך הסימנים. הסימן לחתיכה שכזו היא התזת הראש בבת אחת^[19].

הראשונים נחלקו כמה צריך לחתוך מהראש בכדי שהפעולה תיחשב התזה:

הרא"ה^[20] סובר שחתיכת כל הראש נחשבת להתזה.
הרשב"א^[21] סובר שחתיכת שני הסימנים נחשבת להתזה.

מניעת דרסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה^[19] אומרת שאם יש בסכין "כמלא צוואר" אורך השחיטה כשרה למרות שהראש הותז ללא הולכה והבאה, והגמרא^[22] מבארת שמדובר באורך של צוואר בהמה אחד מעבר לצוואר הבהמה.

נחלקו הפוסקים מהו אופן השחיטה בו שחיטה ללא הולכה והבאה בסכין ארוכה מספיק כשרה^[23]:

החזקת הסכין כך שכולה איננה על צוואר הבהמה, והעברתה כך שכולה תהיה מחוץ לצוואר הבהמה.
החזקת הסכין כך שמלוא צוואר אחד הינו על צוואר הבהמה והשני בחוץ, והעברת הסכין כך שכולה תהיה מחוץ לצוואר הבהמה.
החזקת הסכין כך שמלוא צוואר אחד הינו על צוואר הבהמה והשני בחוץ, והעברת הסכין כך שמלוא צוואר אחד יהיה מחוץ לצוואר הבהמה והשני בתוכו.

בשתי בהמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא^[24] אומרת שניתן לשחוט שתי בהמות בבת אחת ללא הולכה והבאה, ובמקרה כזה אורך הסכין צריך להיות באורך של שלושה ראשים.

במקרה בו הסכין באורך של שני צווארי בהמה, נחלקו הראשונים מה יהיה דין הבהמות:

הרמב"ן^[21] אומר ששתי הבהמות יאסרו באכילה, בגלל ששתיהן נדרסו - אחת בגלל שלא היה מספיק סכין, והשנייה בגלל שהשוחט דרס את הראשונה, והוא הפעיל על שתיהן כוח שווה.
הרא"ש^[25] אומר שאחת מהבהמות תהיינה כשרה, ובלשונו: ”אבל אם אין בסכין אלא מלא שני צוארין - אם ברי לו (אם ברור לשוחט) שהוליך ולא הביא, הפנימית כשירה. ... ואם בהבאה שחט החיצונה כשירה.”^[26] ונחלקו הפוסקים איזו בהמה היא הפנימית, ולמה היא כשרה^[27]:

הבית יוסף^[28] הסביר שמדובר במצב בו מתחילים לשחוט כשהסכין איננו על צוואר הבהמה, ושוחטים עד שהוא מתחיל לצאת מצוואר הבהמה השניה - הבהמה הראשונה כשרה בגלל שעבר עליה אורך סכין של שני צווארי בהמה (לפי הדרך השניה לעיל), והשניה פסולה בגלל שעבר עליה אורך של צוואר אחד. הב"י מוסיף שאם ממשיכים לשחוט הבהמה השניה גם תהיה כשרה.
רבי נתן שפירא^[29] מפרש שהפנימית היא לא הבהמה שקרובה לשוחט, אלא הבהמה שקרובה לכותל שלידו שוחטים את הבהמה. לפירושו, מדובר במקרה בו מניחים את הסכין על צווארי הבהמות ושוחטים - על הבהמה הקרובה לשוחט עובר רק אורך צוואר אחד, בעוד על צוואר הבהמה הקרובה לכותל עוברים שני אורכי סכין (לפי הדרך השניה לעיל).
לדעת הט"ז^[30], הב"ח^[31] מפרש את הרא"ש על סמך הנחת יסוד שהיא שהשוחט מנסה לגמור את השחיטה של שתי הבהמות ביחד. מדובר במקרה בו מחזיקים את הסכין מחוץ לצוואר הבהמה. אחרי מעבר של מלוא צוואר אחד על צוואר הבהמה הקרובה לשוחט, היא שחוטה חלקית, והבהמה השניה איננה שחוטה כל עיקר.

הגרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרמה מוגדרת כשחיטה מחוץ למקום המוגדר עבור שחיטה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמרא מובאת מחלוקת תנאים לגבי מיקום השחיטה, ובעצם מהו מקום ההגרמה:

רבי יוסי ברבי יהודה וחכמים^[32] אומרים שמיקום השחיטה הוא בתוך הטבעת הגדולה.
רבי חנינא בן אנטיגנוס^[33] אומר שהמיקום הוא משיפוע כובע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף א'. ועיין שולחן ערוך, יורה דעה, סימן א', סעיף ב' לגבי כמות הידע הנדרשת.
^ שמלה חדשה, סימן כ"ג, סעיף א'.
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"ח, סעיף ז'
^ קובץ שמועות, חולין, אות כ"א.
^ ראה רש"י מסכת חולין, דף כ', עמוד ב' ד"ה "וכי".
^ ספר הישר, חלק החידושים, סימן תמ"ג.
^ סימן אלף פ"ו
^ שו"ת הר"י מיגא"ש סימן מ"א.
^ רש"י ,מסכת חולין, דף ל"ב, עמוד א', ד"ה איכא ודקה לדקה.
^ הרא"ש בתוספותיו ובהלכותיו מסתפק האם רש"י סובר שיש להוסיף גם הגבהה והרבצה לשיעור השהייה, ועיין בתבואות שור, סימן כ"ג ס"ק ה' שתמה עליו.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה ג'.
^ חולין, דף ז עמוד א מדפי הרי"ף.
^ בפסקי הרא"ש, חולין פרק ב' סימן ט', וכן בתוספות הרא"ש על חולין דף לב עמוד א.
^ במאור חולין דף ז' עמוד א' מדפי הרי"ף.
^ בחידושיו לחולין, דף לב עמוד א, וכן כתב הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית, בית שני, שער ראשון, דף כב עמוד ב-כג עמוד א.
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף ב'
^ שם
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף ג'
^ ¹ ² מסכת חולין, פרק ב', משנה ג'
^ בבדק הבית, דף כב עמוד ב דיבור המתחיל "עוד ראיתי"
^ ¹ ² בחידושיו על חולין ל ב
^ מסכת חולין, דף ל"א, עמוד א'
^ שלושת השיטות מובאות בפרי מגדים, משבצות זהב, סימן כ"ד ס"ק א'
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ל"א, עמוד א'
^ בפסקיו על חולין, פרק ב', סימן ח'.
^ פסקי הרא"ש, חולין, פרק ב', סימן ח', הועתק מתוך סאפריה
^ ששת הדעות מובאות בפרי מגדים, משבצות זהב, סימן כ"ד ס"ק א'
^ סימן כ"ד סעיף ג.
^ הובאו דבריו בפרישה סימן כ"ג אות ג'.
^ יורה דעה, סימן כ"ד, ס"ק א'
^ יורה דעה, סימן כ"ד, ס"ג
^ מסכת חולין, פרק א', משנה ג'
^ תוספתא חולין פרק א, הלכה י

[1] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף א'. ועיין שולחן ערוך, יורה דעה, סימן א', סעיף ב' לגבי כמות הידע הנדרשת.

[2] שמלה חדשה, סימן כ"ג, סעיף א'.

[3] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"ח, סעיף ז'

[4] קובץ שמועות, חולין, אות כ"א.

[5] ראה רש"י מסכת חולין, דף כ', עמוד ב' ד"ה "וכי".

[6] ספר הישר, חלק החידושים, סימן תמ"ג.

[7] סימן אלף פ"ו

[8] שו"ת הר"י מיגא"ש סימן מ"א.

[9] רש"י ,מסכת חולין, דף ל"ב, עמוד א', ד"ה איכא ודקה לדקה.

[10] הרא"ש בתוספותיו ובהלכותיו מסתפק האם רש"י סובר שיש להוסיף גם הגבהה והרבצה לשיעור השהייה, ועיין בתבואות שור, סימן כ"ג ס"ק ה' שתמה עליו.

[11] משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה ג'.

[12] חולין, דף ז עמוד א מדפי הרי"ף.

[13] בפסקי הרא"ש, חולין פרק ב' סימן ט', וכן בתוספות הרא"ש על חולין דף לב עמוד א.

[14] במאור חולין דף ז' עמוד א' מדפי הרי"ף.

[15] בחידושיו לחולין, דף לב עמוד א, וכן כתב הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית, בית שני, שער ראשון, דף כב עמוד ב-כג עמוד א.

[16] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף ב'

[17] שם

[18] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ג, סעיף ג'

[משנה_דרסה-19] ¹ ² מסכת חולין, פרק ב', משנה ג'

[20] בבדק הבית, דף כב עמוד ב דיבור המתחיל "עוד ראיתי"

[חידושים_חולין_ל_ב-21] ¹ ² בחידושיו על חולין ל ב

[22] מסכת חולין, דף ל"א, עמוד א'

[23] שלושת השיטות מובאות בפרי מגדים, משבצות זהב, סימן כ"ד ס"ק א'

[24] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ל"א, עמוד א'

[25] בפסקיו על חולין, פרק ב', סימן ח'.

[26] פסקי הרא"ש, חולין, פרק ב', סימן ח', הועתק מתוך סאפריה

[27] ששת הדעות מובאות בפרי מגדים, משבצות זהב, סימן כ"ד ס"ק א'

[28] סימן כ"ד סעיף ג.

[29] הובאו דבריו בפרישה סימן כ"ג אות ג'.

[30] יורה דעה, סימן כ"ד, ס"ק א'

[בח_דרסה-31] יורה דעה, סימן כ"ד, ס"ג

[32] מסכת חולין, פרק א', משנה ג'

[33] תוספתא חולין פרק א, הלכה י

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של אלישיב ליפא.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אלישיב ליפא.